מועמדת השמאל הקיצוני קתרין קונולי נבחרה לנשיאת אירלנד ברוב עצום בבחירות שנערכו אתמול (שבת), והנחילו תבוסה צורבת לקואליציה המרכז־ימנית שנבחרה מחדש רק לאחרונה.
קונולי, בת 68, מבקרת ותיקה של האיחוד האירופי במדינה הידועה בתמיכתה הרבה באיחוד, נתמכה על ידי האופוזיציה משמאל. אף שלא הייתה דמות מוכרת בציבור הרחב, היא הצליחה לצבור תנופה ככל שהקמפיין התקדם, ריתקה אליה בוחרים צעירים ונבחרה עם 63.4% מהקולות, לעומת 29.5% בלבד למתחרה היחידה מולה, השרה לשעבר הת'ר המפריס.
"אהיה נשיאה שמקשיבה, מהרהרת ומדברת כשנדרש," אמרה קונולי בנאום שנשאה בטירת דבלין. "יחד נוכל לעצב רפובליקה חדשה שמכבדת כל אדם ואדם".
תפקיד נשיא אירלנד הוא ברובו סמלי, עם סמכויות מוגבלות לבדיקת חוקתיות חוקים, אך הנשיא נושא דברים בזירה הבינלאומית ומארח מנהיגים זרים.
עמדותיה של קונולי - מהתנגדות לתוכניות האיחוד האירופי להגדלת ההוצאות הצבאיות ועד להבעת ספק באמינותן של ארה"ב, בריטניה וצרפת בכל הנוגע למלחמה בעזה - ממוקמות שמאלה בהרבה מאלו של רוב המפלגות שתמכו בה, ואף שמאלה מהעמדות שהציג הנשיא היוצא, מייקל ד. היגינס.
קונולי, פסיכולוגית קלינית ועורכת דין לשעבר, היא גם אחת הקולות הבולטים ביותר בפרלמנט למען העם הפלסטיני, עמדה הזוכה לתמיכה רחבה הן מצד הממשלה והן מצד רוב אזרחי אירלנד.
במהלך מערכת הבחירות הצהירה כי חמאס הוא "חלק מרקמת העם הפלסטיני", טענה שישראל פועלת כ"מדינת טרור" ואף טענה כי ישראל אחראית לרצח עם בעזה - התבטאויות שהציתו ביקורת חריפה באירלנד ומחוצה לה. קונולי הדגישה כי היא מגנה את מעשי חמאס, אך סירבה להתנצל על אמירותיה כלפי ישראל.
על אף ששימשה כסגנית יו"ר בית הנבחרים לאחר הבחירות ב־2016, ניצחונה נתפס כהמשך מגמת הבחירה בנשיאים עצמאיים יחסית, על בסיס ערכים אישיים ולא השתייכות מפלגתית.
קונולי גם הרוויחה מהתנהלות כושלת מצד שתי מפלגות השלטון: המפריס לא הייתה הבחירה הראשונה של מפלגת "פינה גייל", בעוד מועמד מפלגת "פיאנה פייל", מאמן הכדורגל ג'ים גאווין, נאלץ לפרוש בשל שערורייה כספית.
התוצאה חיזקה את התקוות בקרב השמאל, ובראשו מפלגת "שין פיין", לגיבוש גוש פוליטי שיסיים את שליטת המרכז־ימין שנמשכת כבר מאה שנה. עם זאת, סקר שנערך ביום הבחירות על ידי מכון Ireland Thinks הראה כי רק 51% ממצביעי קונולי יצביעו בהכרח לגוש שמאל בבחירות לפרלמנט: מנהיגת מפלגת הלייבור, איבנה בצ'יק, אמרה כי למפלגתה יהיו "קשיים משמעותיים" להצטרף לקואליציה בהובלת שין פיין.
הבחירות הכלליות הבאות יתקיימו עד שנת 2030.
בנוסף לכך, נרשם שיא של 13% פתקי הצבעה פסולים, בין היתר בשל מחאה מתוכננת מצד תומכי פעיל שמרני שלא הצליח להשיג את כמות ההמלצות הדרושה כדי להתמודד. ראש הממשלה מיהאל מרטין אמר כי הממשלה פתוחה לבחינת רפורמה בתהליך המועמדות לנשיאות.