כלי תקשורת בכל רחבי העולם דיווחו בסוף השבוע על סיפור שנשמע כמו קומדיה שחורה: יוצא חיל האוויר ההודי, מוהן לאל בן ה-74, זייף את מותו וארגן לעצמו הלוויה מפוארת רק כדי לבדוק כמה אנשים באמת אוהבים אותו וכמה מהם יגיעו לחלוק לו כבוד אחרון. הסיפור הביזארי, שכלל תיאורים (ותמונות) על שכיבה שלו בארון קבורה וקימה לתחייה מפתיעה בסוף הטקס, כבש את הרשתות החברתיות ועורר תגובות של הלם ושעשוע.
אלא שכעת מתברר שהמציאות שונה לחלוטין, ומרגשת הרבה יותר. ב-India Today הסבירו שמוהן לאל אכן ערך לעצמו "תהלוכת לוויה" כשהוא היה חי לגמרי במהלכה, אבל המניע שלו ממש לא היה אגו או רצון לראות כמה הוא נאהב, אלא נבע מרצון שלו לתת שירות יוצא דופן לקהילה שלו. הדיווחים הראשונים פשוט לא הבינו את ההקשר ופירשו את האירוע בצורה שגויה לחלוטין.
הסיבה האמיתית: פתרון לבעיה כואבת
במשך שנים, תושבי הכפר קונצ'י במדינת ביהאר שבצפון-מזרח הודו, סבלו מבעיה קשה: בעונת המונסונים, נהר הגנגס הסמוך עלה על גדותיו והפך את טקסי שריפת הגופות המסורתיים לקשים עד בלתי אפשריים, והותיר משפחות אבלות חסרות אונים. מוהן לאל, דמות מוערכת בכפר, החליט לשים סוף למצוקה. הוא השקיע סכום עתק של כ-600,000 רופי (כ-27,000 שקלים) מכיסו הפרטי, ובנה "מוקטידהם" - מתחם שריפה מסודר ומקורה, הכולל סככה, מקומות ישיבה ומשאבת מים.
כשהמתקן היה מוכן, מוהן בחר בדרך יוצאת דופן לחנוך אותו ולהעלות את המודעות לקיומו: הוא ארגן תהלוכה סמלית בסגנון לוויה, כשהוא עצמו שוכב על אלונקת קבורה (bier), אך חי ונושם. הוא נישא על ידי תושבי הכפר בתהלוכה עד למתחם החדש, שם, במקום שגופתו תישרף, הוא קם מהאלונקה ונשא דברים, ולאחר מכן נשרפה בובה באופן סמלי.
האירוע יוצא הדופן משך תשומת לב רבה, אך כלי תקשורת רבים (ובעיקר זרים) פירשו אותו לא נכון, והציגו אותו כאילו הוא זייף את מותו מתוך סקרנות או יהירות. האמת, כאמור, הייתה הפוכה: זה היה אקט של שירות ציבורי, שנועד להבטיח שאף משפחה בכפר לא תסבול יותר ביום אבלה. כעת, כשהסיפור האמיתי נחשף, מעשהו של מוהן לאל זוכה להערכה מחודשת.