סעודיה היא החשובה במדינות ערב. נורמליזציה עם המדינה שבתחומה שוכנת מכה אולי לא תהפוך את כל המוסלמים לאוהבי ישראל, אבל היא תהיה אבן דרך של ממש בתולדות הסכסוך הישראלי-ערבי, גדולה וחשובה אפילו מהשלום עם מצרים.
השלום עם מצרים הוא אולי נקודה טובה להתחיל בה. גם אחרי קמפ-דיוויד קראו בימין הקיצוני לבגין (שהבטיח לבלות את שנות הפנסיה שלו בימית) "בוגד". גם אז קמה תנועה מחאה נגד ההסכם. גם אז היו ניצים בליכוד שפרשו ממנו והקימו את התחיה. גם אז היה מי שתבעו "לעצור את הנסיגה בסיני" ו- "אל נא תעקור נטוע" (השורה מתוך "על הדבש ועל העוקץ" של נעמי שמר) היה להמנון הועד לעצירת הנסיגה.
באופן סימבולי הייתה פגישתו האחרונה של צחי הנגבי כראש המל"ל עם עמיתיו המצרים, מצחיק להיזכר שאותו הנגבי היה מראשי המתבצרים על האנדרטה בימית... איך שגלגל מסתובב.
בראייה לאחור אפשר לקבוע שהשלום הזה הציל את מדינת ישראל. נכון שהוא קר, נכון שלא הניב את כל פירות המקווים, אבל בעוד כשנתיים נציין 48 שנים לביקור סאדאת בישראל והגבול שתבע כה הרבה קורבנות, שקט.
ההסכם עם מצרים מחזיק מעמד מפני שלשני הצדדים יש אינטרס הישרדותי לקיים אותו. הוא צלח אפילו הפיכה אסלאמית במצרים, רק תארו לכם איך הייתה עלולה להיראות מלחמת ה-7 באוקטובר, אילו חזית מצריים הייתה פעילה ועוינת.
יכול להיות שלא לעולם חוסן - הן רק השבוע נודע על תכנית התחמשות מטורפת של צבא מצרים שתקבל את ברכתו של נשיא ארה"ב הגם שהיא עומדת בסתירה לתנאי הסכם השלום, אבל אפילו אם חלילה יתפוצץ ההסכם בעתיד, נדמה שההלוואה הזאת שבמסגרתה הוחזר חצי האי סיני לשליטה מצרית כבר שילמה את עצמה עם דיבידנד נאה כבר מזמן.
יש ימין שפוי
אפשר להתנגד לנסיגות. אפשר להתנגד לפשרה מדינית שמחירה הביטחוני גבוה מדי. חובה על כל מי שסבור שישראל מסתכנת יתר על המידה לעשות ככל שביכולתו לסכל חוזים עתידיים. מה שאסור - לאדם, ליהודי ולישראלי הוא להיות גזען. גזען חשוך כמו שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ'.
זו לא הפעם הראשונה שבה קופץ מסמוטריץ' הגזען הקטן. כבר היו לו כמה התפרצויות בעבר, בעיקר בענייני המחלקה הגניקולוגית, אבל הפעם היציאה המטופשת שלו מסמנת את הדרך ללא מוצא שהימין הישראלי נקלע אליה - ומנסה לגרור אחריו את מדינת ישראל.
בנאום שלא ברור למה כיוון, חוץ מלגרום נזק, שלח שר האוצר את הסעודים לרכב על גמלים (אם הנורמליזציה איתם תהיה נתיב שיוביל למדינה פלסטינית). זכותו המלאה של סמוטריץ' לחשוב שמדינה פלסטינית (שברור שהקמתה אינה עומדת על הפרק ממש כפי שברור שתקום ביום מן הימים) תהיה אסון לישראל.
כאיש ימין זכותו המלאה לפעול נגד האפשרות הזאת, רק שהיום הוכיח שר האוצר שהוא אינו ימין לגיטימי, מחנה לאומי שביטחון ישראל תמיד לנגד עיניו. הוא ימין גזעני, בושה לצמד המילים ששדד ממחנה דתי-לאומי מפואר: "הציונות הדתית".
זה נורא מצחיק, אתם יודעים - ערבים עם גמלים, יהודים עם אף ארוך, שחורים עם אבטיחים ובעלי עיניים מלוכסנות כאוכלי כלבים. הביקורת אינה על רמת ההומור של האיש הדוחה הזה, הומור שהוא אולי לגיטימי בחוג המשפחה, לך ספר לגרנדמייזר שלך.
רק שהאיש הוא שר בכיר בממשלת ישראל. הממשלה שהכריעה בעד ההסכם, הממשלה שבראשה עומד אדם שאין דבר שהוא שואף אליו יותר מאשר הצטרפות של ערב הסעודית להסכמי אברהם.
בעולם מתוקן היה האיש שלא מבין אחריות לאומית מהי, עף עוד היום מהממשלה. בעולם שבו נתניהו אוחז בקרנות המזבח, הסמוטריצ'ים והבן-גבירים חוגגים, הגם שאין להם מה להציע זולת טרמינולוגיה גזענית.
לקשקוש יש מחיר
הנורא מכל הוא שסמוטריץ' ששקוע כבר עמוק במערכת הבחירות, לא באמת מתכוון. הן עד לא מזמן נשא נאומים חוצבי להבות על "אפילו לא גרגר אחד של אורז". עד לא מזמן הבטיח כיבוש וגירוש, התנחלות וייהוד של עזה - והנה ממשלת ישראל חתמה על הסכם שגם אם ישיג את מטרתו העיקרית החשובה הנוספת (על שחרור החטופים): סילוק חמאס ופירוז הרצועה, לא יתיר ליהודים להתיישב-מחדש בגוש קטיף.
סמוטריץ' שכבר ספר דולרים ממה שכינה "בוננזת נדל"ן" עזתית, דיבר גבוהה-גבוהה נגד ההסכם, אבל נצמד לכיסא בכל הכוח. כלומר - קאלאם פאדי. הכל דיבורים.
כמו עמיתו-יריבו שבשם הפופוליזם הזול המשיך ללהג על עונש מוות למחבלים שעה שראשי מערכת הביטחון (ומילא הם, גם הורי חטופים!) התחננו בפניו כי יחדל, כך גם סמוטריץ' שכל כוחו בלשונו בלבד, מנהל קרב צחצוחי לשון עם מי שנתפס כיריבו על משבצת ימין של כנסת ישראל, על חשבון האינטרסים של מדינת ישראל.
ומילא זה, על הדרך הוא מציג את עצמו כגזען נבער מדעת, את הציונות הדתית שאת שמה ניכס ככזאת -ובהיותו שר בכיר גם את מדינת ישראל כולה ככזאת. תהיו ימין, תחשבו שביבי הוא מלך ישראל, תתנגדו בשם הביטחון לפשרות מדיניות. הכל לגיטימי, אבל את תהיו גזענים כמו הגמל שהצטרף היום ליזם של מצעד הבהמות. אחרת הדבשת תדבק בגב של כולנו.