נעמה צורף שכלה את שני הוריה בפיגוע בישוב קדומים לפני 19 שנה. המחבל שייצר את חגורת הנפץ והמחבל שהסיע לפיגוע את המחבל המתאבד עומדים להשתחרר בעסקת החטופים. בעסקת שליט היא התנגדה נחרצות לשחרורם והובילה קמפיין נגד העסקה. הפעם, למרות הכאב הגדול בלב, היא לא מתנגדת. ההיפך. היא רואה את ההקרבה כזכות גדולה.
האירוע הרצחני התרחש ב-30 במרץ 2006, בשעה 21:50. הוריה, הלנה ורפי הלוי היו בדרכם הביתה לקדומים מחגיגות יום הולדת של נכדתם, סמוך לפתח תקווה, ובדרך אספו שלושה טרמפיסטים ליד ההתנחלות קרני שומרון: את הנער שקד לסקר בן ה-16 מקדומים שחזר מחוג קפוארה, הצעירה רעות פלדמן בת ה-19 מהרצליה שהיתה בת שירות לאומי בקדומים, והמחבל המתאבד, אחמד מחמוד אחמד משארקה, שהיה מחופש ליהודי חרדי. כעשר דקות לאחר מכן, בצומת הסמוך לכניסה לקדומים, פוצץ עצמו המחבל המתאבד. הפיצוץ של חגורת הנפץ במשקל 10 קילוגרם שנשא על גופו הרג את כל הנוסעים.
גדודי חללי אל-אקצא לקחו אחריות על הפיגוע. ראשי החוליה האני חשש ודאוד קאתוני חוסלו על ידי צה"ל לאחר הפיגוע. אנס מוצטפא מחמוד עלאן מכפר ג'ינסאפוט שליד קדומים, היום בן 39, ומוראד מוחמד רדא אחמד אבו אלרוב בן 45 מהעיר ג'נין, שני חברי החולייה המדוברים, נלכדו, נשפטו ונידונו לארבעה מאסרי עולם -אחד בעבור כל אחד מארבעה נרצחי הפיגוע.
"קראתי את כל החקירות שלהם במשטרה ובשב"כ. את מה שלא הושחר", מתארת נעמה צורף, היום עורכת דין, תושבת קיבוץ משמרות, נשואה לדריה ואם לשלושה שלא זכו להכיר את סבא וסבתא.
"אחמד היה סטודנט באוניברסיטת א-נאג'ח בשכם, והיה שוטר ברשות הפלסטינית. הוא זה שיצר את חגורת הנפץ, והוסיף לה אומים מברזל כדי להגדיל את הנזק. חלק מאותם אומים נמסרו לנו בשבעה, יחד עם השעון של אבא והתכשיטים החרוכים של אמא. מישהו כנראה חשב שנרצה לשמור אותם".
"מחמוד, בעל חנות ירקות, היה זה שאסף את חגורת הנפץ. הוא הלביש אותה על המפלצת, הסתיר אותה במעיל שחור, כדי שתהיה לו חזות של אדם חרדי, ובתוך הכיס חיבר את מתג ההפעלה. אחר כך הסיע את המחבל לטרמפיאדה של קרני שומרון. חזר הביתה, פתח פחית פפסי קולה והתיישב מול הטלוויזיה בציפייה לראות את תוצאות מעשיו".
"המתאבד ניצל את טוב ליבם של ההורים שלנו", מתארת צורף, "הוא ביקש טרמפ והם אספו אותו, יחד עם שקד לסקר ורעות פלדמן שחיכו גם הם בטרמפיאדה. כולם כנראה הבינו כמה דקות אחר כך שמדובר במחבל. על פי עדויות של מי שנסע אחריהם, הרכב שלהם זיגזג בין הנתיבים. בצומת קדומים, סמוך לתחנת הדלק, אבא הבין שהמחבל עומד לפוצץ את חגורת הנפץ. הוא סובב את ההגה בחדות, התרחק מתחנת הדלק ואז אירע הפיצוץ. כולם נרצחו".
צורף הביעה את דעתה בעד שיחרורם של השניים תמורת חטופות וחטופים גם בעסקה השנייה, בחודש ינואר. אז זה לא נדרש בסופו של דבר. "אמלא בענווה ובגאון את הזכות הקדושה להיות שליחה לפדיון נפש", כתבה אז. עכשיו גדולת הנפש הזו אכן נדרשת, למרות שאיש לא ממש שואל את המשפחות השכולות לעמדתן ואיש אף לא מעדכן בהחלטות הנוגעות לרוצחי יקיריהן. משפחות שהתנגדו לעסקה נדחו אמש בבג"ץ.
"אחמד ומחמוד נידונו לארבעה מאסרי עולם, אבל בעוד יומיים הם ישובו הביתה", סיפרה בכאב. "זה שורף את הלב. זה מציף עד מחנק. זו פסגת האבסורד המוסרי. לא רק ברמה הפרטית שלנו אלא ברמת הכלל, משוואה ארורה של שחרור רוצחים אל מול אנשים תמימים שנשלפו ממיטותיהם", שיתפה נעמה צורף בפוסט מטלטל בפייסבוק, "אבל, ברגע הזה, בנסיבות שנוצרו, אותו מפתח שיפתח את סורגי תאי הרוצחים הוא גם המפתח לחירותם של החטופים. והוא כנראה היחיד".
לסיכום דבריה כתבה נעמה: "בלב מכווץ, ובדמעות שממלאות את עיניי, אני חשה בזכות גדולה. זאת הקרבה שלא נשאלנו עליה, ושאפילו לא נמסרה לנו בהודעה רשמית, ובכל זאת אני עושה אותה בלב שלם". היא שיתפה כשהיא מלאת תקווה: "מחכה לראות את כל אחד ואחת מהחטופים נושמים אויר, מרגישים את אור השמש ומחבקים את בני ובנות המשפחה שלהם. והלוואי, הלוואי שנתעלה כולנו לגובה השעה, וששחרור החטופים יביא עמו שלום, לפחות כאן, בינינו".