הפעם האחרונה שבנימין נתניהו אכל רגל קרושה הייתה בילדות שלו, הם קראו לזה 'פיצ'ה'. בנימין נתניהו הילד לא חיבב את המאכל הרוטט אבל באותם זמנים ההורים לא ממש שאלו איזה המבורגר סושי או פיצה הילד מעדיף אלא נתנו מה שיש. בשנים האחרונות נתניהו לא חושב לטעום אול לגעת ברגל קרושה, הוא משתדל להקפיד על אוכל בריאות ורגל קרושה, איך לומר בעדינות, לא בעלת ערך תזונתי של מלפפון עגבנייה או זרעי צ'יה. אפשר לטעון שמדובר בעניין בריאותי ואפשר לעשות קישור מאולץ לזה שנתניהו לא אוהב דברים לא ברורים, רועדים, לא יציבים.
נתניהו רוצה יציבות, השבוע התחיל כנס החורף ואיתו גם שנת הבחירות, נהוג לחשוב שהאתגר הכי גדול הם חוקי הגיוס והתקציב אבל האתגר הגדול ביותר של נתניהו הוא פירוק התיקו המקסיקני, אותו מעגל שבו עומדים כולם עם אקדח מכוון לאחר ומי שירה ייפגע. אם בן גביר יחשוד שנתניהו יפרק את הממשלה הוא יפרק ראשון, אם סמוטריץ' יחשוד שבן גביר יפרק הוא יפרק לפניו, אם החרדים יחשדו שהאחרים יפרקו הם יעשו את זה הרבה קודם על רקע הגיוס.
כדי לפרק את החשדנות הזאת עמד השבוע נתניהו מעל בימת הכנסת וחזר על מסר אחד ברור: "יהיה חוק גיוס, נעביר תקציב, ממשיכים עד הסוף, לא הולכים לשום מקום" גם כשירד במסדרון לעבר לשכתו נעצר ליד מצלמות ערוצי הטלוויזיה וחזר על המסר שוב כדי לנטרל את פצצת החשדנות.
על פי מידע שמתפרסם כאן לראשונה נתניהו אמר השבוע בשיחות סגורות עם שותפיו ש"ממשיכים עד ספטמבר". כלומר מבחינת נתניהו תאריך הבחירות הוא בספטמבר. חודש בלבד לפני התאריך הקבוע כיום כדי להימנע מבחירות בחודש המציין את מחדל 7 באוקטובר.
האם נתניהו יצליח לפרק את החשדנות ולגבש את הקואליציה עד הסוף? לפחות לפי השבוע הראשון זו נראית משימה קשה, קשה מאוד. במבחן הראשון של הקואליציה השבוע סביב סוגיית הריבונות היא התפרקה, נגררה, לא עמדה מול פיתוי של פופוליזם ולייקים.
ריבונות היא קונצנזוס בימין, בקואליציה הנוכחית וגם אצל ליברמן ובנט. אפילו בחוגי המרכז כמו לפיד וגנץ יש הסכמה לריבונות חלקית כמו במעלה אדומים. למרות זאת הנשיא האמריקאי הטיל וטו מפורש. פעם אחת אמר טראמפ במפורש בבית הלבן שריבונות יורדת מהשולחן, ואתמול חזר על זה והוסיף איום שאם זה יקרה "ישראל תאבד את תמיכת ארה"ב".
בממשלה יודעים את זה, ולמרות שהאמריקאים נתנו לישראל הכל ומעבר כמו הסרת אמברגו הנשק, שלחו חימושים, השתמשו ב-B2 להפציץ איום קיומי מאיראן, נותנים גב מדיני כלכלי, וסייעו בהחזרת חטופים - לא עמדו בפיתוי של הצבעה על חוק טרומי, של ח"כ שולי כמו אבי מעוז, והציונות הדתית, בן גביר, חלק מהחרדים ויולי אדלשטיין אחד - הצביעו בעדה נגד האמריקאים.
לפי גורמים בליכוד בן גביר היה מוכן לא להצביע בעד אבל ברגע ששמע שסמוטריץ' מתכוון להצביע בעד נגרר אחריו, תוצאה של אותו 'תיקו מקסיקני'.
ככה נראית שנת בחירות, תופעות של פופוליזם זול וקצת לייקים. כשמקבלי החלטות רוצים להניע מהלך משמעותי - הם עושים אותו בשקט, בחוכמה, עם שיתוף פעולה. המתקפה על איראן יצאה לדרך כמעט שנתיים לפני שקרתה, בתחילת הקדנציה של הממשלה הוקם צוות סודי שפעל בחשאיות מוחלטת עד לתקיפה ההירואית על פורדו ושאר מתקני הגרעין. אפשר לעשות צעדים משמעותיים אבל צריך לעשות אותם בשקט, אם הקואליציה רוצה ריבונות היא צריכה לעשות זה בשקט, בחוכמה, תוך הידברות, לא בצעדים פומביים ילדותיים שרק גורמים לנזק.
נתניהו כאמור רוצה בחירות בספטמבר, לאף אחד מהשותפות אין לאן ללכת אבל אם ההתנהלות בחודשים הקרובים של כנס החורף תהיה כמו ההתנהלות בשבוע החולף הם לא יחזיקו מעמד יותר מדי זמן.