בפנטזיה של ג'ארד קושנר, מבול של הסכמי אברהם אמור ליפול עלינו בקרוב בשעה טובה ומוצלחת. שמות כמו מאוריטניה נזרקו לחלל האוויר על ידי קושנר כשבחן עם הנשיא טראמפ אילו מדינות "יזכו" להיכנס להסכמים הנכספים. עוד נזרקו שמות ידידותיים יותר כמו אזרבייג'אן, מילה שטראמפ אוהב לגלגל על לשונו שוב ושוב כאילו רק עכשיו גילה אותה, דבר אפשרי, אלא שאז תיווך לסולחה ההיסטורית בינה לבין ארמניה. אזרבייג'אן ידידה גדולה של ישראל, ודאי מול האיום האיראני, ולכן שמה מעט משונה בהתחשב שהסכמי אברהם אמורים לחבר בין מדינות נטולות יחסים וכאן הידידות קיימת, אך אם כולם שמחים - אז מה טוב.
הסיפור הגדול באמת כאן הוא למעשה - סעודיה. מחד, מדינה ש"מתה להיכנס לחופה", ומנגד מבינה שבלי התקדמות משמעותית בנושא הפלסטיני - אין על מה לדבר. מה שמביא אותנו, עם כל הכבוד לחלומות - לקרקע המציאות, והקרקע - עודנה בוערת, גם במסווה של הפסקת אש. החללים לא הוחזרו כולם - אמנם בשל "קשיים טכניים" כרגע, אך הם ודאי לא בונים אמון ולא מומנטום כרגע כפי שהאמריקנים רוצים. בעיניהם, זהו פקק תנועה שיש לשחרר ולכן מגיעים לארץ השבוע השליח המיוחד וויטקוף (גם קושנר ודאי חזק בעסק) ואף סגן הנשיא ואנס.
מאחורי החיוך והמדים מסתתרים רגעים שלא מרפים. מתנדבי מד"א חוזרים למקום שבו הכול התחיל - ומגלים מה נשאר שם עד היום. צפו>>
אינני יודע אם כפי שעשה בעבר מול אוקראינה, ואנס ישמש כחוליית התקיפה של טראמפ מול ישראל וחמאס, ולדאבון הלב - כנראה בעיקר מול ישראל. ואנס נמנה עם המחנה הקיצוני של מאגה, שאלמלא טראמפ, לא היה מהסס לחבוט בישראל ללא הרף. זה לא שהם בעד חמאס, או אנטי ציוניים חלילה, לא, אלא פשוט מאוד לא אוהבים שישראל ראשונה בסדר העדיפויות האמריקני, בעוד שעל כובעם תפורה הסיסמא "הפכו את אמריקה נהדרת שוב" ובמילים אחרות - MAGA.
בכל אופן, טראמפ שולח את שליחיו לעשות סדר, אך בהינתן שאין סדר ואין לוח זמנים בשטח לדיוני שלב ב' - גם הסכמי אברהם יאלצו לחכות.