קליין חתם על צו איסור הלבנת הון

נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, חתם היום על צו איסור הלבנת הון, הכולל חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים.

זאת לאחר שקיים התייעצות עם שר המשפטים והשר לבטחון פנים, ונוסח הצו אושר על ידי ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, כנדרש בחוק איסור הלבנת הון.

צו הנגיד מהווה נדבך נוסף וחשוב לחוק איסור הלבנת הון שהתקבל בכנסת באוגוסט 2000, כחלק מהמאבק של מדינת ישראל בהלבנת הון, וכן צעד הכרחי לקבלתה של מדינת ישראל לקהילת העמים הנלחמים בהלבנת הון, ולהוצאתה מהרשימה השחורה של ה- FATF.

הצו הוא הצעד הראשון בחקיקת המשנה הנדרשת למלחמה בהלבנת הון, והוא עוסק בחובות זיהוי הלקוח, וכן בדיווח וניהול רישומים של גופים הנותנים שירותים פיננסיים. בעקבותיו צפויים לצאת צווים ותקנות הקובעים חובות דומות לחברי בורסה, מנהלי תיקים, חברות ביטוח, סוכני ביטוח, קופות גמל, בנק הדואר וחלפנים.

על פי הצו מוטלות על הבנקים חובות זיהוי ואימות של בעלי החשבון ומורשי החתימה, כולל שמירת המסמכים שבע שנים לאחר שנסגר החשבון; וחובת רישום נהנים בחשבון נאמנות וכן חובות רישום בעלי שליטה בחשבון של תאגיד.

כמו כן, קיימת על הבנקים חובת קיום מאגר מידע ממוחשב על מספרי החשבונות, פרטי הזיהוי של בעלי החשבון, מורשי החתימה, הנהנים ובעלי השליטה; החובה לזהות את מקבל השירות פנים אל פנים; ודיווח על עסקאות בלתי רגילות על פי שיקול הדעת של הבנק.

חובות הדיווח לרשות המוסמכת לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים תכלול שני סוגי דיווח. הדיווח העובדתי כולל, בין היתר, החלפה והמרה של מזומנים מסכום של 50 אלף שקל ומעלה; הפקדה ומשיכה של מזומנים דרך חשבון, העברה וקבלה של מזומנים מחו"ל, הנפקת המחאה בנקאית, וקנייה של המחאות נוסעים מסכום של 200 אלף שקל ומעלה; והפקדת צ'קים במט"ח והעברות בינלאומיות מסכום של מיליון שקל ומעלה.

הדיווח מהסוג השני הוא על פי שיקול דעת, הכולל פעולות שנראה כי נעשו על מנת לעקוף את חובת הדיווח העובדתי; ניהול החשבון עבור צד שלישי מבלי שניתנה הצהרה על כך; פעולות שמבוצעות באמצעות מיופה כוח, שאינו רשום בחשבון ככזה; פעולות בהן כספים וניירות ערך נמשכים סמוך לאחר שהם מופקדים, שלא במסגרת מהלך העסקים הרגיל; היקף פעילות יוצא דופן בחשבון או סוג פעילות יוצא דופן; והעברות לחו"ל ומחו"ל ללא זיהוי הצד הנגדי.