"העולם ימשיך הלאה - אך השורדים יישארו מאחור": חבריו של רועי שלו נפרדים - ונאבקים

"יש איזו אשליה שכשהחטופים יחזרו, שאנחנו נחזור לשגרה מלאה והכול יהיה טוב. זאת אשליה גדולה שגם אני החזקתי בראש במהלך הימים האחרונים - עד שראיתי את הפוסט של רועי שלו ז"ל", אמר לוואלה שורד הנובה שלו ביטון. בעקבות האירוע בסוף השבוע שבו רועי שם קץ לחייו, בקהילת שבט הנובה, עורכים היום (ראשון) מפגש קהילה שבו יוכלו לנשום ולהתחבק יחד, החל משעה 14:00 ועד 22:00, באגם LAKE TLV - מקום שהפך בשנתיים האחרונות לבית עבור השורדים.

התאבדותו של רועי, שנמצא ביום שישי בתוך רכב שרוף במושב אודים, סמוך לנתניה, הייתה רגע אחד יותר מדי עבור שורדי הנובה, שרק לפני שלושה ימים "עברו" את התאריך הנורא של 7 באוקטובר - בו הכול חזר אליהם לצד אין ספור אירועי זיכרון, תפילות והרבה מחשבות על מה היה קורה אם. "נזכרתי שאנחנו רק בהתחלה. ואם מישהו כאן במדינה חושב שזה נגמר - אז צר לי לאכזב. אנחנו רק בתחילת ההתמודדות. פוסט־טראומה, כשמה כן היא, מגיעה אחרי הטראומה. כאן הטראומה עוד נוכחת", הדגיש ביטון.

"אני בעיקר מרגיש שלשורדים אין ממש כתובת מצד מוסדות המדינה", אמר ביטון, לאחר שבמהלך השנה האחרונה פורסם כי שורדי הנובה מוכרים כנפגעי פעולות איבה מטעם הביטוח הלאומי. הפיצוי הראשוני, ללא ועדה, עומד על סך 5,000 שקלים. בין היתר הם מקבלים גם מגוון רחב של טיפולי בריאות הנפש, אך לדבריו זה לא מספיק, ושורדי הנובה נאבקים בכנסת להגדיל את היקף הסיוע - אך בשלב זה ללא הצלחה".

לדבריו, "יש את העמותות כמו 'לב בטוח' שעוזרות בצורה מדהימה, אבל בשביל לקבל טיפול רציף וארוך טווח יש צורך באישור נכות. לא הכרתי עדיין שורד שמסוגל לממן טיפול מלא על חשבונו. וכל ועדה היא מבחן מחדש - להוכיח שוב ושוב מול המוסדות את הקושי, את הסבל, להיבחן כל פעם מחדש. אי אפשר להיות בתהליך ריפוי עמוק כשמדינת ישראל צריכה לוודא שאתה עדיין סובל מספיק בשביל להמשיך לקבל מעטפת שיקומית. איך אפשר להיכנס לטיפול ארוך ומעמיק כשבמהלך הטיפול אתה מרגיש שבכל רגע הוא עומד להיגמר?"

עוד הוסיף ביטון: "תודה על העמותות במדינה ועל האזרחים, לולא הם לא יודע איפה הייתי היום", המשיך. "אבל את מוסדות המדינה זה לא מעניין - אותם מעניין עוד אחוז נכות או פחות. הלוואי שאני טועה, אבל אני מרגיש שאנחנו רק בהתחלה של הטירוף. כי מה שיקרה אחרי שהמלחמה תיגמר - זה שרק אז נתחיל באמת למדוד את הטראומה. רק אז נבין מה באמת קורה כאן, מה המצב שלנו, מה שלומנו. ואז, כשכולם יחזרו לשגרה, כשהחברה תתקדם קדימה, אנחנו נישאר לבד. העולם ימשיך הלאה, והשורדים יישארו מאחור עם הכאב".

דברים דומים אמרה גם ג' (שמה שמור במערכת), חברתו של שלו, שסיפרה כי לאחר המקרה הטראגי של רועי, הוא, לדבריה, חיפש כוחות ומשהו להיאחז בו. "אני כל כך מבינה אותו. כל פינה שבה הביט קיבלה מראה של סבל, ועד שכבר הרגיש יותר טוב - המבטים של האנשים והאובר־חמלה גמרו עליו", סיפרה. "כמה שהוא נלחם. הוא היחיד שידע להתקשר אליי בשעות לא שעות ולומר שהוא מרגיש שאני ברע ושואל מה שלומי".

שי קליין, שורד נובה נוסף, סיפר לוואלה כי "ליבו של רועי בער. משימתו הייתה לחייך ולעזור לאחרים, ואני מאמין שכולנו צריכים לאמץ את המנטרה הזו. עכשיו הוא איננו - לתמיד - ולא יכולנו לעזור לו, אבל אנחנו יכולים לעזור לאחרים. עדיין יש מעל 2,000 ניצולי נובה, כל אחד מהם נושא צלקות רגשיות עמוקות. אנחנו חיים עם השלכות ה־7 באוקטובר בכל יום, אך רוב התמיכה שאנו מקבלים מגיעה מכמה עמותות, אפילו לא מהממשלה שלנו. שר האוצר לא רואה בנו ראויים לעזרה. הזנחה זו אינה מקובלת. מותו של רועי הוא תזכורת הרסנית עד כמה הקהילה שלנו נותרה פגיעה, וכמה דחוף לפעול. אנחנו חייבים זאת לו, לאחיו ולכל ניצול שעדיין נלחם כדי לשרוד כל יום. אנחנו יכולים למצוא מעט נחמה בידיעה שרועי נמצא כעת עם הנשים שאהב יותר מכול - אמו וחברתו, מפל".

לדבריו, "לראות חבר שרבים מהקהילה שלנו אהבו מאוד עושה בחירה כה כואבת - זה מטלטל את העולם. זה חותך עמוק, כי אנחנו מבינים את הכאב שרועי הרגיש. זה לא רחוק - זה היומיום שלנו. זה מאלץ אותנו להתעמת עם המציאות שרבים מאיתנו עדיין על הקצה, נושאים משקל בלתי נסבל, בשקט מאחורי חיוכים. זו תזכורת לכך שמאחורי כל חיוך ישנם קרבות שאף אחד לא רואה, ושהקהילה שלנו לא יכולה להרשות לעצמה לאבד אף אחד אחר בצורה כזו".

רונה אקרמן, עו"סית קלינית ופסיכותרפיסטית, סמנכ"לית בעמותת מרכז אלה: "המשמעות של קבלת טיפול מקצועי בשלבים מוקדמים לאדם הנמצא במצוקה היא עצומה. לאדם הסובל חשוב לדעת שהוא לא לבד, שיש מי שרואה, מקשיב ומלווה אותו לאורך הדרך. טיפול הוא מרחב שמאפשר החלמה, חזרה לנשימה ולביסוס מחודש של ביטחון ואמון. העמותה קוראת לכל אחד ואחת לעצור רגע, להתבונן סביב, ולהושיט יד לכל מי שנמצא במצוקה. המציאות מאז אותו יום קשה ממשיכה לגבות מחירים נפשיים כבדים מאלפי אזרחים, לוחמים, משפחות שכולות ונפגעי טראומה כשרבים מהם מתמודדים בשקט, לבדם, ללא תמיכה מקצועית. במהלך השנתיים האחרונות העניקה עמותת מרכז אלה מאות אלפי שעות טיפול, ליווי ותמיכה נפשית לנפגעי טראומה, אובדן וחרדה, בהם שורדי אירועי 7 באוקטובר, בני משפחות שכולות, חטופים, מפונים, אנשי כוחות הביטחון ואזרחים רבים".

ד"ר הדס זאבי סלע, מדריכה ופסיכולוגית קלינית מומחית לטראומה מעמותת "לב בטוח", סיפרה:
"‌רועי שלו שם קץ לחייו כי רצה להפסיק את הסבל שלו. פוסט־טראומה משאירה פצע מדמם, שפעמים רבות הוא בלתי נראה - גם אחרי שהפצעים הפיזיים החלימו. לכולנו - חברים, מטפלים, בני משפחה והשורדים עצמם - יש תפקיד חשוב, מציל חיים: לא להשאיר לבד, לא להניח שאם אנשים חזרו לתפקד ואפילו לשמוח - מצבם משתפר. אנחנו צריכים להנגיש להם טיפול, להתאים להם שיחות ליווי בהתאם לצרכים שלהם, על מנת לעזור להם להתמודד עם הסבל היומיומי. רועי מייצג עולם שלם של צעירים שנושאים בתוכם טראומה כבדה מדי. גם אחרי שהפצעים הפיזיים החלימו, הפצע הנפשי לא תמיד נגלה לעין. כשאדם אחרי אירוע כמו הנובה בוחר לסיים את חייו - זה לא מתוך חולשה, אלא מתוך רצון להפסיק לסבול; כאב שקשה מדי לשאת לבד. אנחנו ב'לב בטוח' פונים אליכם - אתם לא לבד. פנו לטיפול, ותפנו לטיפול".

עמותת קהילת שבט הנובה מרכינה ראש בלב שבור לרסיסים ובצער עמוק על מותו בטרם עת של רועי שלו, חבר קהילה שהלך לעולמו בנסיבות טראגיות: "רועי היה מעמודי התווך של הקהילה, ומותו הוא בשורה בלתי נתפסת עבורנו. אנו משתתפים בצער המשפחה, החברים והקהילה, ובאבלם הכבד. אנו מבקשים לזכור אותו ברגעיו היפים - את תמיכתו האמיצה בקהילה, את פועלו כקפטן נבחרת הכדורסל של קבוצת שבט הנובה, ואת מסירותו לסייע לחבריו וחברותיו, בני ובנות השבט, בשעתם הקשה והמאתגרת ביותר".

עוד נמסר מהעמותה: "בשעה קשה זו אנו מבקשים להחזיק מעמד יחד, לראות אחד את השני ולשים לב לכל אחד ואחת. חווינו הרבה כאב בשנתיים האחרונות - אנחנו שורדים אותו יחד, ויחד נתגבר ונצליח לשרוד גם את רגע הכאב הבלתי נתפס הזה. לצערנו, רבים מנפגעי הפוסט־טראומה עוד חווים רגעים קשים ומורכבים מאז 7 באוקטובר. אנו מבקשים מכולם לגלות ערנות תמידית ורגישות מקסימלית למצבם הנפשי של נפגעי ה־7 באוקטובר בכלל, ושל שורדי המסיבות ובני המשפחות השכולות בפרט".

אם זיהיתם מישהו שזקוק לעזרה נפשית, אנא דווחו באופן מיידי למשטרה, לעמותת הנובה ולגורמי סיוע נפשיים:

עמותת מרכז אלה - לתיאום טיפול לסיוע נפשי במרכז ההפניות 1-800-800-440 או באמצעות הוואטסאפ: 050-6644000.

ער"ן בטלפון 1201 או בלינק: https://www.eran.org.il/

סה"ר בלינק: https://sahar.org.il/

נט"ל בלינק: https://www.natal.org.il/article-type/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94/


שורדי מסיבות 7 באוקטובר שחווים קושי תפנו לטיפול ללא עלות בעמותת לב בטוח, אל תשארו עם זה לבד: https://www.safeheartil.com

לשורדי המסיבות יש פרויקט ייעודי למימוש ומיצוי זכויות (כולל ליווי בוועדות בטלא, רשת קבוצות וואטסאפ קהילתיות, עמוד אינסטה ייעודי ועוד) ותמיכה שאין כמותה. "אנחנו מקבלים הודעות מנפגעים שלא היו במסיבות שרוצים להצטרף לקהילה בגלל המעטפת הזו כי מה שקורה עבורם הוא תקדימי", מיזם טרייב הפועל תחת עמותת מגרש ביתי ובמימון עמותת קהילת שבט הנובה. לדבריהם,
1,400 מתוך ה 3,800 אצלנו. רק כ- 2,200 הגישו נכות לביטוח לאומי לפרטים - https://linktr.ee/tribe071023