מאז הפסקת האש בעזה, יש שיגידו הזמנית, ואחרי האיום הביטחוני האחרון מצד החות'ים שמאיים עדיין גם על העיר אילת והציטוטים לחדשו בהקדם, נדמה היה שהשקט חזר לעיר הדרומית במדינה. אבל במרכז הרפואי יוספטל מבית קבוצת כללית, בית החולים היחיד בקצה הדרומי של ישראל, זה אך ורק למראית עין - והצוותים מוכנים עוד לאתגרים שיבואו. ד"ר יפה אשור, מנהלת בית החולים, מדברת בגלוי על הקשיים הרבים של המוסד הרפואי, על החוסרים, ועל האנשים שמחזיקים את המערכת בתנאים כמעט בלתי אפשריים ובעיקר עם תחושת שליחות גדולה.
ד"ר אשור, מנהלת המרכז הרפואי יוספטל של כללית, מתארת את מציאות הרפואה הדרומית: מחסור חמור בכוח אדם, היעדר מיגון ותלות ברופאים שמגיעים בטיסות שכל הזמן מתעכבות. "בית החולים עומד, יש לו ארבע קירות, אבל זה לא אומר שאנחנו מוכנים לכל תרחיש. יש יכולות, יש צוות מסור, אבל המצוקות של כוח האדם לא השתנו", מספרת מנהלת בית החולים.
"אם הרופא לא יכול להגיע - אנחנו נשארים בלי רופא ילדים"
אם נתאר את הטיפול בחולים המגיעים למרכז הרפואי שמשרת את תושבי אילת והסביבה, אפשר יהיה להגדיר אותו כפאזל אחד גדול. כל חלק מתווסף ואז נוצרת תמונה שלמה של טיפול בחולה. יש לציין כי לאחרונה המחלקה הפנימית של בית החולים נבחר לאחת מהמחלקות הפנימיות המצטיינות בישראל, זאת כאשר בשבוע שעבר גם נחנך שירות טיפול יום פסיכיאטרי של כללית באילת שירות זה של טיפול יום מהווה חלופת אשפוז ומעניק מענה טיפולי מקצועי למטופלים הזקוקים לטיפול אינטנסיבי ומובנה שאינם דורשים אשפוז מלא והשגחה צמודה. בנוסף, חלק מצוות טיפול יום מפעיל בשיתוף עם מרכז לבריאות הנפש של כללית "שלוותה" תוכנית ייחודית של טיפול מרפאתי מוגבר היברידי (פרונטלי ומקוון) עבור מטופלים נוספים, אך זה עדיין טיפה בים.
"אנחנו תלויים ומסתמכים ברופאים שמגיעים מהמרכז, וזה חיסרון עצום", מספרת ד"ר אשור. "קשה להביא אנשים טובים לעבודה קבועה באילת. יש לנו מרדימים שמגיעים מסורוקה, אונקולוגים מבלינסון, רופאי דימות סורוקה, גנטיקאים וקרדיולוגים מקפלן, ורופאי ילדים משניידר". עוד פירטה מנהלת בית החולים: "למשל הרופאים משניידר מגיעים מיום ראשון עד חמישי, בכל שבוע רופא אחר. אם אותו רופא לא יכול להגיע, אנחנו נשארים בלי רופא ילדים. זה מצב לא טוב. אי אפשר לבנות מערכת על אנשים שבאים והולכים".
"זה מאוד בעייתי, אני תלויה ברופאים שברצונם הטוב מגיעים או לא מגיעים", המשיכה ד"ר אשור. "יש הרבה תקלות עם הטיסות, אותו דבר עם מטפלים ממקצועות הבריאות (קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, א.ח), בריאות הנפש וכו', אנחנו תלויים הרבה מאוד בכוח אדם מבחוץ. יש רצון מאוד גדול מצד משרד הבריאות לעזור לבית החולים, אבל זה לא רק כסף. המדינה צריכה להיכנס כאן ולהשקיע. יש הרבה עניין של אופק מקצועי, תעסוקה לבן או בת הזוג, מערכות חינוך לילדים וכמובן גם כסף. בשביל רופא ילדים שיגיע לאילת צריך לשלם לו פי שלושה מבמרכז הארץ".
"אנחנו מתמודדים עם המון תקלות טיסות, עיכובים, ביטולים, שינויים", הוסיפה ד"ר אשור. "יש לנו ממש חברת נסיעות בתוך בית החולים שמארגנת טיסות ומלונות. ועדיין, אני שומעת כל יום: הטיסה שלי הייתה אמורה לצאת ב-6 בערב, יצאה ב-10 בלילה. אחרי שלוש-ארבע פעמים כאלה, הם אומרים לי, אני לא בא יותר". לדבריה, תלות כזו גורמת לכך שאין רציפות טיפולית ולתחושת ארעיות מתמדת: "זה לא כוח אדם אורגני. הם עושים עבודה חשובה, אבל הם פלסטרים, פלסטרים מאוד יקרים, אבל עדיין פלסטרים".
לדבריה, כללית משקיעה המון כסף ביוספטל. כל הגעה של רופא מחוץ לעיר עולה מאות אלפי שקלים בכל חודש, לא בשנה. "רק המרדימים מסורוקה עולים לנו בערך 400 אלף שקל בחודש, רופאי הילדים משניידר 600 אלף, וכל זה במימון של כללית. הרופאים האלה באים לשבוע, לפעמים לשלושה ימים, וחוזרים. הם לא יקימו כאן מערך ילדים, לא מערך קרדיולוגיה, לא יחידת הרדמה. הם לא חלק אינטגרלי מהמקום. זה פתרון זמני בלבד. המצב הוא לא אידיאלי".
על רקע המתיחות הביטחונית האחרונה שצפויה לשוב ככל הנראה בקרוב, אשור אינה מסתירה את החשש הכבד: "למעט חדר המיון, בית החולים לא ממוגן בכלל. כך בנו אותו לפני כמעט שבעים שנה". היא אומרת. "אם ייפול טיל על יוספטל, כמו שנפל על סורוקה אז אין יוספטל. זה לא כמו בסורוקה שיש שבעה בניינים. אצלנו יש בניין אחד. אם הוא נפגע, אין בית חולים. במקרה כזה הצבא יצטרך להקים בית חולים שדה".
עם זאת, היא מציינת כי בניין חדש שאמור לתת מענה רפואי נוסף לבית החולים נמצא בשלבי בנייה וכי יש לה תקווה רבה שהמצב ישתפר עם פתיחת לימודי הרפואה באילת. על פי המל"ג, כבר בשנה הבאה. "הבניין החדש אמור לכלול חדרי ניתוח חדשים, חדרי לידה חדשים, והכול יהיה ממוגן. הוא צפוי להיפתח בעוד כשנתיים. אני מקווה שזה ייתן אופק מקצועי שיגרום לאנשי מקצוע שישקלו לבוא לאילת, היום אין להם את זה".
גם אז לדבריה, הבעיה הגדולה תישאר כוח האדם. בלי רופאים קבועים, שום תשתית לא תעזור. "מי שמגיע לאילת רוצה שכר מאוד גבוה ובצדק. אם רופא מרוויח במרכז הארץ 50 אלף שקל, הוא לא יבוא לאילת בשביל 55 אלף שקלים. אולי בשביל 100 אלף שקלים. המערכת הציבורית לא יודעת לשלם סכומים כאלה. אי אפשר לבנות מערכת על אנשים שבאים לשנתיים או שלוש לפני פנסיה. אנחנו צריכים אנשים צעירים, עם חזון, עם רצון לבנות משהו לטווח ארוך".
אף על פי כן, ד"ר אשור מציינת את הרפואה הטובה שמתקיימת בין חדרי בית החולים שמבוצעת בימים אלה בבית החולים, "אנחנו עושים פה רפואה מצוינת בתנאים לא פשוטים. הצוותים כאן מדהימים. הם עובדים מסביב לשעון, עם הרבה לב ותחושת שליחות. אנחנו לא מתקרבנים. אנחנו עושים רפואה מצוינת בתנאים לא פשוטים בכלל. אילת זקוקה לבית חולים חזק, ואנחנו נעשה הכול כדי להבטיח שזה יקרה".