בצל המלחמה הארוכה: כך צה"ל הפקיר את האוטיסטים

הטלפון צלצל, על הקו לשכת הגיוס: "החלטנו לבטל את הגיוס של ג' ולתת לו פטור משירות צבאי". ג' הוא שוחר במסלול טכני-מקצועי של חיל האוויר, 4 שנים הוא במדים בבית הספר. הישגיו ונתוניו הצבאיים גבוהים מאוד, עם פרופיל 64. אבל בעקבות שיחת זום שנערכה בחודש אוגוסט האחרון, החליטו באכ"א לא לגייסו בדצמבר 2025. כל חטאו של ג' הוא שהוא על הרצף האוטיסטי. זה הכל וזה הספיק לתייג אותו כפגום גנטית ולשלוח את תרומתו לצה"ל לפח. הקמתי קול זעקה בתוך הצבא עד לשכת הרמטכ"ל. ג' יתגייס רגיל, אבל רבים אחרים - לא.

"צבא שיכול להנחית כוחות מעבר לקווי אויב יכול גם לגייס אוטיסטים כחיילים רגילים", אמר האלוף דן גולדפוס בדצמבר 2019 בדיון באכ"א. חמש שנים אחר כך, בהחלטות חד־צדדיות ושינויים חפוזים, צה"ל נסוג מגיוסם. במקום להרחיב את השילוב, הצבא חוסם אותו. יותר מ-15 שנה ניטש מאבק סביב סוגיית גיוס "החרדים", המדינה נכשלה. רק 67 אחוז מהחייבים בגיוס, המהווים 48 אחוז מכלל אזרחי המדינה, מתגייסים. 86 אחוז הם מתוך 50 אחוז הלומדים בחינוך הממלכתי. מצב זה רק ילך ויחמיר עד כדי משבר אמיתי.

בשנת 2019 הצעתי לתקן במעט את המצב, להגיד לצה"ל שיש אלפי צעירים מוכשרים מאוד שכל "חטאם" להיות מתויגים כעל הרצף האוטיסטי. הם לא פחות חשובים ואיכותיים מקבוצת החרדים, אך זוכים להתעלמות ודעות קדומות, עד כדי אכזריות והשפלה. בכתבה זו אחשוף לראשונה נתונים מהמחקר הכי גדול שנעשה בתחום זה בצה"ל ואביא את הסיבות הפוליטיות האמיתיות לניהול הכושל שהביא לסגירה בפועל של התוכנית.

עד לפני כחמש שנים אכ"א הנפיקה פטור אוטומטי משירות (פרופיל 21) לצעירות ולצעירים על הרצף האוטיסטי. גם אם היו בתפקוד גבוה, עצמאיים ובעלי הישגים לימודיים גבוהים. אבל בשנת 2021 הושקה "תתקדמו" - תוכנית ייחודית בעולם לשילוב אוטיסטים בשירות חובה, בתפקידים נדרשים לצבא. הפטור האוטומטי בוטל, המלש"בים גוייסו עם פרופיל 45 או 64, וכל מקרה נבחן לגופו. מי שנמצא לא-כשיר קיבל פטור. מי שנמצא בתפקוד הולם גוייס, בהליך שכלל קורס הכנה, טירונות מותאמת, שיבוץ בתפקידים מדוייקים, והעיקר - ליווי ותמיכה של חונכים (משלבות מחיל החינוך), שמלווים אותם משלב הגיוס ועד לשחרור מצה"ל.

תוכנית "תתקדמו" עבדה היטב בשנה הראשונה ובין מגוייסיה קצינים ומפקדים, מצטייני נשיא, בוגרי תוכניות עילית במקצועות המחשב הצה"ליים, גאמא במודיעין ועתודאים במדעים. התוכנית מחייבת מעטפת שתפקידה התאמות שיבטיחו הצלחה לצבא ולצעירים, אך לצד זאת קיים פוטנציאל גבוה בקרב אלו שרובם כונו בעבר "אספרגרים", עם כישורים נדרשים לצבא כמו דייקנות רבה, זיכרון מעולה לפרטים, יכולת ריכוז במטלות, מהימנות וחריצות.

אלא שבשנה האחרונה ועל רקע הלחצים בתוך הצבא, הוחלט על שינוי מהותי שכולל ביטול כלל ההתאמות בתהליכי המיון ויום המא"ה, החובה לקבל כל שיבוץ ללא יכולת ערעור וגיוס רגיל לגמרי בפרופיל 64, ללא כל סיוע או הכרה בהם. "איך ילד על הרצף בתפקוד גבוה ככל שיהיה מסוגל להתמודד עם הבלאגן הזה???", זועקת אמא לצעיר בן הציונות הדתית, מוכשר מאוד, שלאחר שנה של התעלמות אכ"א, החליט לסגת מפרופיל 64 ולבקש פטור מגיוס.

מדובר בהחלטה שערורייתית שתוצאותיה בשטח אומללות. מאות חיילים על הרצף, בעלי כישורים ייחודיים שצה"ל עשוי היה להפיק מהם תועלת רבה, משובצים באופן שרירותי לתפקידים שהם אינם מתאימים להם, על-פי רוב תפקידי שירות שוליים. ובהיעדר ליווי תומך ובורות של מפקדים בשטח, הם נתקלים בהתעמרות, הזנחה ולעיתים סכנה של ממש.

ייתכן שאכ"א אכן קצרה באמצעים הנדרשים בגיוס האוכלוסייה הייחודית הזו. אבל בהשוואה למערך הגיוס הייחודי שנבנה עבור חרדים, למרות שיעורי הגיוס הזניחים שלהם, אפליית האוטיסטים זועקת לשמיים, וכולה מקרינה דעות קדומות, התנשאות ובורות - גם ציבורית.

"הצבא אינו מוכשר בשילוב אוטיסטים, לא מבינים אותם והכול עובד על כיבוי שריפות", מעידה עובדת סוציאלית ותיקה המלווה מפקדים. מומחים בתחום מצטרפים: מדובר במחדל מערכתי. לכאורה כדי לחסוך עלויות ו"התעסקות", אבל המערכת מפסידה כוח אדם איכותי עם מוטיבציה אדירה. המחיר שנגבה מהצעירים ומשפחותיהם מכמיר לב: "הוא בחר להתגייס לצבא, הגיע עם מוטיבציה גבוהה לשרת את המדינה וכרגע הכל ירד לטמיון. במקום שנהיה בהתרגשות שיא, אנו במפח נפש אדיר וכאוס ותוהים איפה כל ההבטחות", כתבה לאחרונה אמא לצעיר שנכנס לחרדה. נערה צעירה טרום גיוס מוסיפה: "בתור מלש"בית שעומדת להתגייס דרך תתקדמו, מתקבלת אצלי התחושה שצה''ל פשוט לא רוצה אותי".

"חיילים על הרצף האוטיסטי אינם נספרים בתקינה. אם יש מפקדים שמעוניינים לראיין צרו קשר בפרטי", כתבה קצינת משא"ן באגף המודיעין בתפוצת כלל המפקדים, לקראת גיוס מחזור חדש של "תתקדמו". מדובר בחיילים שעשו מאמצים אדירים כדי להתגייס בפרופיל רגיל אך מופלים לרעה בצורה קיצונית אל מול כל יתר חיילי צה"ל, גם אם למדו לתואר הנדסאי.

על הנייר, תוכנית "תתקדמו" אמורה הייתה להיות סיפור הצלחה: 14 קצינים (רבים בתפקידי פיקוד בתכנות, סייבר ומודיעין) ו-8 מצטייני נשיא תוך שנתיים. שיא עולמי. אך נחשוף כאן לראשונה כי שיבוצים גרועים, הפיכת חונכות השילוב לפקידות כוח אדם חסרות סמכות, אפס אנשי מקצוע בשטח וניהול לקוי בידי מפקדים צעירים באכ"א, הביאו למצב בו ראש אכ"א קיבל הודעה ש-170 צעירים/ות שצפויים להתגייס עד סוף 2025 נותרו בלא שיבוץ וזרועות הצבא מסרבות לשתף פעולה במתכונת הנוכחית של התוכנית, כולל בטחון מידע ובריאות הנפש.

אפס ביחסי אנוש זה כלום לעומת מה שהולך פה. בכיר באכ"א תיאר זאת כך: "כולם רוצים להגיד כמה הם רוצים. (אבל) מבחינתם רגיל זה Plug and Play, ואוטיזם זה יותר קשב פיקודי. ברגע שזה עולה להם (בתקן) אז פחות רתומים".

"עבור האוטיסטים השירות הצבאי הוא צעד דרמטי להשתלבות, הישג מאוד גדול. זו אוכלוסייה שנאבקת על המקום שלה", מספרת רס"ן ווגמן, בכירה לשעבר במחלקת בריאות הנפש ומי שהייתה שותפה בתוכנית הגיוס הראשונה שפעלה בין השנים 2007 עד 2009. גם תוכנית זו נסגרה. הפסיכיאטרית אל"ם (מיל') ד"ר קרן גינת, מי שעמדה במשך 5 שנים בראש מחלקת בריאות הנפש, והפסיכיאטר ד"ר נחום גץ, סגן מנהל ביה"ח גהה, מספרים: "הפרויקט מת כי נוצר מצב הפוך. מי שהתנדב יכלו לשבץ פינצטה ומי שקיבל 45 התחילו להשתמש בהם כמקורות בצבא וללא שיבוץ פינצטה הם לא הסתדרו. המטרה הייתה חד-משמעית - לעשות שיבוצי פינצטה גם בפרופיל 45". למרות הצטיינות המתגייסים, לאחר הסגירה מצאו עצמם עשרות אלפי אוטיסטים מקבלים פטור בגיל 16 רק כי אכ"א התרשלה והתעלמה מהם.

בתוכנית "תתקדמו" הושקע תכנון רב ומחקר אקדמי שהתבסס על 15 שנות ניסיון שילוב, הן בגיוס רגיל והן באמצעות עמותות. פרופ' דיצה צחור, ראש המרכז לאוטיזם בבית החולים שמיר, התריעה כבר ביולי 2022 שכדי להצליח חייבים משלבות (חונכות) שהוכשרו לכך, אך ההמלצות לא יושמו באכ"א. ליווי החונכים נערך באופן בלתי מקצועי וכשל במשימה שלשמה מונו. חיילים וקצינים אוטיסטים מעידים שוב ושוב על מצבי ההשפלה שהם חווים: סגן א', ממצטייני נשיא המדינה, כתב בכאב לראש אכ"א וראש חטיבת הסגל: "ההתנהלות כלפיי ממחישה גישה מפלה ומצערת הרואה בי רק את האדם עם האוטיזם ולא את הקצין המוכשר. יש פער עצום בין ההבטחות להכרה בערכנו כחיילים וקצינים, לבין המציאות המשפילה שבה פועלת התוכנית כיום".

במשך שנתיים בוצע מחקר עומק שכלל שאלונים, ראיונות ואיסוף ידע בהיקף של מעל 800 הורים ומתגייסים עם 12 אלף נקודות, נתונים שנותחו בידי יועץ מחברת הייעוץ הבינלאומית מקנזי, בשיתוף משרדי הממשלה.

הממצאים עקביים: כל עוד התוכנית הייתה בשלב הפיילוט וגיוס החיילים על הרצף האוטיסטי לווה במעטפת מקצועית - שילובם עבד היטב. במקור דובר על חונכת (משלבת) אחת ל-7-5 חיילים שייעודה לדעת להתמודד עם הרגישויות המיוחדות, לתווך במידת הצורך ולתת מענה למשברים ביחד עם אנשי מקצוע.

אבל כשהתוכנית עברה ל"פס הייצור" של אכ"א, החלו תקלות קשות. מונו חונכות עם הכשרה זניחה וללא תהליכי מיון ובקרה וכל אחת קיבלה לאחריותה 15-10 חיילים. "אי אפשר שיושב לי חייל שהוא בתוכנית ואני צריך להקדיש לו את כל הקשב הזה. אני אומר לך שנתקלתי בהרבה מצבים שלא ידעתי להתמודד איתם", מעיד ראש מדור באמ"ן.

"היה ניסיון של תכנית 'תתקדמו', שראוי להערכה, להרוויח מזה שלוקחים אנשים עם צרכים מיוחדים ומכניסים אותם לתוך המגרסה הגדולה", כותב אחד מהחוקרים הקליניים הבכירים והמוערכים בישראל בתחום האוטיזם, שביקש לא להיחשף. "אנשי בריאות הנפש בצה"ל אינם מוכשרים לעבודה עם אנשים עם אוטיזם, מהו אופי הליווי שצריכים ואת זה קשה לעשות בתוכנית שבה יש תחלופה גדולה של כוח אדם לא מקצועי. אני ממליץ ללכת לעמותות".

למרות שאוטיזם אינו לקות נפשית, חיילי "תתקדמו" מופנים חדשות לבקרים לקב"נים ולפסיכיאטרים. כל בקשה - קורס קצינים, בעיות בשיבוץ או בטירונות וכניסה לקבע - עוברת דרך רופא נפש. זו מערכת שמסמנת מראש את החיילים האלה כפגומים במקום לספק להם סביבת עבודה מותאמת ומלווים מוכשרים על-פי החוק ואמנות בינלאומיות שישראל חתומה.

"אנחנו סידרנו מערכת קלה ומתאימה, אבל הם (בצבא) לא מצליחים לעשות את זה. לוקחים אנשים ואומרים 'אם יפלו - יפלו'. לחוות כישלון זה הדבר הכי גרוע", אומרת פרופ' קורי שולמן מהאוניברסיטה העברית, מבכירות חוקרות האוטיזם בעולם ושותפה להקמת התוכנית.

יד המקרה, ושעות בודדות לפני פתיחת המערכה מול איראן שיגרה אכ"א מסמך המבשר על שינוי מוחלט. בשורה התחתונה - התוכנית הגדולה של "תתקדמו" הופכת לשילוב סמלי בלבד. בן לילה מאות מלש"בים אוטיסטיים קיבלו הודעה שעליהם לבחור בין פטור מלא, לבין פרופיל 45 או 64, אך בהליך גיוס ללא כל התאמות או ליווי. זאת אחרי התעמרות בשני מחזורי הגיוס האחרונים, פיצולם בהתראה קצרה, דחיה למועדי גיוס רחוקים או ביטולם וקביעת תאריך אחר בהתראות יחסית קצרות.

שינוי המדיניות גרר מפח נפש עצום ובלבול מוחלט. למתגייסים על הרצף האוטיסטי - חוסר הוודאות, ההבטחות והדחיות היו הרסניים במיוחד. ד"ר טל מזור קרסנטי מהאוניברסיטה העברית, מחדדת: "הפער הלא מובן בין אינטליגנציה גבוהה לקשיים תפקודיים וחברתיים מעמיק את החרדה. דווקא בחוליה הרגישה הזו הצבא פוגע קשות למרות תחנונים".

התוצאה: הצעירים וההורים מתייאשים. "אין סיכוי שימתין שנה לגיוס… נוותר וזהו", כתב אב לצעיר שנאלץ להילחם באכ"א כדי למנוע פגיעה בבנו. "צריכים לבחור בין להוריד פרופיל כדי להתגייס ולקבל סיוע לבין להישאר עם פרופיל 64 בלא הסיוע שאני זקוקה. התחושה שמתקבלת היא שמנסים לשבור אותי ולי אין מה לעשות", כותבת מועמדת לגיוס.

"אנחנו סידרנו מערכת קלה ומתאימה, אבל הם (בצבא) לא מצליחים לעשות את זה. לוקחים אנשים ואומרים 'אם יפלו - יפלו'. לחוות כישלון זה הדבר הכי גרוע", אומרת פרופ' קורי שולמן מהאוניברסיטה העברית, מבכירות חוקרות האוטיזם בעולם ושותפה להקמת התוכנית.

יד המקרה, ושעות בודדות לפני פתיחת המערכה מול איראן שיגרה אכ"א מסמך המבשר על שינוי מוחלט. בשורה התחתונה - התוכנית הגדולה של "תתקדמו" הופכת לשילוב סמלי בלבד. בן לילה מאות מלש"בים אוטיסטיים קיבלו הודעה שעליהם לבחור בין פטור מלא, לבין פרופיל 45 או 64, אך בהליך גיוס ללא כל התאמות או ליווי. זאת אחרי התעמרות בשני מחזורי הגיוס האחרונים, פיצולם בהתראה קצרה, דחיה למועדי גיוס רחוקים או ביטולם וקביעת תאריך אחר בהתראות יחסית קצרות.

שינוי המדיניות גרר מפח נפש עצום ובלבול מוחלט. למתגייסים על הרצף האוטיסטי - חוסר הוודאות, ההבטחות והדחיות היו הרסניים במיוחד. ד"ר טל מזור קרסנטי מהאוניברסיטה העברית, מחדדת: "הפער הלא מובן בין אינטליגנציה גבוהה לקשיים תפקודיים וחברתיים מעמיק את החרדה. דווקא בחוליה הרגישה הזו הצבא פוגע קשות למרות תחנונים".

התוצאה: הצעירים וההורים מתייאשים. "אין סיכוי שימתין שנה לגיוס… נוותר וזהו", כתב אב לצעיר שנאלץ להילחם באכ"א כדי למנוע פגיעה בבנו. "צריכים לבחור בין להוריד פרופיל כדי להתגייס ולקבל סיוע לבין להישאר עם פרופיל 64 בלא הסיוע שאני זקוקה. התחושה שמתקבלת היא שמנסים לשבור אותי ולי אין מה לעשות", כותבת מועמדת לגיוס.

אין אף קבוצה אחרת באוכלוסייה שמקבלת יחס כוחני שכזה. טפסי החתמה על שיבוץ לקראת סוף טירונות, צעיר אוטיסט מול מפקד בלא אפשרות התייעצות, הבנה אמיתית או יכולת ערעור.

"להורים אומרים לא להפיץ ולטובת ילדיהם כדאי שיהיו ממושמעים. יש שם נוסחים קשים כלפי אכ"א. מכתב כזה עלול לשרוף לא רק את ההורים", כתבה נ', אמא לצעיר על הרצף ופעילה מרכזית לעידוד גיוס בתוכנית "תתקדמו". הפחד הזה משותף לרוב כמעט מוחלט של ההורים, ואחרי 6 שנים אני רואה כיצד הם פוחדים שהצבא יתנקם בהם. זה ממש משתק אותם. הצעירים עצמם לא יודעים להילחם לבד וכל כך רוצים להראות שהם חיילים ממושמעים. "התחושה שלי ושל הרבה הורים אחרים, היא שהצבא עשה את המינימום כדי שיהיו בצבא, במקום לעשות את המקסימום כדי לקבל מהם את המקסימום", אומרת אמא לחייל.

לפי משרד החינוך, עד 2035 יירשם גידול של 1,200% במספר הזכאים לבגרות מלאה מקרב תלמידים על הרצף האוטיסטי. כבר כיום ישנם על פי נתוני ביטוח לאומי, 60 אלף עם אוטיזם עד גיל 18, 5,000 מתוכם עלו השנה לכיתה ב'. זה דור שרוצה ויכול לשרת ולהוביל בתחומים נדרשים לצבא ולמדינה. בתכנות, סייבר, מודיעין חזותי, ניתוח נתונים, אלקטרוניקה ועוד.

אבל כיום, אומרת פרופ' קורי שולמן בנחרצות, "הצבא צריך להחליט שהוא מוכן לקחת את זה. אם לא - שיפסיק לשחק את ה'כאילו', כי זה לשחק עם גורל של בני אדם, ואם יש תוכנית, אז היא צריכה להיות מאוד טובה ומקצועית".

בדצמבר 2021 נכתב ביחידה 8200 דו"ח שסקר שילוב אוכלוסיות שונות בצבאות העולם. בזכות "תתקדמו" צה"ל דורג כארגון המתקדם בעולם. מקץ 4 שנים צה"ל התדרדר לרשימה שחורה של צבאות בהן נהוגה פרקטיקה של אפליה, גזענות ואי-שוויון מהותי, כפי שמעיד צעיר מוכשר מאוד, כיום אחרי קורס קצינים, שזומן לאכ"א בתחילת שירותו אחרי שהגיש ערעור: "אפס רגישות כלפי בן אדם. היא הביאה אותי כדי להשפיל. לאויבים לא מתייחסים ככה".

אז מה צריך לעשות כדי להעלות מחדש את מודל גיוס מלש"בים בעלי תפקוד גבוה? חמישה מהלכים חיוניים ודחופים:

א. שיבוץ מושכל: להחזיר את ההתאמות במיון ובשיבוץ, כדי להבטיח שיבוץ מתאים של חייל עם צרכים וכישורים מיוחדים לתפקיד מתאים. העקרון: מיון מבוסס מקצועיות ולא לשם הצבה ב"תקן נוח".

ב. חונכות מקצועית רציפה ביחידות: לא "חונך סמלי", אלא אנשי מקצוע מיומנים, עם הכשרה הולמת, זמינים למשברים ושיכולים להדריך את המפקדים.

ג. מנהלת שילוב אנשים עם מוגבלות בצה"ל: להקים מנהלה מקצועית שתכלול מומחים במקצועות הרלבנטיים (פסיכיאטריה, פסיכולוגיה, חינוך, ריפוי בעיסוק), עם תקציב ייעודי וסמכות ביצוע.

ד. שקיפות למתגייסים ולהורים: שקיפות מלאה בנוגע למסלולים, סטטוסים, זמנים, ועדכונים; איסור פיצולי טירונות ברגע האחרון, ואיסור מתן פטור בגלל ראיון "לא טוב" רגע לפני גיוס.

ה. מדיניות כלי נשק ושמירות מבוססת תפקוד: לא פטור גורף ולא איסור גורף; הערכה פרטנית שמכבדת חיילים/ות ולא מבזה אותם.

אני קצין בצה"ל, מוגדר כאוטיסט בתפקוד גבוה, והיה לי הכבוד להיות היוזם והמעצב של תוכנית גיוס ראשונה ויחידה בעולם שפתחה את הצבא בפני אלפי מלש"בים. אני מאוד אוהב ומאמין בצה"ל ובמדינת ישראל, נלחמתי ונפצעתי במלחמה חדור שליחות. ודווקא משום כך אני כואב כאב עצום את אובדן הפוטנציאל האנושי הכה מוכשר וכה יקר. אנא - הפסיקו להפנות גב לדור שלם של מצטיינים. החזירו את ההתאמות, את המעטפת, את הכבוד. חיילים על הרצף אינם "תפאורה" לצבא העם - הם חיילים. וחובתנו להילחם עליהם לא פחות משהם ביקשו להילחם על המדינה.


הערכה רבה לאלו שסייעו בהכנת הכתבה: ליאורה רוזנפלד-סופר ויון פדר.

הכותב הוא מייסד תוכנית "תתקדמו", חוקר צבא-חברה; מחבר 7 ספרי מחקר בצה"ל; לשעבר יועץ לראש חטיבת התכנון באכ"א; אוטיסט ויזם חברתי; בוגר שני תארים במדעי המחשב; בתפקיד מתעד מבצעי וקצין למידה מאז ראשית המלחמה

"צה"ל פועל לשילוב מיטבי של אוכלוסיות ייחודיות, ובהן מלש"בים על הרצף האוטיסטי, תוך איזון בין אחריות מקצועית לצרכי המערכת, ועדכון שוטף של התהליכים בהתאם ללקחים שהופקו. מסלול "תתקדמו" מהווה אפיק שירות מותאם שנועד לאפשר שירות משמעותי לצעירים על הרצף, כך שתחוזק הכשירות ויורחבו אפשרויות השירות לכלל האוכלוסייה. המסלול מבטא, בין היתר, את מחויבות צה"ל למיצוי ההון האנושי, ולראיה הרחבה.

לאחר ארבע שנות הפעלה, התקיימה ועדת היגוי בין-גופית במטרה למסד את התוכנית, לייעל את תהליכי המיון ולהרחיב את אפשרויות השיבוץ - כל זאת בשקיפות ובשיתוף עם גורמים מקצועיים מצה"ל ומחוצה לו.

עיקרי מסקנות והמלצות הוועדה הוצגו לאחרונה בהצגה ראשונית למפקדים באכ"א. כמו כן, הוצגו הדברים בפני נציגי הורים, מלש"בים וחיילים, על מנת לקבל מהם התייחסויות נוספות. כלל הדגשים וההערות יתוכללו ויבחנו טרם הסיכום הסופי של העבודה וטרם הצגתה לכלל הדרגים הרלוונטיים וסיכומה כנדרש.

גורמי בריאות הנפש בצה"ל, שהינם שותפים מלאים לעבודה, מוסמכים ומיומנים לקבל החלטות הנוגעות לאבחון ולשירות מלש"בים עם מאפיינים על הרצף, כמו גם בכל תחום נפשי אחר. בצה"ל פועלים פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים, הפועלים בהתאם להנחיות מקצועיות, נתונים קליניים ומבחנים תקפים, ובהם גם סוגיית כשירות לאחזקת נשק. ההחלטות מתקבלות בהתאם להערכה תפקודית, יכולת רגשית, ורמת הסתגלות.

צה"ל ימשיך לפעול באחריות, רגישות ומקצועיות כדי להבטיח שירות מותאם ובטוח עבור כלל משרתיו".