עסקת חטופים, הפסקת אש ומה שביניהם - המהלך ששינה את חוקי המשחק

על פי גורמי ביטחון המצויים בתהליכי המשא ומתן לשחרור החטופים בשארם א-שייח, בין המשלחת הישראלית למשלחת של חמאס בתיווך אמריקני-טורקי-מצרי-קטארי היה מהלך אחד ששינה את כללי המשחק בשונה ממשימות תיווך בעבר.

האמריקאים החליטו לרכז באולם אחד את כלל הגורמים ובכך בעצם "לעקר" לחלוטין את משענת חמאס במשא ומתן. בהתאם לכך, חמאס והמתווכחות לא היו יכולות לחמוק מעימות עם הסוגיות הרגישות ביותר כולל ההגעה לפשרות.

"המהלך החכם", כך כינו אותו גורמי ביטחון המעורים בפרטי המשא ומתן, העמיד תחת לחץ גם את המתווכות שבעבר נתנו גיבוי מאחורי הקלעים או בשלט רחוק לחמאס לסרב לעסקאות השונות שהוצעו על ידי ישראל ואמריקה.

גורמי הבטחון טענו כי כלל המתווכות קיבלו מארצות הברית תמורות ארוכות או קצרות טווח, כשחלקן גלויות לעין וחלקן חסויות, בעוד שחלקן טרם הוכרעו. אך זאת היית אחת הסיבות המכריעות להגעתן של המתווכות לשיחות בשארם א-שייח'. בנוסף, המשלחות הגיעו מתוך רצון לקבל כבוד ומעמד כגורם משפיע במזרח התיכון בכלל ובסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט.

בנוסף לכך, אחד מגורמי הבטחון טען כי המדינות המתווכות רצו מאוד להיות חלק מהתהליך של התיווך כדי להרוויח השפעה, אבל גם כסף מאחר ולפי הערכות יחולקו תמורות מכל רחבי העולם. כך למעשה, המתווכות דחקו את חמאס לפינה וגררו אותו בכפייה לעבר המשא ומתן בתנאים שבכל סיטואציה אחרת הוא היה מסרב להם עוד בטרם התחילו השיחות.

לפי הערכותיהם של הגורמים, מי שעומד מאחורי ארכיטקטורת השיחות בתיווך והמהלך המבריק שהוביל לפריצת הדרך במשא ומתן הוא לא אחר מאשר ג'ארד קורי קושנר, איש עסקים יהודי-אמריקני ששימש כיועץ בכיר עבור חמיו, הנשיא דונדל טראמפ. ההערכות הן שהוא נדרש לסייע בשלב האחרון של העסקה במהלך תפקידו כיועץ.

המהלך השני עליו החליטו האמריקנים היה לקבוע מראש את רשימת האסירים הבטחוניים שישוחררו. מדובר בשמות שלאורך כל סבבי השיחות הקודמות היו סלע במחלוקת. הרשימה כוללת: 250 שמות של מחבלים בכירים מתוך כ-280 אסירים בכירים שכלואים בישראל, כך שנותרו למעשה 30 שמות להתווכח עליהם. שב"כ הצליח להתעקש ולחץ רשימה שעומדת בקווים האדומים שהציב לעצמו במניעה של בכירי חמאס ומסירת גופות האחים סינוואר.

המהלך השלישי שתכננו האמריקנים הוא סוגיית גירוש המחבלים המסומנים, לפי הדרישה הישראלית. כל המדינות שאליהן היו רוצים המחבלים לעבור ישבו גם כן סביב שולחן המשא ומתן, פרט לאיראן שאף אחד מהמחבלים לא היה רוצה לעבור למדינה שיעית כמו איראן. בשונה מבעבר, המדינות המעורבות יכלו למרוח את התשובה או להתנגד מרחוק, אך מאחר והם שותפות לשיחות המשא ומתן סביב אותו שולחן ובאותו האולם הם נתקלו בקושי להתנגד מול ארצות הברית שהובילה את השיחות ובכך נסגרו הקצוות במשא ומתן בזמן אמת.