קצינים בכירים במילואים טוענים כי הכשל המודיעיני ב-7 באוקטובר שטלטל את צה"ל בכלל ואת אגף המודיעין בפרט הוא אירוע שמחייב בחינה מחודשת של כלל מודלי ההתרעה וכלי הבקרה עליהם מחוץ לאמ"ן. לדבריהם: "האתגר אחרי 7 באוקטובר 2023 יהפוך להיות מורכב הרבה יותר. לכן נדרשת ביקורת חיצונית קבועה על מודל ההתרעה מחוץ לאמ"ן".
הקצינים שמצויים בתהליך, טוענים כי המטכ"ל והדרג המדיני צריכים להרכיב גוף חיצוני לאמ"ן בעל סמכויות רחבה שיעשה בקרה מקצועית ומוקפדת על המודל, תוך מתן דיווח לדרג מדיני, כדי למנוע כישלונות בעתיד וכדי לייצר שולי ביטחון רחבים יותר מבעבר לדרג המדיני ולצה"ל. זאת, בהינתן מצב של ליקויים בתהליך איסוף וניתוח המודיעין או תחת "קיבעון קונספטואלי", דפוסי חשיבה מודיעיניים שמנעו הכרה בסימנים המעידים על תרחיש קיצון כמו 7 באוקטובר, חרף העובדה שמידע רב נערם באמ"ן ויחידות הצבא על כוונות הנהגת חמאס.
לוואלה נודע כי ראש אמ"ן האלוף שלומי בינדר, השלים בחודשים האחרונים, בנייה, חידוד ותיקוף מחדש של מודלי התרעה מפני מלחמה ואירועים חמורים בגבולות המדינה כולל במעגל שלישי (יש לציין כי פועלו של ראש אמ"ן כראש חטיבת המבצעים ב-7 באוקטובר נמצא בימים אלו בבדיקה ותחקיר של האלוף במיל' יצחק תורג'מן. א.ב).
למידה מכישלונות עולמיים
קציני המילואים טוענים שכדי לתקף מחדש מודל התרעה מתאים באמ"ן, יש ללמוד מאירועים דומים בישראל ובעולם בעולם, כאלה שבוצע בהם שינוי יסודי בשיטות איסוף המודיעין (הוקם מרחב חדש באמ"ן להפעלת סוכנים ברצועת עזה), כלי ותהליכי הניתוח ושיטת והיקף ההפצה של המידע.
זאת, בדומה למקרי בוחן מהארץ ומהעולם שאירעו לאחר כישלונות התרעתיים חמורים: מתקפת הפתע על פרל הרבור (1941) בארצות הברית, שהובילה לשינוי משמעותי באינטגרציה ובפיזור המודיעין - הן למקבלי ההחלטות והן לגורמים בשטח, כדי למנוע "עיוורון" מערכתי, בדיוק כפי שקרה ב-7 באוקטובר באוגדת עזה. לאחר מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, בוצע אתגור עמוק של הקונספציה והוקמה מחלקת הבקרה באמ"ן.
גם בעקבות מתקפת 11 בספטמבר בארצות הברית בשנת 2001 (אסון התאומים), התחקירים הובילו למעבר מאיסוף ממוקד למעקב הוליסטי, לא רק אחר מדינות אלא גם אחר ארגונים א-מדינתיים ואירועים מפתיעים לחלוטין בעלי אופי א-סימטרי, בדומה להפתעה המצבית מול צבא הח'ותים מתימן.
הרחבת איסוף המידע
באופן דומה, הפלישה והסיפוח של רוסיה את חצי האי קרים באוקראינה הובילו למספר לקחים מרכזיים, בהם הדגש על שימוש נרחב במודיעין גלוי (כגון כלי תקשורת ורשתות חברתיות), בניגוד למגמה באמ"ן שנסגרה יחידת "חצב" - צעד הסותר את הזרם העולמי.
לקחים נוספים שעלו כללו את הצורך להרחיב את האיסוף באמצעות מקורות טכניים, בשונה מהתהליכים שבוצעו באמ"ן לפני המלחמה, כמו האזנה לכלי קשר טקטיים, וכן את החשיבות בהגברת התיאום ושיתוף הפעולה בין כלל גופי קהילת המודיעין בישראל.
תגובת דובר צה"ל: בחודשים האחרונים בוצעה באמ"ן השתנות רחבה המבוססת על למידה והפקת לקחים ומתבטאת גם במודלי ההתרעה השונים. כלל מודלי ההתרעה תוקפו, וההתרעה מוצבה כמשימה הראשונה בייעוד האגף אשר מוטמע בכלל המערכים. התהליך מתקיים בראשות המפקדים הבכירים באגף וקציני מודיעין הפיקודים והאוגדות אשר מאשרים את כלל המודלים באופן אישי.