שנת הלימודים תשפ"ו, נפתחת היום (ראשון) ב-57 מוסדות להשכלה גבוהה, אשר ממשיכים להרחיב את מסגרות ההכשרה בתחומים הנדרשים למשק, לצד קידום ההנגשה של השכלה גבוהה לאוכלוסיות מגוונות בכל חלקי המדינה. כאמור, גם בתקופה שבה חלק ניכר מהסטודנטים והמרצים נקראים לשירות מילואים. במקביל, ההשקעות האסטרטגיות של הועדה לתכנון ותקצוב בשנים האחרונות - ברפואה, במדעי הנתונים ובתחומי ההנדסה והטכנולוגיה מתחילות לתת ביטוי בשטח, בעלייה עקבית במספר הסטודנטים בתחומים אלו ובהתפתחות תוכניות לימודים חדשות שמותאמות לצרכים העתידיים של המשק הישראלי.
האתגר הלאומי של שירות המילואים קיבל השנה מענה רחב. ביוזמת המועצה להשכלה גבוהה והועדה לתכנון ותקצוב, ובשיתוף ועד ראשי האוניברסיטאות, ועד ראשי המכללות, התאחדות הסטודנטים הארצית ואגף כוח האדם בצה"ל, גובש מתווה לאומי אחיד לתמיכה במשרתי המילואים בשנת הלימודים תשפ"ו - מתווה שאומץ על ידי כל 57 המוסדות האקדמיים. כאמור, בשנה החולפת כ־70 אלף סטודנטים נקראו לשירות. הנתונים מעידים כי בתשפ"ד נרשם שיעור נשירה נמוך יותר בקרב מילואימניקים בהשוואה לשאר האוכלוסייה ויותר מסיימים בזמן, ובתשפ"ה מסתמנת מגמה זהה. במהלך השנה האחרונה כ-70,000 מהסטודנטים היו משרתי מילואים (לא כולל חיילים בסדיר ואנשי קבע). על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הנשירה בקרב מי ששירתו במילואים הייתה נמוכה לעומת אחרים שלא שירתו, הודות להירתמות המוסדות לתת התאמות מיטביות לצרכים האקדמיים ומניעת נשירה של המשרתים.
60% מהאקדמיה - נשים
מבחינת נשים באקדמיה, מספר הסטודנטיות בתשפ"ה הגיע ל-196,500 - גידול של כ-600 בהשוואה לתשפ"ד. שיעור הנשים - כ-60% מהסטודנטים באקדמיה: בתואר הראשון - 59% , בתואר השני - 64% ובתואר השלישי - 54%. תחום ההייטק גם פורח כאשר בעשור האחרון גדל בכ-120% מספר הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב (לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה) מ-3,700 ל-8,070 בתשפ"ה, וגדל ב-60% מספרן של הסטודנטיות בלימודי הנדסה: מ-8,425 סטודנטיות בתשע"ה ל-13,400 סטודנטיות בתשפ"ה.
אחד מהמהלכים המשמעותיים השנה הוא ההרחבה הדרמטית בהכשרת רופאים, שעליה גם דיבר השר יואב קיש בועדת החינוך בכנסת רגע לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית- פתיחת הפקולטות החדשות במכון ויצמן, באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסיטת חיפה, צפוי לעלות השנה מספר הסטודנטים לרפואה ל־1,450. המהלך הזה הוא צעד אסטרטגי שמרחיב את פריסת ההכשרה של הסטודנטים לרפואה, מחזק את בתי החולים בצפון ובמרכז ומפחית את התלות בגיוס רופאים מחו"ל בהתאם ליעד בשנים הקרובות עד 1,700 סטודנטים בשנה הראשונה ללימודי הרפואה.
תחום ההנדסה ממשיך להוביל את תחומי הלימוד בישראל: 37,600 סטודנטים לומדים הנדסה כ־18% מכלל הלומדים לתואר ראשון בתחומי האנרגיה, הביטחון, הסייבר, התחבורה והפיתוח התעשייתי.
יותר סטודנטים פונים לבינה מלאכותית
בתוך חמש שנים גדל פי ארבעה מספר הסטודנטים במדעי הנתונים, בינה מלאכותית והנדסת נתונים: מ־510 ל־2,170. בצירוף תחומי ההנדסה, מחשבים, המתמטיקה והסטטיסטיקה, מדובר בכ־60 אלף לומדים. גם בחברה החרדית התמונה משתנה: בתשפ"ה נוספו כ־1,500 סטודנטים חרדים, והמספר הכולל הגיע לכמעט 19,000. כמו כן, 35% מהסטודנטים לתואר ראשון מגיעים מהאשכולות החברתיים- כלכליים הנמוכים (1-4), שיעור גבוה מחלקם באוכלוסייה. בחברה הערבית נרשמה עלייה של 56% בעשור האחרון, ובקרב יוצאי אתיופיה נמשכת מגמת עלייה רציפה.
שר החינוך ויו"ר המל"ג יואב קיש, מסר: "פתיחת שנת הלימודים תשפ"ו היא הוכחה לחוסנה של מדינת ישראל: גם בשעת מבחן לאומי אנחנו ממשיכים ללמוד, ללמד וליצור ידע. האקדמיה הישראלית היא מנוע צמיחה לאומי, והיא שותפה מרכזית לביטחון, לכלכלה ולחברה. לצד הרחבת הכשרת הרופאים וחיזוק תחומי ההנדסה וה-AI, הובלנו מתווה רחב לתמיכה בסטודנטיות ובסטודנטים המשרתים במילואים, כדי להבטיח שלא ישלמו מחיר אקדמי על המחיר שהם משלמים למען ביטחון המדינה. אני מודה לסטודנטיות ולסטודנטים, למרצות ולמרצים, ולכל עובדי המוסדות על העמידה האיתנה".
"מערכת ההשכלה הגבוהה נכנסת לשנה החדשה, שומרת על יציבות ומייצרת עתיד"
יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב, פרופ' עמי מויאל, הוסיף: "שנת הלימודים תשפ"ו נפתחת במציאות מאתגרת, שבה מערכת ההשכלה הגבוהה ממשיכה לשמש מנוע צמיחה מרכזי למשק, לתרבות, לחברה ולביטחון. תפקידנו הוא להבטיח שכל צעיר וצעירה בישראל יוכלו לגשת להשכלה גבוהה איכותית, תוך מתן תמיכה למי שנקראו להגן על המדינה. לצד המענה המיידי, אנו פועלים בהתאם לצרכים האסטרטגיים של המשק והחברה, כדי להבטיח שהמערכת תמשיך לייצר ידע, מחקר והון אנושי מצוין. מערכת ההשכלה הגבוהה נכנסת לשנה החדשה כשהיא לא רק שומרת על יציבות, אלא מייצרת עתיד. ההשקעות ברפואה, בהנדסה, בבינה מלאכותית, בפריפריה ובשילוב אוכלוסיות מגוונות אינן תגובה למשבר, הן בחירה באסטרטגיה של חוסן לאומי. ההשכלה הגבוהה בישראל איננה רק שירות לציבור - היא התשתית שעליה נבנה עתידה של המדינה".
מנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה והועדה לתכנון ותקצוב, ד"ר מאיה לוגסי בן חמו סיכמה, "האקדמיה היא מנוע הצמיחה של ישראל ועמוד תווך בחוסנה הלאומי. גם בשעת מבחן, במהלך המלחמה, הוכיחה מערכת ההשכלה הגבוהה את כוחה כמקור לידע, לחדשנות וללכידות חברתית. כעת תפקידה חשוב מאי-פעם: לחזק את ההון האנושי, להוביל מחקר וחדשנות, וליצור חיבור מתמשך בין עולם הידע לעולם העבודה, בין האקדמיה לתעשייה ולמשק. אנחנו פועלים להאיץ תוכניות פורצות דרך, להבטיח מצוינות בהוראה ובמדע, וליצור סביבה תומכת לכל סטודנט, סטודנטית, אנשי סגל ומשרתי מילואים. כך נמשיך לבנות מערכת השכלה גבוהה שהיא לא רק עמוד התווך של הכלכלה, אלא גם הלב הפועם של החברה הישראלית והבסיס לעתיד חזק, חופשי ומתקדם למדינת ישראל".