מאות מלווים היום (חמישי) למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בכפר סבא את סמ"ר תמיר נמרודי, שגופתו הושבה לקבורה לאחר שנתיים בשבי חמאס. נמרודי, בן 18 בנופלו מהיישוב נירית, שירת כמש"ק חינוך במת"ק עזה שביחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים. הוא נחטף על ידי חמאס ביום הטבח בשבעה באוקטובר ונהרג בשבי.
אביו של תמיר, אלון, ספד לו. "כמה פעמים דיברתי, כמה פעמים סיפרתי עלייך. כמה נאמתי, כמה זעקתי, ועכשיו, עכשיו אני לא מוצא את המילים, לא יודע מה לכתוב. תמיר אהוב יקר שלי, איך מספידים בן? באיזה עולם אנחנו חיים? אבא צריך להספיק את בנו בכורו?", אמר. "בדיוק לפני שנתיים, חרב עלינו עולמנו, עם ההתקפה הרצחנית של החמאס בה נחטפת אתה אהוב שלי. מהרגע הראשון שהיה ברור שנחטפת וראיתי את פניך היפות והרכות עם מבט אחוז אימה ופחד כשהמחבלים מכים אותך ואת חברייך הבנתי שאני יוצאת למלחמה להשיב אותך הביתה, להשיב את החיוך שלך חזרה. ונלחמתי, נלחמנו, כולנו. בכל דרך אפשרית, הגענו לכל קצוות תבל, כדי לדבר עלייך לספר איזה ילד מדהים וערכי אתה ושאסור לוותר עלייך".
"תמיר שלי איזה ילד קסם היית, שנון חכם, וורבלי עם חיוך ממיס חיבוק ששובר צלעות חיבוק שכל-כך חסר לי, איך היית מגיע אחריי צועק אבו תביא חיבוק ולא היית ממתין לתשובה ממני. אלא ניגש אליי, מחבק חיבוק חזק חם ועוצמתי, והייתי אומר לך תמירו אתה תשבור לי צלע. עכשיו אני מוכן לעשות הכל בשביל החיבוק שלך, רק תחבק", הוסיף.
עוד סיפר על תקופת השבי. "דקות ספורות אחרי שנחטפת התעשתת, ורקמת את התכנית המהירה והחכמה שאולי תעזור לך להינצל, תעזור לך לא לחטוף מכות. עשית מהלך גאוני שהיה חסוי עד כה, לצערנו הרב זה לא עזר. הבניין בו נחטפת הופצץ ולקח עשרות הרוגים, אתה יודע בני סביב השעה 16:00 אחר הצהריים כשהיה ברור לנו שנחטפת אמרתי לאמא זה טוב שהוא נחטף ולא נהרג הוא בטוח יחזור הביתה על הרגליים בריא ושלם. כמה טעיתי. חודשיים אחרי, חזרנו אמא ואני מפגישה עם הנשיא ובחזרה דיברנו עלייך, על איזה ילד אתה, צחקנו ובכינו ושנייה לפני שהורדתי את אמא אצלה בבית היא אמרה לי משפט שמהדהד אצלי מאז, "אני משוכנעת שבשנייה שתמיר נחטף הוא ידע בוודאות שאתה ואני נעשה הכל כדי להחזיר אותו הביתה. עשיתי הכל נשבע, כל מה שיכולתי, כל מה שלא יכולתי, אולי לא מספיק".
בסיום דבריו, פנה לשר ברקת: "לא להרפות ולו לרגע עד שהחטופים יחזרו הביתה. אספר לכם כי בתחילת המלחמה ביקשו ממשפחות החטופים לשלוח הקלטות קול של יקירנו כדי שיהיה ניתן לעשות חיווט קולי במהלך איתורם. החברים שלך שלחו לנו קטע וידאו בו אתה אומר לחבריך "צייסר, צייסר", עם חיווי קולי כזה ניסינו לאתר אותך, אז ארים כוסית צ'ייסר למענך ולזכרך בן יקר והאהוב שלי עם הוודקה הפתוחה שלך שממתינה לך בבית ומחכה שתשוב, ואני בכלל לא שותה וודקה, עכשיו ארים כוסית לזכרך בני היקר גיבור ישראל שלי, מצדיע לך".
אמו של תמיר, חירות, ספדה לו בכאב. "דמיינתי את הרגע שנתחבק ונחלים יחד, קיבלתי את הבשורה שריסקה לי את הלב, רוקנה אותי מכל כוחותיי, גופתך הוחזרה לישראל. אני עומדת היום הכי קרוב אלייך מזה שנתיים, אבל אין חיבוק, אין נחמה ואין מרגוע. עייפה מחוסר שינה, עיניי צורבות מבכי, ואני לא מוצאת את המילים. מה אומר לך עכשיו? איך מספידים ילד, איך אני אמורה להיפרד מבני בכורי, מבני היחיד? איך מסכמים 18 שנה של ילד ועוד שנתיים של געגוע, שנתיים עם חשש כבד לחייך, שנתיים שאני מפחדת לגלות את גורלך. רק לאחרונה העזתי לזמן סיום, ואתה כמו שאתה הרגשת אותי וחיכית חיכית שאהיה בשלה לשלב הזה ולא בחרת סתם יום, אתה נקבר ביום בו נהרגת בדיוק לפני שנתיים, אז אני בוחרת היום לא להספיד אותך כי המסע שלנו לא הסתיים.
הבטחתי לשחרר אותך לחירות, זה לא החירות שרציתי עבורך, לא בזו הדרך, לא באכזריות כזאת, ולא בשלב כל כך מוקדם, אבל הבטחתי לך חירות ואני מקיימת, נפרדת היום מגופך אבל לא ממך, תנוח על משכבך ילד, גופך עבר מספיק, נשמתך סוף סוף חופשייה אבל היא פה איתי לצידי, היא תלווה אותי פה על פני האדמה בכל צעד ובכל החלטה, בכל שמחה שלא תבוא, והיא תבוא בזמנה. היא תהיה פחות תמימה ממה שהכרתי, מבטיחה לא לשקוע ולנסות לדאוג גם לעצמי, אני יודעת שאתה ואני זה סיפור שלעולם לא הסתיים, הוא רק משנה צורה. אז רק תבטיח לי לבקר מדי פעם בחלומות כי הגעגוע קשה והחלל עצום. עוד מעט ניפגש פנים אל פנים בעתיד, אני עם קמטים ושיער לבן ואתה תישאר לנצח ילד טהור שלי בן 18".
אחותו של תמיר, עמית, ספדה לו גם היא. "אח שלי, זהו זה נגמר. אתה בבית. בסיוטים הכי גרועים שלי לא חשבתי שאצטרך להספיד אותך, איך אפשר להספיד חיים שלמים בהספד כל כך קצר? זכיתי, זה כואב לי כל כך שהיה לנו רק 14 שנים ביחד. היית החבר הכי טוב שלי, אני מתגעגעת לימים שהיינו נשארים ערים עד אמצע הלילה ומדברים על הכל, מתגעגעת ללילות שהיינו ישנים ביחד ,עכשיו אני ישנה שם לבד בכל לילה. אני מתגעגעת אלייך וכואב לי בכל מקום בגוף".
עוד הוסיפה כי "שנתיים חיכיתי לך, שנתיים היינו בחוסר ודאות מוחלט, לא ידענו מה עלה בגורלך, חיכינו לחיבוק, אבל בו זמנית גם חיכינו לדפיקה בדלת, זה כאב כל כך, כמו אלף דקירות בחזה. הלב שלי מדמם תמיר. איך אמשיך בלעדייך, מה עושים עכשיו? אני צריכה אותך, צריכה את הגב שלך שתכוון אותי בדרך, אני מרוסקת, שבורה לרסיסים, אני לא באמת מבינה מה קורה לי, רק מחכה שמישהו יקח ממני את הכאב הזה כי הוא מכאיב לי כל-כך. אח שלי, לימדת אותי כל מה שאני יודעת עשית את התפקיד של האח הגדול בצורה מושלמת. אני לוקחת כל דבר קטן שאמרת לי והוא ילווה אותי לאורך כל הדרך. אני אוהבת אותך אח שלי, אוהבת כמו שלא אהבתי מעולם. אח שלי, אני נפרדת, אבל לא באמת. אתה איתי באמת, אני שומרת אותך איתי. אזכור אותך לנצח אח שלי, אזכור כל רגע שהיה לנו יחד, כל צחוק וכל חיבוק, אעשה הכל כדי להנציח אותך, תשמור עליי טוב? תשמור שלא אפול. אני מבטיחה לשמור על אמא ונישאר מאוחדים תמיד בשבילך, לנצח תהיה אחי, לנצח תשמור אותי תמיד, תשמור על העולם ילד".
סבתו של תמיר: "אני רוצה לספר על פרידה קצרה שהייתה לי מתמיר בין ראש השנה ליום הכיפורים, הבאתי אותו לתחנת הרכבת בכפר חב"ד ושם הוא נסע לבסיס. אמרתי לו שנהוג אצלנו בקהילה היהודית שהחטאים שבן אדם לחברו אינם מתכפרים ביום כיפור, כל אחד צריך לבקש סליחה מחברו וממש פנים אל פנים לדבר איתו ולהגיע למצב שנסגר החשבון. אמרתי שאני מבקשת ממנו סליחה אם פגעתי בו, אם אמרתי לו משהו שפגע בו והוא עשה אותו הדבר מולי, וככה נפרדנו.
לא ידענו שזו תהיה הפרידה האחרונה, אבל ההרגשה הייתה טובה. אני רוצה להקריא משהו קצר, מדבריו של הרב אלון יהונתן שהיה רבה הראשי של בריטניה ואני מאוד נעזרת בספרים שלו, הספר הוא שיח שמדבר על כל אחת מפרשות השבוע בספר הזה ואנחנו בפרשת בראשית, הפרשה מדברת על בריאת העולם על איך כל יום ויום נברא במשך 6 ימים, והיום אנחנו מתחילים פרק חדש בחיים שלנו. אני מאחלת למשפחה שלי, לבת שלי חירות, לחתן שלי אלון, ועמית הנכדה ולמיקה, שיתחילו פרק חדש בחיים שהמעגל נסגר, תמיר הגיע סוף סוף אלינו ויש לו קבר, תודה לאל. דבר ראשון שאמרתי כנודע לנו 'תודה לאל שהביאו לנו אותו חזרה'".
אלוף משנה עבדאללה חלבי, מפקד מת"ק עזה: "תמיר אחי, זה רגע מעבר למילים, אנחנו עומדים כאן היום בלב שבור ובראש מורכן ובכאב עמוק כדי ללווות אותך בדרכך האחרונה. בחרת בתפקיד מש"ק חינוך מתוך אמונה באדם ומתוך ראייה חינוכית, הערכים והאנרגיה שלך ליוו את כולנו. זכינו. תמיד פעלת באחריות, תמיד האמנת בכוחה של האחדות ודחפת קדימה, בעקשנות שקטה מעבר למצוינות. בכל רגע היית נכון להושיט יד לעזרה, הובלת את תחום החינוך בלהט ובמסירות, חבריך אהבו אותך מאוד, היית נעים הליכות, קשוב, עם חיוך כובש ולב נדיר.
את תמצית אישיותך מתאר הפתק שנמצא במדיך, שורה אחת שיש בה הכל, בשבעה באוקטובר נקשר גורלך ביחד עם האומה, נחטפת באכזריות ומאז פעלנו ללא לאות להחזיר אותך אלינו, כולנו קיווינו שתחזור הביתה בחיים, סליחה שלא הצלחנו. אנחנו נפרדים ממך בכאב גדול, אוהבים אותך וגאים שהיית משלנו".
ראש העיר כפר סבא רפי סער צסר: "זהו יום של כאב עמוק ועצב שאין לו מילים. אלפי תושבות ותושבי כפר סבא נפרדו היום מסמ"ר תמיר נמרודי ז"ל - לוחם צעיר שנחטף, נרצח בשבי ודרכו נגדעה באכזריות. כפר סבא מרכינה ראש ומחבקת באהבה גדולה את משפחת נמרודי. אנחנו ממשיכים לחכות ולייחל לשובם במהרה של כל יתר 19 החללים החטופים בעזה, ביניהם שני בני העיר כפר סבא - עוז דניאל והדר גולדין. לא ננוח עד שישובו כולם הביתה".
אתמול הותר לפרסום כי בין החטופים החללים שהושבו מרצועת עזה, אומתה גם זהותו של נמרודי. זאת, לאחר שלאורך 740 ימים בהם נמרודי היה נתון בשבי חמאס, משפחתו לא קיבלה אותו חיים ממנו או עדכון רשמי על דבר מותו. באופן רשמי, הוא הוגדר כחטוף "הקיים חשש כבד לחייו" ואינו נכלל ברשימת 20 החטופים החיים שהושבו שלשום מרצועת עזה. בהמשך, מטה משפחות החטופים הודיע כי תמיר נחטף בחיים ונהרג בהפצצות צה"ל.
סמ"ר תמיר נמרודי מנירית, נחטף מבסיס בעוטף עזה בו שירת כמש"ק חינוך. הוא הספיק לשרת עשרה חודשים עד החטיפה, במהלך שירתו הצבאי הרגיש שמצא את הייעוד שלו ואף התראיין ליציאה לקצונה שבוע לפני חטיפתו. קרוביו מספרים עליו כי הוא אדם חברותי, אכפתי ודואג לזולת.
תמיר לא היה אמור להיות בבסיס ב-7 באוקטובר, אך התנדב לסגור שבת כדי שחבריו יצאו לעשות את החג בביתם. לאחר חטיפתו נמצא פתק בחדרו עליו כתב: "להצליח לעזור לכמה שיותר אנשים, ליצור מעגל חברתי קרוב, ולא לפגוע". תמיר נחטף מבסיסו בחיים ונהרג מהפצצות צה"ל בשבי. היום, זהו התאריך העברי של הירצחו. תמיר בן לחירות ואלון ואח לעמית ומיקה.
אביו אלון נחשף לתיעוד החטיפה שלו לרצועה באותו היום. "הוא חייל בחיל חינוך שהתאהב בתחום הזה והרים את התחום ביחידה. הוא חייכן וחברותי", סיפרו על נמרודי. לאחר שהתבשרה על מותו, מסרה משפחתו בכאב: "אחרי שנתיים של חוסר ודאות מייסר, מלא בתקווה ורצון לסיום אחר, קיבלנו את ההודעה הקשה על זיהויו של תמיר האהוב שלנו. תמיר נחטף באכזריות מבסיסו ונרצח בשבי חמאס. תמיר הושב אתמול לישראל למנוחת עולמים. אנחנו ברגעי כאב והתכנסות, אבל אנחנו לא נעזוב את משפחות החטופים והחטופה עד השבת החטוף האחרון".