בשבוע האחרון אני חרמנית רצח. מסתובבת לי ברחוב עם שמלת קיץ סקסית, ושולחת מבטים רבי משמעות לעוברים ושווים. אפילו בסופר של רמת חן, אליו קפצתי לתור אחר מצרכים לסלט של משה, כבר איתרתי איזה שליח מבוהל בן 15. אני צופה מבעד לסטנד של "מאמא עוף", ומהון להון מדמיינת איך אני מעוללת לו כל מיני דברים איומים עם הבאגט. שלא לדבר על מנהל הסופר הצעיר, איתו אני ביחסים ווירטואליים של סאדו-מזו דווקא. לא אלאה אתכם בפרטים, אבל הפנטזיה מערבת יחסי שליטה ליד הקופה. "שלמי על השוקו", "לא רוצה!!!!" ועוד חילופי דברים ברוח זאת.
כן, בשבוע האחרון הפכתי לעקרת בית חרמנית אחו- שלוקי, והכל בגלל הפרסומת של "פררו רושה".
בואו נהיה כנים. יש בפרסומת הזאת משהו מגרה ומושחת. צריך רק לבהות לדקה בפרסומת הסהרורית הזאת, ולהבין שזהו סט של סרט פורנו גרמני משנות השבעים. בחייאת, רק תסתכלו על הזאת בשמלת ערב, שלוחשת לשגריר "איך שאתה יודע לפנק". איך שאני רואה את הגרטרוד הבשלה הזאתי, תיכף ומייד אני מדמיינת איך היא פותחת לשגריר יפה יפה את הרוכסן. בחיי, היא אפילו נצמדת אליו ככה, מאחורה, שזאת טקטיקת משמוש מאוד ידועה בחוגי הסילון. עוד שניה והיא מוציאה את שני העיגולים שלו, ואני לא מדברת על כאלו שעטופים בנייר זהב.
קונספירציית האיבר
כן, כן, ימים יפים הגיעו לטלוויזיה. אפילו לא צריך לקנות את "בלו" של יס. והיופי הוא, קוראים יקרים, שכל הפורנוגרפיה הזאת היא בכוונה. תצחקו עלי, אבל לדעתי מדובר בקונספירציה. ואם תתנו לי רגע אני גם אסביר.
יש כל מיני דרכים לשטוף מוח של מישהו. אפשר לחזור על המסר (ת-ו-ר-י-ד א-ת ה-ק-ר-ש) אלף פעם. אפשר להפנט אותו עם איזה "אומגה קוסטליישן" נחמד. אבל הדרך הכי מומלצת, היא לעשות זאת בלי שהוא ירגיש. אחד הקטעים היפים ביותר בסרט המופתי "מועדון קרב" הוא הקטע שבו בראד פיט, בתפקיד מקרין סרטים, מחדיר לסרטים לכל המשפחה "פליקים" (קטעי פילם) של זין ענקי. מבינים? כל המשפוחה יושבת ורואה סרט, ופתאום הילדה הקטנה רואה משהו שלמיקי מאוס אין. היא לא מאמינה שהיא באמת ראתה את זה, אבל המסר, כל עשרים האינצ'ים שלו, עובר.
וככה זה אצל פררו רושה. אף אחד לא מזדיין שם, אף אחד גם לא מופיע בעירום. אבל האווירה, הו האווירה, עוברת כחוט השני. תגידו לי אתם, מה עובר לכם בראש כשאתם שומעים את המשפט: "המסיבות של השגריר מפורסמות ". מפורסמות בגלל מה? אתם באמת מאמינים שדיפלומטים יתכנסו מכל קצוות עולם בשביל איזו חתיכת בונבון? ברור שלא. המסיבות של השגריר מפורסמות, כי האורחים שם נדפקים ללא הכרה אחד עם השני. או כמו שאומרים אצלנו בסבנטיז - אורגיה.
אלברט הכנוע מחפש גבירה
נשמע מופרך? אולי. אבל איך תסבירו לי את זה שהם בחרו את הניצבים הכי איומים, הכי לא משכנעים, שהם יכלו למצוא? חי אלוהים, יש שם אפילו איזו שרלילה שמחופשת ליפנית . ואל תגידו לי שהם לא מצאו יפנית אמיתית. כל ילד יודע שחצי הקסם בסרטי פורנו זה המשחק האיום וחוסר האותנטיות הבולטת. כך, למשל, כשרוצים לעשות איזה פיצ'ר על לוליטות, מייד בוחרים מורה גרמניה בת 40 וקולעים לה שתי צמות. ככה בדיוק זה ברושה. ועוד עם דיבוב!!!!
לא ברור מתי עשו את הפרסומת הזאת, לא ברור אם זה ממוחזר מהסבנטיז או חדש. רק דבר אחד ברור. למישהו שם היה סקס בראש. לא מאמינים? תסתכלו על הפרסומת הקודמת של "רושר". גברת אלגנטית עם כל הרגליים בחוץ, נוסעת בלימוזינה עם אלברט הנהג. אחר כך בטירה, אלברט הכנוע (ווף ווף!) מגיש לה מגש עם רושה. "אוי" מתדבבת הגברת "איך שאתה יודע לפנק אותי " בטח שיודע, יודע יופי, ובואו נתערב, שאנחנו יודעים גם איך.