בוועדת השרים לענייני חקיקה אושרה אתמול (ראשון) הצעת החוק של יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית, שמסמיך את השר לביטחון לאומי, באישור שר הביטחון, להכריז בצו על ארגון פשיעה כעל ארגון טרור.
אין דרך אחרת לומר זאת: הצעת החוק הזו, שקיבלה תמיכה מוחלטת של השר בן גביר, היא למעשה הודאה בכישלונה של המשטרה, שלא הצליחה למגר, עם הכלים והאמצעים שברשותה, את ארגוני הפשע בחברה הערבית. אלה הלכו והתעצמו בשנים האחרונות, הצליחו להשתלט על מערכות ציבוריות ומוניציפאליות ולהשליט טרור ופחד בחברה הערבית. ולא רק בה. אזורים שלמים בדרום ובצפון נשלטים הלכה למעשה על ידי ארגוני הפשיעה ומספר אירועי הרצח והאירועים הפליליים בחברה הערבית שוברים בכל יום שיאים חדשים.
נדמה שהמשטרה פשוט חסרת אונים נוכח הכוח ההולך וגובר של ארגוני הפשיעה ורק בשבוע שעבר בוצע חיסול לאור יום בכביש 443. במרכז הארץ. בחיסול הזה, על ידי רוצחים שלא היססו לירות לכל עבר במטרה לפגוע ביעדם, נרצח אדם חף מפשע שאיתרע מזלו להיות במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון.
הצעת החוק הזו גובשה בעקבות דיון בינ-משרדי שנערך בחודש מאי השנה, בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות המשרד לביטחון לאומי, משרד הביטחון, שב"כ, המל"ל, המשטרה, היועצת המשפטית לממשלה, רשות המיסים וגורמים נוספים, ובמהלכו הוצגו נתונים קשים אודות היקף פעילותם והשפעתם המערכתית של ארגוני הפשיעה, בדגש על אלה הפועלים בחברה הערבית.
מהנתונים שהוצגו למשתתפים עלה כי מדובר בגורמים חמושים, המשתמשים בנשק חם ומטענים, משליטים פחד וטרור ומהווים איום ישיר על רשויות ונבחרי ציבור, על שוטרים ואזרחים, תוך השתלבות במערכות שלטון מקומיות, השתלטות על מכרזים, קיום קשרים עם גורמים חוץ מדינתיים ופועלים כשתשתית טרור בפועל. כך נטען בפני המשתתפים. באותו דיון הודגש לנוכחים כי התעצמות ארגוני הפשיעה, בדגש כאמור על אלה הפועלים בחברה הערבית, יוצרת איום אסטרטגי על ביטחון הפנים, על שלטון החוק ועל הדמוקרטיה הישראלית ולכן בסיום הדיון הורה ראש הממשלה לפעול בנושא ולבטל את ההפרדה בהגדרה בין ארגון פשע לארגון טרור, כך שארגוני הפשיעה יוכרו כארגוני טרור לכל דבר.
המהלך הזה נעשה לאחר שניסיונות ומהלכים להכניס את שב"כ כדי שיסייע למשטרה במאבק בארגוני הפשיעה, לא צלח ונתקל בקשיים משפטיים.
סעיף 7 ב בחוק שירות הביטחון הכללי קבע אמנם כי הממשלה רשאית להסמיך את שב"כ לבצע תפקידים נוספים, מלבד חמשת התפקידים שהוגדרו לו בחוק שירות הביטחון הכללי - אם הם חיוניים לביטחון הלאומי של המדינה, אך בעקבות עתירות לבג"צ של ארגוני זכויות אדם אשר טענו לפגיעה בזכויות יסוד של האזרחים הערבים, בג"צ הגביל את השימוש בכלי הזה למקרים דחופים וחיוניים בלבד. גם השב"כ, ומי שעמד אז בראשו, רונן בר, התנגד למהלך שהיה דורש משב"כ לחשוף שיטות ואמצעים.
החוק החדש, שזכה לתמיכת ראש שב"כ הנכנס דוד זיני, אם כן נועד לעקוף את הקשיים המשפטיים והוא יאפשר במקרים חריגים וחמורים להכריז על ארגון פשיעה כארגון טרור, בהליך דומה לזה הקיים בחוק המאבק בטרור .
המשמעות המעשית היא החלה על ארגוני הפשיעה את הוראות חוק המאבק בטרור, כולל סמכויות אכיפה וחקירה בהם משתמש השב"כ, כולל שימוש באמצעים וכלים טכנולוגיים שיש לשב"כ, ואין למשטרה, וכולל גם ענישה מחמירה. כך למשל, כיום העונש בחוק על הרשעה בעמידה בראש ארגון פשע הוא עשר שנות מאסר. לרוב יוסיפו עבירות נוספות כמו הלבנת הון וכדומה כדי להגיע לכעשרים שנות מאסר. אך לא תמיד זה מצליח. חוק המאבק בטרור לעומת זאת קובע כי העונש על הרשעה בעמידה בראש ארגון טרור, הוא 25 שנות מאסר. כך גם בנוגע להרשעה בעבירות נשק וסחר בנשק. החוק למאבק בטרור מאפשר להטיל עונשי מאסר כבדים ביותר, בין 20 ל 25 שנה לסוחרי נשק ואמל"ח והחלתו על חברים בארגוני פשיעה שהנשק והאמלח זורם בהם כמו מים, יכול להיות גיים ציינגר במאבק. וכמובן שלהכרזה על ארגוני פשיעה כעל ארגוני טרור יכול גם להיות אפקט פסיכולוגי והרתעתי.
החוק עוד צפוי לעבור שינויים בהמשך במסגרת ההכנה להצבעה והדיונים בוועדה לביטחון לאומי. ככל הנראה יוכנסו בו סייגים ומגבלות, בטרם יאושר במליאת הכנסת ויכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. יש לקוות כי כלל הגורמים בממשלה והעומד בראשה יבינו כי החוק לבדו לא יעשה את השינוי הנחוץ כל כך בחברה הערבית המדממת, שמשוועת לשינוי וזועקת לעזרה.
לשם כך יש צורך בהקצאת תקציבים ובשילוב זרועות של כלל הגורמים, המשרדים, הגופים והרשויות במדינה כדי לבנות תוכנית מקיפה לשיקום, קידום ושילוב החברה הערבית במדינת ישראל. את הוואקום שנוצר בחברה הערבית לאחר ביטול תקציבים ותוכניות על ידי הממשלה הנוכחית, וואקום שאותו ניצלו היטב ארגוני הפשיעה, המדינה יכולה לחזור ולמלא.