המציאות הפוליטית-חברתית שמלווה אותנו מיום החתימה על עסקת החטופים וסיום המלחמה מעבירה מסר חד וברור, ול"שבט הליברלי" בפרט. בועת פנטזיית ה"ביחד ננצח" התנפצה, תהום אידאולוגית שאיננה ניתנת לגישור פעורה בינו לבין השבט המסורתי-חרדי-קוקיסטי, ועניינינו בשתי תפיסות עולם שמאיינות זו את זו. מכאן, להבנתי, גם נגזרת ומתחייבת המסקנה שאם חפצי חיים אנו, אין מנוס אלא להוביל למהלך של היפרדות פנימית, ואם תרצו - יצירת מרחבים שבטיים.
כי אין "יהדות" משותפת, כאשר ערוץ 14 הממשלתי בהובלת ינון מגל, חוגג בשם "היהדות" "חג שמח", באותה שעה שהשבט הליברלי כואב ומתייסר על גורל בניו החטופים החיים והחללים.
כי אין "ערבות הדדית" כשנציגות חסידות קוק ונספחיה מצביעים נגד סיום המלחמה ועסקת החטופים, וכשברור לכל שאלמלא טראמפ, שכפה הר כגיגית על ביבי נתניהו, המלחמה היתה נמשכת, ולנצח.
כי אין עתיד משותף כאשר "בשם הדמוקרטיה" מדירה הממשלה את נשיא בית המשפט העליון ונציגת היועמ"ש, ולמעשה מבזה ומשפילה את שלטון החוק.
והכל מוביל למסקנה שאין בין השבטים לא שפה, לא תרבות, לא חזון, ולא ערכים משותפים, ושגם הקרבה המשפחתית, והחום האנושי והאכפתיות שקיימים בין פרטים בתוך השבטים, לא יכולים לגשר על התהום, כי בסוף המאבק הוא על צביונה של המדינה.
כי זה או שאתה יכול לאכול חמץ בפסח בבית החולים או שלא. או שאתה יכול לנסוע בשבת בתחבורה ציבורית או שלא. או שכהומוסקסואל אתה יכול להתחתן במדינה, או שלא. או שכגוי יש לך זכויות שוות לאזרח היהודי, או שלא. או שאתה מתגייס ומוסר את הנפש למען הופעת שם האל בעולם וקידום מדינת ההלכה, או שאתה נלחם להגן על ישראל הליברלית. הכל מתכנס לעובדה שזה או שלטון חוק במובנו המהותי, או שלטון רוב מסורתי-הלכתי במינונים כאלה ואחרים. זה או זה או זה, ואין "ביחד ננצח". לכן, כפי שאני רואה את המציאות, אם לא נקדים ונפעל ליצירת מרחבים שבטיים, אנו מסתכנים במלחמת אזרחים.
באותה נשימה צריך לומר את האמת. לבד מהשבט הליברלי, כל יתר השבטים כבר השכילו ליצור לעצמם מרחבים שבטיים, או אם תרצו אוטונומיות. כך, לשבט החרדי והמשיחי יש ערים נפרדות, מערכות חינוך נפרדות וצבא נפרד (ישיבות הסדר, ויחידות כמו "נצח יהודה" ו"חשמונאים"). רק השבט הליברלי כבול באזיקי "הממלכתיות", ומפקיר בשם הפלורליזם את אורח חייו, ובכלל זה את חינוך ילדיו, בידי שליחיו של הזרם המשיחי-חרדי. מנקודת מבט זו, הסכנה הגדולה ביותר לשרידותו של השבט הליברלי מגיעה מתוכו, מתוך אותו מבט שמסרב להכיר במציאות, וממשיך להניף את דגל ה"ביחד ננצח".
בשלה העת להכיר בכך שיש בישראל שבטים שונים, ולכולם מגיעה זכות שווה לחיות כל אחד לפי אורח חייו ואמונתו, ובכלל זה גם לשבט הליברלי. משכך, ודווקא מתוך רצון לשמירה על אחדות, לפעול להיפרדות פנימית, בבחינת - לגור באותו בית בחדרים נפרדים - ולהפסיק לפחד מלדרוש להקים ערים ליברליות נפרדות, מערכת חינוך עצמאית ויחידות צבאיות מובחנות, ממש כמו "נצח יהודה" ו"חשמונאים".
לא פחות חשוב - בשלה העת להכיר בכך שביבי איננו חזות הכל. כי בסוף ביבי הוא רוכב גלים, והגלים האלה של השבט החרדי-מסורתי-קוקיסטי חזקים ממנו. אם לא נדע להקים לעצמנו מרחבים מוגנים, ורצוי כבר אתמול, הם ישטפו אותנו.