בזמן המלחמה בעזה: "מדינות ערב וישראל הרחיבו את שיתוף הפעולה הצבאי"

בעוד שמדינות ערב גינו בפומבי את המלחמה ברצועת עזה, הן הרחיבו בשקט את שיתוף הפעולה הביטחוני שלהן עם ישראל - כך עולה ממסמכים פנימיים בארצות הברית, שפורסמו על ידי וושינגטון פוסט. היחסים הצבאיים הללו, שנכנסו למשבר בעקבות התקיפה בדוחא בספטמבר, עשויים כעת למלא תפקיד מפתח בפיקוח על הפסקת האש הראשונית בעזה.

לפי המסמכים, במהלך שלוש השנים האחרונות בתיווך ארצות הברית, נפגשו קצינים בכירים מישראל ומשש מדינות ערב לפגישות תיאום ותכנון בבחריין, מצרים, ירדן וקטאר.

ביום רביעי סיכמו ישראל וחמאס על השלב הראשון בהפסקת האש ושחרור החטופים. יום לאחר מכן הודיעה וושינגטון כי תשלח 200 חיילים אמריקנים לישראל כדי לסייע ביישום ההסכם, ואליהם יצטרפו כוחות מכמה מדינות ערביות שהן חלק משיתוף הפעולה ארוך השנים הזה.

בהצהרה משותפת הודיעו חמש מתוך שש המדינות כי הן תומכות בהקמת מנגנון שיבטיח את ביטחונם של כל הצדדים, אך נמנעו מלהתחייב בפומבי לשלוח כוחות צבאיים.

קטאר הייתה אחת המדינות שחיזקו בשקט את קשריהן הביטחוניים עם ישראל. לפי המסמכים, במאי 2024 נערכה פגישה של בכירים צבאיים ישראלים וערבים בבסיס האמריקני אל־עודייד שבקטאר. מסמך התכנון לפגישה, שנכתב יומיים לפני פתיחתה, חשף כי המשלחת הישראלית תוכננה לטוס ישירות לבסיס הצבאי, תוך עקיפת נקודות הכניסה האזרחיות שעלולות לחשוף את השתתפותה.

לאחר התקיפה, ב־29 בספטמבר, התנצל ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני קטאר בעקבות לחץ מהבית הלבן, והבטיח להימנע מתקיפות נוספות בשטחה.

המסמכים מצביעים על כך שהאיום האיראני הוא הכוח המניע מאחורי ההתקרבות הזו, שטופחה על ידי הפיקוד המרכזי של צבא ארצות הברית. אחד המסמכים מתאר את איראן ובעלות בריתה כ"ציר הרשע", ואחר כולל מפה שבה מסומנים טילים מעל עזה ותימן.

חמש מצגות של הצבא האמריקני, שהגיעו לידי הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים (ICIJ) ונותחו על ידי וושינגטון פוסט, מפרטות את הקמת מה שהצבא האמריקני מכנה "המבנה הביטחוני האזורי". הוא כולל את ישראל, קטאר, בחריין, מצרים, ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. כווית ועומאן תוארו כ"שותפות פוטנציאליות" שעודכנו בכל הפגישות.

המצגות נכתבו בין השנים 2022 ל־2025, לפני ואחרי פרוץ מלחמת ישראל־חמאס באוקטובר 2023. המסמכים סומנו כלא מסווגים והופצו לשותפות ולחברות בברית המודיעין "חמש עיניים" - ארצות הברית, בריטניה, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד.

גורמים בצבא ארוצות הברית סירבו להגיב, וישראל ושש המדינות הערביות המעורבות לא השיבו לפניות שהועברו אליהן בנושא.

אחת הפגישות המרכזיות התקיימה בינואר בבסיס פורט קמפבל שבקנטקי, שם עברו נציגי המדינות אימון על ידי צבא ארצות הברית בזיהוי והשמדת מנהרות תת־קרקעיות, שיטת לוחמה מרכזית של חמאס. מסמך נוסף תיאר תרגיל דומה בהשתתפות שש מדינות, אך לא ציין את שמותיהן.

במקביל, הפיקוד המרכזי בצבא ארצות הברית תכנן מבצעי הסברה שנועדו לנטרל את הנרטיב האיראני המציג את טהראן כמגינת הפלסטינים, ולקדם "נרטיב של שגשוג אזורי ושיתוף פעולה בין שותפות".

למרות שיתוף הפעולה הצבאי ההולך ומתהדק מאחורי הקלעים, מנהיגי מדינות ערב גינו בפומבי את המלחמה בעזה. מנהיגי מצרים, ירדן, קטאר וערב הסעודית כינו את המבצע הישראלי "רצח עם". אמיר קטאר אמר בנאומו בעצרת האו"ם כי מדובר "במלחמת השמדה נגד העם הפלסטיני" והאשים את ישראל ב"הקמת משטר אפרטהייד". משרד החוץ הסעודי גינה את ישראל באוגוסט על "הרעבת" הפלסטינים ו"טיהור אתני".

בשל הרגישות הפוליטית, נכתב במסמכים כי שיתוף הפעולה "אינו מהווה ברית חדשה" וכי כל הפגישות יישמרו "בסודיות מוחלטת".

אמיל הוקיים, מנהל ביטחון אזורי במכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים, אמר לוושינגטון פוסט שארצות הברית מקווה זה זמן רב ששיתוף פעולה צבאי יביא לנורמליזציה פוליטית בין ישראל למדינות ערב. עם זאת, בעוד שעבודה שקטה עם מנהיגי הצבא של המדינות עשויה להתחמק מדיונים פוליטיים קשים, גישה זו גם "מטשטשת או מסתירה את המציאות" של המתיחות בין הצדדים, אמר.

המתיחות הזאת, לדבריו, באה לידי ביטוי במלוא עוצמתה לאחר התקיפה הישראלית בקטאר. "שותף מפתח במאמץ האמריקני תקף אחר, כשאמריקה נתפסת כשאננה, משתפת פעולה או עיוורת", אמר. "חוסר האמון שנוצר כתוצאה מכך יפגע במאמצים האמריקניים בשנים הבאות".

המסמכים חושפים כי תוכנית ההגנה האווירית נגד טילים ומל"טים איראניים הפכה מרעיון למערכת מבצעית. ישראל והמדינות הערביות חתמו על ההסכם ב־2022, וב־2024 כבר חוברו רבות מהן למערכת המודיעינית האמריקנית המשותפת, המאפשרת שיתוף נתוני מכ"ם בזמן אמת בין השותפות וצבא ארצות הברית.

עם זאת, אותה מערכת לא הצליחה למנוע את התקיפה הישראלית בדוחא, משום שמערכות הניטור האמריקניות ממוקדות בעיקר באיראן ובאזורים אחרים שבהם צפויה מתקפה.

לפי המסמכים, קטאר וערב הסעודית - אף שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל - מילאו תפקיד מרכזי ביוזמה. בפגישת הביטחון שנערכה במאי 2024 בבסיס אל־עודייד, קיימו נציגים ישראלים פגישות ישירות עם כל משלחת ערבית.

הוראות הפגישה הדגישו את הצורך בחשאיות מוחלטת: "אין לצלם ואין לאפשר גישה לתקשורת." הערה בולטת בראש המסמך הזכירה את מגבלות המזון למשתתפים יהודים ומוסלמים: "אין להגיש חזיר או מאכלי ים בעלי קליפה."

ערב הסעודית שיתפה מודיעין עם ישראל ועם יתר השותפות על נושאים מגוונים\ מהתפתחויות בסוריה ועד פעילות החות'ים בתימן ופעילות דאעש בעיראק.

בפיקוד המרכזי בצבא האמריקני מתכננים להעמיק את שיתוף הפעולה בשנים הקרובות. מסמך מ־2024 מתאר הקמת "מרכז סייבר משולב למזרח התיכון" עד סוף 2026, שישמש כמרכז חינוכי ותרגולי למבצעי סייבר הגנתיים.

מומחים ציינו כי מדינות המפרץ עשויות לתמוך פיננסית ודיפלומטית בכוח בינלאומי בעזה, אך יימנעו מלשלוח חיילים לשטח.

"יש במדינות המפרץ חשש עמוק מישראל חסרת מעצורים", אמר תומאס ג'ונו מאוניברסיטת אוטווה. "אבל באותה מידה הן תלויות בארצות הברית כמי שמבטיחה את הביטחון שלהן, וגם חרדות מהאיום האיראני."