התקופה היא תקופת "כן, אבל". העסקה טובה? "כן, אבל" - אסירים כבדים משוחררים. הלוחמים ניצחו? "כן, אבל" - חמאס לא הניף דגל לבן. תקופת ה"כן, אבל" תלווה את השנה הקרובה של המערכת הפוליטית - שנת הבחירות. במרץ, ביוני או במועדן באוקטובר - התאריך פחות משנה. האווירה, ואיתה הוויכוחים, ההחלטות והשיקולים, יהיו במבט צופה פני קלפי. זו לא המצאה של הממשלה הנוכחית - ככה זה. תמיד. האם אפשר להתנהל בצורה סדירה בשנת בחירות? "כן, אבל".
זו הממשלה הכי הומוגנית? "כן, אבל" - סמוטריץ' ובן גביר יאגפו את נתניהו מימין. שלב ב' של עסקת טראמפ, שיגיע אוטוטו, צפוי להיות גם נקודת מפנה פוליטית. ספק אם נתניהו ירצה לצאת נגד טראמפ ולחזור למלחמה - סמוטריץ' ובן גביר יחכו לו בסיבוב, או לפחות בכניסה לציר נצרים או פילדלפי. "אתה סגרת את העסקה לבד", "אתה לא חוזר למלחמה", "אתה תשא בתוצאות" - כך הם יאמרו לו.
זו הממשלה הכי הומוגנית? "כן, אבל" - בן גביר וסמוטריץ' לא ממש מסתדרים. אמנם נהוג לגלגל על הלשון את הצירוף "הצד ביחד", אך במציאות הם רחוקים שנות דור זה מזה. הם אינם מסכימים על נושאים מהותיים ודרכי פעולה, והיחסים האישיים ביניהם הם הרבה יותר יריבות מחברות. ספק גדול אם השניים ירוצו יחד - מה שמשאיר פתח גדול לתחרות, חילופי מהלומות פומביים והרבה מתח שיזרום בנהר.
זו הממשלה הכי הומוגנית? "כן, אבל" - החרדים בוערים. בציבור שלהם הם מרגישים מושפלים: חודשים בלי תקציב ישיבות, בלי חוק גיוס, אלפי חרדים הסתבכו בסבך העריקות, ותקציבי המעונות נלקחו. ש"ס מחפשת את דרכה פנימה, אך יהדות התורה עדיין לא. אמנם שום דבר טוב לא מחכה לחרדים בחוץ, אבל איך עוברים שנת בחירות עם אפס הישגים וכעס ציבורי שצף גם בין החברים בספסלי הקואליציה?
זו הממשלה הכי הומוגנית? "כן, אבל" - אנשי הציונות הדתית זועמים על הציבור החרדי. אלו שנלחמו, הפסיקו את חייהם לטובת ימי מילואים בלתי נגמרים, נפלו מות גיבורים במלחמה, הקריבו הכול. חלקים גדולים בציונות הדתית מתקשים לעכל את התנהלות החרדים, שלא רק שלא התגייסו - אלא שמנהיגיהם דיברו על "גם מי שלא לומד - שלא יתגייס" ונתנו הוראות כמו "להוריד את הצווים באסלה". סמוטריץ' והחרדים יצחצחו חרבות, יתנגשו במסרים, ושנת הבחירות תחדד פער שספק אם ניתן יהיה לגשר עליו.
זו הממשלה הכי הומוגנית? "כן, אבל" - השנה יהיו פריימריז בליכוד וזו הולכת להיות מלחמת עולם. קרבות השרים יצופו בישיבות הממשלה, ומריבות אישיות בין חברי הכנסת עשויות לתפוס את המקום בכותרות. שר שיבקש לצרוב על שמו הישג יתקל במקלות בגלגלים, וצחצוחי החרבות הפוליטיים עלולים להקשות על התנהלות תקינה של ממשלה.
שנת הבחירות היא לא רק אתגר של הקואליציה - גם האופוזיציה הולכת לעבור אירוע גדול ומורכב.
באופוזיציה מנסים להציג הומוגניות, חזית אחידה, אגרוף ברזל. את נתניהו קשה לנצח ראש בראש - תשאלו את לפיד או את ציפי לבני, ולכן הנחת העבודה של האופוזיציה היא שאת נתניהו אפשר לנצח רק כקבוצה. אז האם האופוזיציה תהיה הומוגנית? "כן, אבל".
קרב המנדטים הוא קרב אכזרי. קבוצה שמרכיביה בתחרות לוהטת זה נגד זה לא יכולה להיות שותפות אחידה. בדרבי שבין בנט לליברמן, בין גנץ לאיזנקוט, ובין יאיר (לפיד) ליאיר (גולן) - מישהו ייאלץ לתדרך, לחדד מסרים, לבדל את עצמו ולנסות לגרוף כמה שיותר קולות על חשבון חבריו לגוש.
שנת בחירות היא תמיד שנה מורכבת, והשנה היא תהיה מורכבת עוד יותר. ישנם לא מעט נושאים בלב המחלוקת: ועדת חקירה, חוק הגיוס, ומעל הכול - 'רק ביבי' ו'רק לא ביבי' - שיעמדו במרכז סדר היום הציבורי. וזה לא הולך להיות פשוט בכלל.