משרד החינוך פרסם הבוקר (שלישי) את נתוני "התמונה החינוכית הארצית" לשנת הלימודים תשפ"ד. בשנה זו, למדו בחטיבות העליונות (כיתות י' - י"ב) 446,365 תלמידים, מתוכם 126,674 תלמידי י"ב במסגרות חינוך המגישות לבגרות. קיימת עלייה בשיעור הזכאות של תלמידי ישראל לתעודת בגרות: סך הזכאים לתעודת בגרות מתוך התלמידים הלומדים בכיתה י"ב - כ-97 אלף תלמידים, עלה מ-76.3% בשנת תשפ"ג ל-76.6% בשנת תשפ"ד. לשם השוואה, בשנת תשע"ט (2019) שיעור הזכאים עמד על 69.7% בלבד- עלייה של כמעט 7% בתוך חמש שנים.
כ- 39.4% מהתלמידים למדו במגמות טכנולוגיות - בכללן הנדסת תעשייה וניהול, תכנון ותכנות מערכות, הנדסת חשמל, בקרה ואנרגיה, עיצוב מוצר, הנדסת אוטוטק, תקשורת אלקטרונית ותחום התקשוב. כמו כן, עלייה בשיעור הזכאות לבגרות של תלמידים בחינוך החרדי: מ-26.2% בשנת תשפ"ג ל-26.7% בשנת תשפ"ד - עלייה של 0.5% בשנה אחת, ושל יותר מ-8% בעשור (בהשוואה ל-18.6% בלבד בשנת תשע"ה).
צפו: אלה בתי הספר המצטיינים
בנוסף, הפער בין תלמידי המגזר הערבי לתלמידי המגזר היהודי נסגר: בשנת תשפ"ד שיעור הזכאות במגזר הערבי (78.3%) עבר את זה שבמגזר היהודי (77.8%) - פער של 0.5% לטובת המגזר הערבי, לעומת פער של 6.4% לטובת היהודים בשנת תש"ף. הפער בין בנים לבנות הולך ומצטמצם: בשנת תשפ"ד הפער עמד על 0.3% בלבד לטובת הבנות, לעומת 3.4% בשנת תש"ף.
אז מי בטופ הזכאים לבגרות?
גוש חלב במקום הראשון עם 100%, לאחר מכן, חורפיש, אריאל, פקיעין - בוקייעה, בוקעאתה, אלקנה, מיתר, גבעת שמואל, שפיר, רמת השרון, מקווה ישראל, קרית ארבע, לכיש, ג'וליס, גבעתיים, שוהם, קרית עקרון, עג'ר, אשכול, ו-מג'דל שמס סוגרת את הרשימה עם 95%.
מבחינת בגרות מצטיינת, קרית עקרון עם 48% מהלומדים. לאחר מכן היישובים, מעיליא, רמת השרון, גוש עציון, גבעתיים, קרית אונו, סח'נין, גבעת שמואל, גני תקווה, שוהם, זמר, רמת גן, גוש חלב, הרצליה, ג'ת, כפר קרע, רעננה, הוד השרון, נחל שורק ו-ברנר סוגרת את הרשימה עם 23.6%.
כמו כן, צומצמו הפערים חברתיים-כלכליים: הפער בין תלמידים מהשכבות החזקות לחלשות ירד מ-22% בשנת תשע"ט ל-13.8% בשנת תשפ"ד - ירידה של יותר מ-8 נקודות אחוז תוך שש שנים. עלייה בשיעור תעודות הבגרות המצטיינות: מ-12.4% בשנת תשפ"ג ל-13.1% בשנת תשפ"ד (16,538 תלמידים מצטיינים).
לגבי מגמות לימוד ברמה גבוהה: אנגלית - עלייה מ-46.2% ל-46.8% ב-5 יח"ל, כאשר הערים המובילות הן: קרית עקרון עם 94%. רמת השרון, גבעתיים מעט אחרי עם 88-87% והשאר קרית אונו, מיתר, הוד השרון, גבעת שמואל, הרצליה. מתמטיקה - ירידה קלה מ-16.2% ל-16.0% ב־5 יח"ל. הזכאים לבגרות טכנולוגית ברמה גבוהה (מדעים/פיזיקה/מחשבים) - 10.8%, בדומה לשנה הקודמת. במתמטיקה הערים המצטיינות הן: קרית עקרון, רמת השרון, גבעת שמואל, סאג'ור, גני תקווה, גוש עציון, הרצליה, קרית אונו, מעיליא, מזכרת בתיה ו- שוהם.
שיעור הזכאים לתעודות הסמכה טכנולוגיות עלה מ-58.2% ל-59.8%. שיעור הזכאים להסמכות טכנולוגיות כלליות - מ-71.8% ל-72.5%.
נתוני הגיוס לצה"ל
על סמך נתוני הגיוס לשנת 2024, מבחינת בנים: היישוב המצטיין הוא רמת נגב עם 100% מתגייסים. לאחר מכן, אורנית, הערבה התיכונה, אבן יהודה, מגידו, יקנעם עילית, שוהם, ירוחם,גן יבנה, תל מונד, מודיעין מכבים רעות, מזכרת בתיה, כפר יונה, חבל יבנה, חוף אשקלון, נשר, צורן קדימה, קרית אונו, יהוד נווה אפרים ו-מעלה אדומים סוגרת את הרשימה עם 94%.
מבחינת בנות: הגלבוע עם 97%, לאחר מכן ברנר, קרית אונו, שוהם, שער הנגב, רמת נגב, גני תקווה, גן יבנה, לב השרון, מבשרת ציון, מעלה יוסף, אורנית, מגידו, בנימינה גבעת עדה, הגליל העליון, בני שמעון, תל מונד, רמת השרון, דרום השרון ו- צורן קדימה עם 92%.
נשירה והתמדה: שיעור הנשירה הארצי ירד ל-0.9% בלבד (6,272 תלמידים ותלמידות), לעומת 1.5% בשנת תשע"ה. שיעור ההתמדה נותר גבוה - 81.0%.
על פי השקיפות התקציבית: תקצוב דיפרנציאלי מחזק את הפריפריה: תלמיד יסודי בפריפריה מתוקצב ב-18% יותר מתלמיד במרכז, ובחטיבת ביניים ב־20% יותר. בממוצע, תלמיד במחוז ירושלים מתוקצב ב-26,045 ש"ח לעומת 22,047 ש"ח בלבד במחוז המרכז.
עוד ניתן ללמוד כי תלמידים מהחמישונים החלשים מתוקצבים ב-26% יותר: ביסודי - 26,385 ש"ח לעומת 20,906 ש"ח בחמישון החזק. בחטיבת הביניים - 29,342 ש"ח לעומת 23,369 ש"ח בהתאמה.
עדיין קיימים פערי התקצוב בין אשכולות חברתיים-כלכליים: כאשר ביסודי תלמיד באשכול 1-2 מתוקצב ב-25,867 ש"ח לעומת 20,855 ש"ח באשכול 9-10. בחטיבת הביניים - 29,523 ש"ח לעומת 23,207 ש"ח.
העלות הממוצעת לתלמיד ביסודי במגזר הערבי גבוהה יותר (24,177 ש"ח) לעומת המגזר היהודי (23,650 ש"ח). בחטיבה העליונה, שיעור השינוי בשנים האחרונות (מתשע"ט לתשפ"ד) גבוה ב-14% לטובת המגזר הערבי.
שר החינוך, יואב קיש, אמר על צמצום הפערים בשנה השנייה למלחמת חרבות ברזל: "שנת תשפ"ד הוכיחה את כוחה של מערכת החינוך הישראלית גם ברגעים קשים. למרות המלחמה והפינויים, הצלחנו לשמור על רצף לימודי ועל מגמות שיפור, שיעור הזכאות לבגרות עלה, הפערים בין מגזרים כמעט נעלמו, וגם החינוך החרדי מציג עלייה עקבית".
עוד הוסיף: "אני מבקש להודות למורות ולמורים, ליועצות וליועצים, למנהלות ולמנהלים שמובילים קהילות חינוך שלמות, למנהלי המחוזות שמכוונים את העשייה בשטח, לאנשי המטה שפועלים במסירות יומיומית, ולהנהלה הבכירה של המשרד - על האחריות, הגמישות והחוסן שהפגינו לאורך תקופה מאתגרת, ועל היכולת לשמור על מערכת חיה, לומדת ומשיגה - גם בתנאים המורכבים ביותר".
לפי שר החינוך, מדובר במדדים מרכזיים להבנת מצבה של מערכת החינוך ולמדידת ההתקדמות בתחומי השוויון, המצוינות וההשקעה בפריפריה. הממצאים משקפים את המחויבות והעשייה הרבה של מנהלי בתי הספר וצוותי ההוראה, שפעלו גם בשנת לימודים מאתגרת לשמירה על רצף לימודי והעלאת הישגים בכל המגזרים.
מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני: "מאחורי המספרים האלה עומדת מציאות אנושית של עבודה יומיומית בשטח - של מורים, מנהלים ואנשי מטה שהמשיכו ללמד, לתמוך ולכוון גם בתנאים מורכבים. העלייה בזכאות למצטיינים, הירידה בנשירה והצמצום בפערים הם עדות לכך שהמערכת לא רק החזיקה מעמד, אלא גם התקדמה. זו תוצאה של שיתוף פעולה, הקשבה לשטח וניהול שקול שמאפשר לכל תלמיד להתקדם בקצב שלו".