ביום רביעי הקרוב תתייצב הולנד מול אחת ממערכות הבחירות הגורליות בתולדותיה. בחירות אלו, שנכפו לאחר שראש מפלגת הימין הקיצוני "מפלגת החירות", חירט וילדרס, פירק את הממשלה, צפויות לעצב את דמותה וערכיה של הממלכה ההולנדית לשנים הקרובות. מעבר לסוגיות הפנימיות של כלכלה, הגירה, זהות, ומלחמה ביבשת אירופה, מדובר בבחירות בעלות משמעות עמוקה גם לישראל וגם לקהילות היהודיות ביבשת.
וילדרס, המוביל קו אנטי-מוסלמי חריף, ידוע כתומך נלהב בישראל וכמבקר מושבע של האיסלאם. עבור רבים בישראל ובקרב הקהילה היהודית בהולנד, הוא נתפס כבן ברית יחיד ומיוחד בזירה אירופית עוינת יותר ויותר מאז 7 באוקטובר. ואולם, אם הסקרים יתממשו, גם אם מפלגתו של וילדרס אכן תזכה במקום הראשון, ספק רב אם הוא יצליח להרכיב ממשלה בראשותו. ההולנדים, גם אלה החשים אי נוחות נוכח תהליכי ההגירה והזהות הרב-תרבותית, נרתעים מהשיח הפופוליסטי והחריף שלו. ייתכן שהפעם ימצא עצמו וילדרס דווקא מחוץ למוקד קבלת ההחלטות, לא עוד "ממליך המלכים" של הפוליטיקה ההולנדית.
בתרחיש כזה, מסתמן כי הגוש הסוציאל-דמוקרטי המאוחד של מפלגת העבודה והמפלגה הירוקה, בראשות פראנס טימרמנס, יקים את הממשלה הבאה. טימרמנס, לשעבר שר החוץ ההולנדי וסגן נשיא הנציבות האירופית, הוא מנהיג אירופי מנוסה ובעל השקפת עולם ליברלית-הומניסטית. בישראל דמותו מעוררת רגשות מעורבים: מצד אחד, הוא פוליטיקאי הולנדי ואירופי מרכזי הפעיל במאבק באנטישמיות, מי שהצהיר כי "אם אין עתיד ליהודים באירופה, הרי שאין עתיד לאירופה". מצד שני, טימרמנס הוא מבקר חריף של מדיניות ממשלות נתניהו, התומך באחריות בינלאומית של ישראל, ואף בהטלת סנקציות עליה כאשר זו מפרה, לדעתו, את החוק הבינלאומי.
הבחירות הללו מתקיימות בהולנד בעיתוי רגיש במיוחד ליחסי ישראל ואירופה, המצויים כיום בשפל חסר תקדים. הולנד, שמאז הקמתה של מדינת ישראל נחשבה לידידת אמת שלה, הצטרפה בשנה האחרונה לגוש המדינות האירופיות המבקרות את ירושלים בחריפות. הולנד רואה עצמה כשומרת החוק הבינלאומי ומגינת נתיבי הסחר החופשי, שני עקרונות שלדעת רבים בהולנד, ממשלת נתניהו מערערת עליהם בהתנהלותה בזירות הפלסטינית, המזרח תיכונית והבינלאומית.
מנקודת מבט ישראלית-יהודית, הבחירות בהולנד הן הרבה מעבר לעימות פוליטי פנימי בין ימין, מרכז ושמאל. הן מבחן לערכיה של אירופה עצמה, בין זהותה הליברלית, השואפת להגן על זכויות מיעוטים, לבין רצונה של היבשת לשמור על גבולותיה ותרבותה. הקהילה היהודית בהולנד, כמו קהילות רבות אחרות באירופה, חווה עלייה באנטישמיות ובתחושת אי-ביטחון, ומביטה אל הקלפיות בתקווה זהירה: לא וילדרס ולא טימרמנס מחזיקים בפתרון קסם, אך על שניהם מוטלת האחריות לשמור על הולנד סובלנית ובטוחה ליהודייה.
ביום רביעי תקבע הולנד האם היא תמשיך להוות דוגמה למדינה פתוחה, רציונלית ומוסרית, או שהיא תמשיך להיסחף אל שולי הפופוליזם והפחד. מבחינת ישראל והקהילות היהודיות באירופה, זו איננה רק דרמה פוליטית הולנדית, אלא מראה המשקפת את יחסי ישראל והקהילות היהודיות עם אירופה בעידן סוער של זהויות, אמונות, גבולות משתנים ומלחמה מתמשכת בין רוסיה לאוקראינה המאיימת על אירופה כולה.
הכותב הוא פרופסור ללימודים אירופיים במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועמית מחקר בכיר במכון למדיניות העם היהודי