מנהיג הזרוע הצבאית, יחיא סינוואר, שחוסל לפני כשנה, הוביל את התכנון המפורט של תוכנית הפשיטה ליישובי העוטף, כולל מבצע הטעיה והנחיות מדויקות לתיעוד שחיטה של אזרחים, שריפת שכונות ופיצוץ טנקים כדי לעורר בהלה ואימה בקרב אזרחי ישראל - כך עולה ממסמך שאותר ברצועת עזה ונחשף היום (ראשון) במכון המידע למודיעין ולטרור ע"ש מאיר עמית.
השלב הראשון שתכנן סינוואר כלל את שלב ההטעיה, והורה לאנשיו לבצע לפני הפשיטה פעולות "אינטנסיביות" שיראו שגרתיות בעיני "האויב", ולכן לא יתפרשו לישראל כהכנות חריגות לקראת מתקפה. סינוואר סימן שלוש נקודות מהן יפלשו אלפי המחבלים לישראל: באזור שער ארז מצפון הרצועה, בנקודה ממזרח באזור נחל עוז ובזירה שלישית מול מחנות המרכז. "כך שבסוף הגל הראשון דחפורים צריכים להתקדם, לפתוח את השערים ולפנות מכשולים", נאמר במסמך.
בשלהי אוגוסט-תחילת ספטמבר 2023, התרחשו מספר אירועים חריגים בקרבת הגבול בין רצועת עזה לבין ישראל, בהם הפגנות ליד גדר הביטחון שבמהלכן הושלכו אבנים ומטענים לעבר כוחות צה"ל ונעשו ניסיונות לטפס על הגדר. כמו כן, נצפו טרקטורים וכלים כבדים, אשר עסקו ביישור הקרקע ובפילוס צירי הגישה, וזאת בטענה של הכנה להקמה מחודשת של "מחנות השיבה" שיקלטו מפגינים שיגיעו למחות על המשך "המצור" על רצועת עזה וידרשו את החזרת הפליטים לאדמות מהן נעקרו. בדיעבד, אירועים אלה משתלבים עם ההנחיה של סינוואר להגביר את הפעילות בקרבת הגבול.
מהמסמך עולה כי סינוואר העריך כי שלב הפשיטה הראשוני יתבצע תוך 10-15 דקות בלבד - עדות לביטחונו ביכולת הארגון לערוך את המתקפה, למרות מערך ההגנה הישראלית בגבול. בהמשך המסמך מפורטת תוכנית פשיטה שתתבצע בארבעה גלי מחבלים שינהרו לתוך שטח ישראל; לכל אחד מהגלים מפות ויעדים מוגדרים מראש. מחבלי חמאס נועדו להוביל את שני הגלים הראשונים, בעוד שאר הפלגים היו אמורים להצטרף בגלים הבאים.
על אף שסינוואר לא נקט במספר לוחמי חמאס שאמורים להשתתף בפשיטה, משתמע מתוך המסמך כי מדובר במאות רבות עד אלפים. בשל כך, ומתוך רצון להימנע מתקריות של ירי דו-צדדי בין פעילי חמאס, וגם מול הפלגים האחרים, הוא הנחה את אנשיו לשים סימני זיהוי על הזרוע. סינוואר העריך שהמתקפה תוביל לקריסה מהירה של כוחות צה"ל, וסבר שהפעולה תעורר תגובת שרשרת שתעורר את הפלסטינים ביהודה ושומרון להוביל התפרעויות ואף את ערביי ישראל. כמו כן, סינוואר סבר שהמתקפה תגרור התערבות של חיזבאללה בגבול הצפון.
סינוואר ציין כי לאחר גל הפשיטה הראשון יגיעו שלושה גלים נוספים, כאשר לכל אחד מהם יש מפות ומטרות משלו בהתאם להנחיות שנמצאות ברשות מפקד החטיבה האחראי על הגזרה, ולפי ההתפתחויות בשטח. המסמך גם הציג את כיווני ההתקדמות של כל אחת מהחטיבות.
לפי סינוואר, מפקדי החטיבות וסגניהם לא יצטרפו לגל הפשיטה הראשון אלא ישתלבו בהמשך, מתוך הבנה שהם יצטרכו לנהל את הלחימה בשטחים נרחבים יותר שעליהם ישתלטו לוחמי הזרוע הצבאית, אך תוך שמירה על גזרות האחריות שהוקצו להם כדי למנוע חיכוכים בין החטיבות השונות.
סינוואר הבהיר כי חלון הזמן להצלחת הפשיטה נע בין שש לעשר שעות, במהלכן על הכוחות לקבוע עובדות מוצקות בשטח שיסכלו כל ניסיון של ישראל לצאת למתקפת נגד. הוא התריע כי אם ההזדמנות לא תנוצל, ישראל תוכל להתאושש במהירות ולעבור למתקפת נגד וייתכן שגם תקבל סיוע חיוני, ככל הנראה מארצות הברית). לפי תחקיר צה"ל, השליטה על אזור הגבול הושגה רק בשעות הלילה שבין 8-7 באוקטובר 2023.
הרומן שכתב בכלא עודד לרצוח יהודים
בשנת 2004, בעת שסינוואר ריצה עונש מאסר בכלא הישראלי על רצח משתפי פעולה, הוא פרסם את הרומן "הקוצים והציפורן". במרכז הספר, שמתבסס על קווי דמיון לסיפורו האישי של סינוואר, נמצאת משפחה פלסטינית ברצועת עזה וההתרחשויות שעוברות עליה על רקע האירועים בזירה הפלסטינית בין 1967 לאינתיפאדה השנייה והמאבק נגד ישראל. לאורך הספר תיאר סינוואר את העימות מול ישראל כמלחמת דת, והדגיש את הג'האד והקרבת החיים כערך מקודש. נרטיב נוסף שהעביר סינוואר ברומן הוא הצורך להרוג באכזריות ישראלים רבים ככל האפשר, ללא הבחנה בין חיילים לאזרחים, לצד האדרה של פיגועי התאבדות ופיגועי חטיפה ומיקוח.
גם לאחר שחרורו מהכלא ב"עסקת שליט" בשנת 2011 ובחירתו לראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועה, המשיך סינוואר לקדם את הנרטיבים האלימים, ובמיוחד את הצורך להרוג יהודים בכל דרך אפשרית. בנאום שנשא בטקס "יום ירושלים העולמי" בעזה ב־30 באפריל 2022, הוא פנה לפלסטינים ובעיקר לערביי ישראל - "ערביי הנגב, המשולש, הגליל, חיפה, יפו, עכו ולוד" - והפציר בהם להכין רובה או גרזן, סכין קצבים או כל סכין כדי לצאת למלחמת דת מול היהודים. ימים אחדים לאחר מכן נהרגו ארבעה ישראלים בפיגוע גרזנים ביישוב אלעד.
האכזריות של סינוואר באה לידי ביטוי גם במסמך השלל בכתב ידו: לצד הפרטים המבצעיים של תוכנית הפשיטה הוא שם דגש על הממד התודעתי של המתקפה באמצעות ביצוע מעשי טבח שיתועדו וישודרו בזמן אמת במטרה להטיל אימה על הציבור הישראלי ולערער את ביטחונו - וכדי להדגיש את "הצדק ההיסטורי" עבור הפלסטינים, בהתאם לרעיון "תיאטרון הטרור".
בראייתו של סינוואר, דריכה על גופות חיילים, ירי מטווח אפס, פיצוץ טנקים ומכוניות תופת, שריפת שכונות שלמות, שחיטה של אזרחים עם סכינים ותיעוד "שבויים" נכנעים יעוררו אימה בלב הישראלים. כדי "להצדיק" זאת מבחינה דתית, השתמש סינוואר בפסוק מהקוראן, בו נאמר: "אללה בא עליהם בלא ששיערו מאין והטיל מורא בלבבם".
מסמכי שלל נוספים שהתגלו ברשות פעילי חמאס שהשתתפו במתקפת הטרור הראו כיצד ההנהגה והדרג הפיקודי בזרוע הצבאית הנחו את הלוחמים בשטח לפעול באכזריות נגד יהודים - חיילים ואזרחים כאחד - תוך הצדקת פעולות אלה כפעולות הנעשות בשם האסלאם. להלן דוגמאות: פתק בכתב יד שהתגלה בכיסו של אחד ממפקדי הזרוע הצבאית של חמאס, שנרצח בלחימה בעוטף עזה, ובו הוא דרבן את לוחמיו "לרצוח יהודים רבים ככל האפשר, לערוף את ראשיהם, לעקור את לבבותיהם ואת כבדיהם" - וזאת באצטלה אסלאמית.
רוצים להרגיש חדים ורגועים יותר? כמה הרגלים קטנים עושים את ההבדל
פקודות קרב לטבח ומספר נפגעים מרבי
אחד המסמכים כלל פקודת קרב של חמאס לביצוע טבח בקיבוץ עלומים, ובכלל זה הנחיות לגרום למספר נפגעים מרבי, חטיפת בני ערובה והתבססות בתוך המבנים. בפקודה הודגש כי יש להרוג באופן שיטתי את כל מי שנמצא במבנים, ואם לא ניתן להשתלט עליהם - יש לשרוף את הבתים על יושביהם. עוד הובהר כי המטרה המוצהרת היא "הרג, הרג, הרג", וכי יש להשתמש באזרחים כמגנים אנושיים עד להגעת תגבורת לוחמי חמאס נוספים.
במסמך שהתגלה בכלי רכב של מחבלי חמאס בקיבוץ רעים הופיעו שמות קוד לפעולות: "אסוד" (שחור) לציון רצח כל בני הערובה; "אחמר" (אדום) לנפילת שבוי חמאס; ו"אוטובוס" לציון שימוש בבני ערובה כמגן אנושי. המסמך כלל גם הוראות לביצוע הצתות של בתים, רכבים ושדות. מסמכים נוספים פירטו תוכניות תקיפה בקיבוצים, כולל מיפוי שערים, זמני תגובה צפויים וחלוקת הכוח למטענים, לוחמים ויחידות פיקוד. כמו כן, התגלו מסמכים שהציגו טכניקות להרג באמצעות סכין, מידע על חולשות טנקים ישראליים ותיאורים של חדירה ליישובים וחטיפת אזרחים, תוך שימוש בכוחות עילית מאומנים - חלקם הוכשרו באיראן.
מתקפת חמאס ביישובי עוטף עזה והנגב יישמה במלואה את הנחיותיו של סינוואר - הן מבחינת האכזריות של המחבלים והן מבחינת התיעוד. תמונות מעשי הרצח, הטבח והחטיפה בעוטף עזה ובנגב המערבי הועברו בשידורים ישירים בערוצי חמאס ובחשבונות המדיה החברתית של מחבלי חמאס שהשתתפו בפשיטה. חלקם אף התחזו לעיתונאים, כדוגמת חסן אצליח.