שר הביטחון, ישראל כ"ץ, ביקש מהרמטכ"ל, רב־אלוף אייל זמיר, את המלצותיו בנושא הענקת עיטורי הגבורה, העוז והמופת לחיילים או ליחידות צבאיות ב-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה, בהתאם לעבודת ועדת הצל"שים שתוקם בצה"ל, בתוך 90 ימים.
לוואלה נודע כי בסביבת הרמטכ"ל אמרו שהוועדה תורכב מנציג מחלקת נפגעים (לא ברור אם זו תהיה מפקדת מערך נפגעים, אל"מ מיטל סמט-כהן, או קצינת משאבי אנוש ראשית וראש חטיבת נפגעים, תא"ל עדנה איליה, א.ב.), ראש ענף משטר ומשמעת, סא"ל יצחק חי, ונשיאת בתי הדין הצבאיים לערעורים, האלופה אורלי מרקמן.
לפי תהליך העבודה שנקבע בהתאם לפקודות, תקבל הוועדה המלצות על חיילים או יחידות המתאימות לעיטורים וצל"שים. גורמים בסביבת הרמטכ"ל אמרו כי בשלב הזה אין הקצאות (מגבלה לרשימת ההמלצות לצל"שים ולעיטורים, א.ב.), ואין זה נכון שיהיו הקצאות, בשל היקף הקרבות ומשך המלחמה במספר זירות במקביל. לפי ההערכות, מדובר ברשימת שמות ארוכה, שתחייב את הוועדה לעבודה יסודית וחריגה בהיקף הזמן שתקדיש למשימה הערכית והמקצועית.
"7 באוקטובר היה היום הקשה ביותר ליהודים מאז השואה, והיום הקשה בתולדות מדינת ישראל. חובתנו הלאומית והערכית היא להוקיר את מעשי הגבורה הללו ולהעניק להם את ההכרה הרשמית והערכית הראויה ביותר", אמר כ"ץ. "עיטור הגבורה הוא אות יוצא דופן, כמוהו הוענקו עד היום 40 בלבד מאז קום המדינה - ולאחרונה בשנת 1975 - והוא יוענק במערכה זו למי שפעלו בנסיבות הקשות ביותר למען הגנתה וקיומה של מדינת ישראל".
צל"ש מפקד חטיבה, מפקד אוגדה וצל"ש אלוף, כולל תעודות הערכה, יעברו תהליך בפיקודים המרחביים (דרום, מרכז וצפון), בזרועות ובאגפים, ולאחר מכן יתקיים תהליך דומה לצל"ש רמטכ"ל. לפי הערכות גורמים במטכ"ל, המספר יהיה גדול יותר משבמלחמות עבר, מבלי להוזיל את עיטורי המופת, הגבורה והעוז.
לפי גורמים בסביבת הרמטכ"ל, בטרם תעבור הרשימה לידיו, יעבור ראש אכ"א על כל רשימת הצל"שים והעיטורים, ויעניק ראייה רוחבית מניסיונו כמפקד שדה בכיר בעבר וכמפקד בעל ניסיון קרבי במלחמה. לאחר מכן תתכנס ועדת העיטורים בראשות הרמטכ"ל ושר הביטחון, שסמכותה לדון רק בעיטורי הגבורה, העוז והמופת. עוד נודע לוואלה, לפי מקורות בסביבת הרמטכ"ל, כי נשיאת בתי הדין הצבאיים כבר קבעה את העקרונות למתן הצל"שים והעיטורים והגישה אותם לאכ"א.
הביקורת בקרב היחידות הלוחמות
בתוך כך, בקרב החטיבות והיחידות מותחים ביקורת על התהליך הבחירה, ודורשות מעורבות של קצינים בכירים ואלופים לשעבר, המכירים את המורכבות בלחימה ובתחקירים. זאת, כדי לתת משקל לסיפור גבורת הלוחמים והמפקדים - ולא להשאיר את ההחלטות לוועדה בראשות קציני אכ"א בלבד.
נכון לעכשיו, אביגדור קהלני, שקיבל את עיטור הגבורה במלחמת יום הכיפורים, מועמד להשתלב בוועדה ואמר לוואלה: "יש כוונה לגופי החירום וההצלה להעניק צל"שים בעצמם. צריך לקבוע בצורה ברורה מה הקריטריונים. מיהו גיבור? לחזור לספרים ופקודות העבר כדי להבין מה נכון".
לאחר בדיקה בפיקוד הצפון ובפיקוד הדרום, הפקודה להקים את הוועדות לצל"שים טרם התקבלה. לפי גורמים באוגדות צה"ל, "חלק מהתחקירים טרם הסתיימו, וחלקם לא הוצגו למשפחות השכולות, ולכן לא ברור כיצד מתכוונים להכריע על צל"שים ועיטורים כשהתחקירים עדיין לא הושלמו. סוגיה זו עשויה להפוך לנקודת ביקורת חריפה מצד המשפחות השכולות והמפקדים".
גורמים המצויים בפרטים אמרו אתמול לוואלה כי "בפיקוד הצפון המשימה יחסית קלה, משום שהלחימה העצימה ארכה כחודשיים, בעוד שבפיקוד הדרום היא החלה ב-7 באוקטובר וארכה יותר משנתיים, וריבוי האירועים והקרבות - ובהתאם המורכבויות שיש לבחון לעומק - גדול הרבה יותר, במיוחד כשטרם הסתיימו התחקירים והרמטכ"ל טרם סיכם את חלקם וקבע את איכותם".
בתוך כך, ועדת האלוף (במיל') סמי תורג'מן, שתחקרה את איכות תחקירי המטכ"ל, טרם פרסמה את ממצאיה. בנוסף, וועדת האלוף (במיל') יצחק תורג'מן, שמונה לבצע השלמות לתחקירי המטכ"ל, טרם הגישה את ממצאיה.
תגובת דובר צה"ל: "הרמטכ"ל הכריז בשבוע שעבר על הקמה של ועדת צל"שים. המנגנון, ההרכב או היקף הבחינה של הוועדה - טרם סוכמו ויפורסמו בשבועות הקרובים".