מנהיגת האופוזיציה בוונצואלה מריה קורינה מצ'אדו זכתה בפרס נובל לשלום

מריה קורינה מצ'אדו, מנהיגת האופוזיציה בוונצואלה, זכתה היום (שישי) בפרס נובל לשלום - כך הכריזה ועדת הפרס באוסלו, בתום ימים של עניין רב מהרגיל לאור שאיפתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לזכות בפרס הנכסף.

מצ'אדו נחשבת ליריבה המשמעותית ביותר של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו, שמואשם על ידי הקהילה הבינלאומית בזיוף ניצחונותיו האחרונים בבחירות. היא נפסלה מהתמודדות מולו בבחירות בשנה שעברה, והביעה את תמיכתה באדמונדו גונזלס, שלפי האופוזיציה ומדינות מערביות היו המנצח האמיתי בבחירות.

מאז הוא נמלט מהמדינה, בעקבות צו משטר שהוציא נגדו המשטר הסוציאליסטי. מצ'אדו, בניגוד לגונזלס, נשארה במדינה חרף האיומים על חייה וירדה למחתרת, בחירה שלפי הוועדה "נתנה השראה למיליוני אנשים".

ועדת פרס נובל לשלום ציינה את "עבודתה ללא לאות לקידום זכויות דמוקטיות עבור אזרחי ונצואלה ומאבקה להשגת מעבר צודק ולא אלים מדיקטטורה לדמוקרטיה".

בדבריו, יו"ר ועדת הפרס אמר שהפרס יוענק ל"תומכת אמיצה ומחויבת לשלום" - במה שעשוי להתפרש כעקיצה לנשיא ארצות הברית. הוא אמר שמנהיגת האופוזיציה בוונצואלה היא "אישה השומרת את להבות הדמוקרטיה בוערות אל מול אפילה גוברת".

לדבריו, מצ'אדו "הראתה שכלי הדמוקרטיה הם גם כלים של שלום. היא מגלמת את התקווה לעתיד שונה, עתיד שבו זכויות בסיסיות של אזרחים מוגנות, וקולותיהם נשמעים".

הוועדה ציינה שמצ'אדו היא בין "הדוגמאות היוצאות דופן ביותר לאומץ אזרחי באמריקה הלטינית בתקופה האחרונה". היא הזכירה את פועלה לגיבוש האופוזיציה המפוצלת של ונצואלה בדרישה לבחירות חופשיות וממשלה כוללנית.

"זה בדיוק מה שעומד בלב הדמוקרטיה: הרצון המשותף שלנו להגן על עקרונות שלטון הרוב, אפילו כשיש חוסר הסכמה", נאמר בנימוקי ההחלטה, שהזכירה את הנסיגה בדמוקרטיה ברחבי העולם. "בעידן שבו הדמוקרטיה תחת איום, חשוב יותר מתמיד להגן על הבסיס המשותף הזה".

הוועדה הזכירה שמצ'אדו, שנאבקת בשלטון הרודני של המשטר הסוציאליסטי בוונצואלה זה יותר מ-20 שנה, אמרה פעם על החלטתה להוביל את המחאה האזרחית: "זו הייתה בחירה בקולות על פני קליעים".

אכזבה זו מצדו של טראמפ מגיעה לאחר שעסק בנושא פרס הנובל באופן אובססיבי מאז תחילת הקדנציה השנייה שלו בינואר, וחלומו להצטרף לרשימה המכובדת של זוכי פרס נובל לשלום הוא בן שנים רבות.

במטה המשפחות להחזרת החטופים בירכו את טראמפ וביקשו לחזקו. "על אף שועדת פרס נובל בחרה השנה בזוכה אחר, האמת נותרת ברורה ובלתי ניתנת לערעור - אין מנהיג או ארגון שעשו יותר למען השלום בעולם מנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ", נמסר מטעם המטה.

הם המשיכו: "הנשיא טראמפ פועל ללא לאות, גם ברגע זה ממש, כדי להבטיח את השבתם של כל 48 יקירינו - החיים והחללים. החיים המוכרחים לשוב הביתה כדי להתחיל את השיקום וההחלמה. החללים לקבורה ראויה בכבוד, קבורה וסגירת מעגל שנמנעה ממשפחותיהם זמן רב מדי".

במטה הזכירו את "השיגיו חסרי התקדים". "אף פרס, או היעדרו - לא יוכלו להמעיט מההשפעה העמוקה שהייתה לו על משפחותינו ועל השלום העולמי. מחויבותו להשבת החטוף האחרון ולסיום למלחמה אינה תלויה בפרסים או בתשבוחות. נמשיך לעמוד לצד הנשיא טראמפ במאבקו להשלים את המשימה הזו, וההיסטוריה תזכור את הישגיו כתרומה המשמעותית ביותר לשלום העולמי בדורנו".

ועדת הפרס אמרה כי השנה היו 338 מועמדים, מתוכם 244 יחידים ו-94 ארגונים, בשנה שעברה היו 286 מועמדים.


סוכנויות ההימורים הציגו את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כאחד המועמדים המובילים הפוטנציאליים, יחד עם יוליה נבלניה, אלמנתו של מנהיג האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני, שלפי החשד הורעל למוות בכלא הרוסי.

גם לארגונים הומניטריים כמו חדרי החירום של סודאן ורופאים ללא גבולות נתנו סיכויים גבוהים, לפי ההערכות.

"אילו היו קוראים לי אובמה, היו נותנים לי פרס נובל בתוך עשר שניות", התרעם טראמפ במהלך הקמפיין הנשיאותי בשנה שעברה, כשהזכיר את הזכייה של שנוא נפשו, הנשיא לשעבר ברק אובמה. אובמה קיבל את הפרס ב-2009, חודשים ספורים בלבד אחרי שנכנס לתפקיד, זכייה שהפכה במרוצת השנים לשנויה במחלוקת ורוויית ביקורת.

הנשיא הרפובליקני טוען שהוא "סיים שמונה סכסוכים גדולים או מלחמות" - בהן העימות בין ישראל לאיראן והמלחמה בעזה - אם כי זהו נתון הרחוק מהמציאות.

אף המחלוקת על המספר, התומכים במתן הפרס לטראמפ ציינו את מעורבותו המשמעותית בשיחות לסיום המלחמות באוקראינה ובעזה, וכן את מאמצי התיווך שלו בסכסוכים אחרים מעבר לים. מנהיגים רבים מאותן מדינות, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, אף הכריזו שהם מגישים את טראמפ כמועמד לפרס, אך המועד האחרון לעשות זאת עבור הזוכה השנה היה ב-31 בינואר.

אחרים, הסבורים שהוא אינו ראוי לפרס, הזכירו את חתירתו תחת הסדר הגלובלי ופרישתו ממוסדות ואמנות בינלאומיים, כמו גם את המכסים שהטיל על מדינות רבות בעולם - בהן בעלות ברית של וושינגטון. בנוסף לכך, המתנגדים מציינים את שחיקתה של הדמוקרטיה האמריקנית תחת כהונתו והרטוריקה הפוגענית שלו כלפי מיעוטים.