סקסיות, שובבות, חצופות? לא רוצות!

אחד הדברים שהכי משמחים אותי בזה שהתחתנתי, זה שאני לא צריכה להיות רווקה יותר.
לא. לא בגלל שסוף סוף הצלחתי למסמר גבר, גם לא בגלל שאני כבר לא צריכה להתנצל בפני כל מיני קרובי משפחה חטטניים. הסיבה שאני שמחה שאני לא צריכה להיות רווקה יותר היא אחרת. סוף סוף ירד ממני עול המגניבות.

פעם, כשכולם התחתנו בגיל עשרים, ורווקות נחשבו סחורה סוג ז', יכלה רווקה ממוצעת להרשות לעצמה להיות אומללה. כולם ידעו שהיא לא נשואה כי יש בה משהו דפוק. כולם ידעו גם שהסיכויים שלה למצוא מישהו בגיל המופלג 27 הם ממש קלושים. אז הרווקה היתה חופשייה לעשות כל מה שבא לה. כמו למשל לשבת בבית, לגדל חתול, שפם, וכל מיני טיקים איומים בפנים, בלי שאף אחד ידפוק על הדלת ויזמין אותה למסיבה מה זה מגניבה ביפו. בפרפרזה על "יס", הרווקה אז הלכה עם החופש שלה. החופש להיות מרירה.

פתאום, במכה, הכל השתנה. הפמיניזם העביר מהלך, הרווקות הפכה טרנדית ונהיה מה זה מגניב להיות מירב מיכאלי, אלק. סדרות כמו אלי מקביל וסקס והעיר הגדולה צצו כמו פטריות אחרי אנורקסיה, והתחילו לחנך אותנו שטוב טוב טוב לישון באלכסון. התוצאה - הרווקה החדשה כבר לא יכולה להיות חמוצה ומתוסכלת במקום זה היא חייבת להיות שובבה ונערית. היא צריכה לחייך כמו דוגמנית שמפו, להירשם לחוג סקי מים, לשרוץ בברים עד חמש בבוקר ולפתח (אלוהים!) אישיות משלה.

"אבל אני עייפה!" נעלבת הרווקה המרירה, "רוצה לשבת בבית בתחתונים מלוכלכות וללגום תה פושר לקול תקתוק השעון". אבל איפה, אין סיכוי. את רווקה - את חייבת להיות מינימום קארי ברדשואו. וכאן אנו מגיעים לפרסומת החדשה לפרוטאין +E. וזה הולך ככה, דידי דוקסין, הילי סער, אורית ברקוביץ' ועוד קפליית מסלול בלתי מזוהה, מגלמות את ארבעת החברות מסקס והעיר הגדולה. שובבה וקופצנית, עקשנית ומרדנית, נועזת ומתחדשת ועדינה ומפונקת.

הן מנסות, הו כמה תל אביבי ונועז מצידן, לפתות ברמן, שוו בנפשכם - ברמן! המקצוע הטרנדי שהדליק את כולנו בסרט החדש קוקטייל. כל אחת משתמשת באופי המיוחד שלה. דידי הקונדסית למשל מחליפה את השלט של השירותים. הג'ינג'ית הסוערת מחליפה חזיה במכבסה. ואיך אנחנו יודעים מה האופי של כל אחת מהן? כמו הבדיחה על האי הבודד, השחורה חושנית ומסתורית, הג'ינג'ית סקסית וחצופה והבלונדינית... עם קלאסה. איך מגניב? איך טרנדי? איך נשיות חדישה ואמיצה?!?!?

אז זהו שממש לא, הרווקה המגניבה כבר יצאה לכולם מהתחת. לאנשים נמאס מכל מיני בחורות מעפולה שדופקות מכנס פאייטים ופרמננט והופכות בשניה לכוהנות סקס. פרסומות מה זה שובביות כמו "שלי", עם שירי בן-ארי הורסת הגברים, נראות היום כמו פרודיה מבעיתה על שישי חי. אפילו שירי בן-ארי עצמה הפכה למין דודה עם קארה מהבנק. לא מובן בדיוק איך שוחררה פרסומת רבע אחרי טרנדית כזאת למסכים. סליחה, אבל האם אתם, חברים יקרים במשרדי הפרסום, לא אמורים להיות עם אצבע על הדופק? האם לא תפקידכם להראות לנו את מה שחם כאן ועכשיו? במציאות שבה אפילו עירית לינור כבר מחתלת, האם לא הגיע הזמן לתת לנו לשקוע בבינוניות המבורכת? לא רוצות להיות נמריות, שובביות, סקסיות, וחצופות. רוצות לשבת בבית עם הבעל ולדבר על תהליך השלום.