אשת קריירה זקוקה לחיתול

אני אישה בוגרת, 28, ליתר דיוק. יש לי משרה לא רעה, דירה בתל אביב, ומשכורת המאפשרת לי איכשהו לחיות. אפשר להגיד שאני מה שנקרא אישה עצמאית. אפשר אפילו ללכת רחוק יותר ולקרוא לי פמיניסטית. אפשר, אבל לא ממש מומלץ. למה? כי לי, אישה צעירה ואסרטיבית ככל שאראה, יש סוד איום. כן, אל תתנו לחזותי הבוטחת להטעות אתכם. גם לא לתיק האקזקיוטיב החום שלי. אני, פזית בניזרי, קרייריסטית בת 28, זקוקה לחיתול.

מה זה זקוקה, לא יכולה לחיות בלעדיו. החיתול שלי הוא לבן, מרובע ומבושם, ואני הולכת איתו לכל מקום. לפעמים, כשהפגישה עם המנכ"ל שלי מתארכת, אני מוצאת את עצמי נעה בחוסר נוחות בכסא. זה לא שאני לא רוצה להשקיע, באמת שלא, זה פשוט החיתול המטופש שלי, שעושה לי בלאגנים בתוך חליפת הדונה קארן.

ולא רק אני. כל הנשים במדינת ישראל הן כמוני. לא יכולות לחיות בלי החיתול שלהן. לא מאמינים? תסתכלו בפרסומות. "שימי תחתונית איקס ותרגישי רעננה, בטוחה ומוגנת כל היום". "בחרי בתחתונית וואי - היחידה ששומרת עליך יבשה לאורך זמן".

מה אמרתי לכם? הפרסומאים המצוינים שלנו הם חבר'ה שמבינים עניין. הם יודעים שאישה, כל אישה (מוצלחת ואסרטיבית ככל שתהיה) היא בעצם פצצת הפרשות קטלנית. כן חברים, אנחנו מודות, אין לנו שום שליטה על הנקבים שלנו. קחו מאיתנו את התחתונית התלת-שכבתית עם הכנפיים, ואנחנו ישר הופכות לחילזון לח וחסר ישע. חילזון לח עם כנפיים, כמובן.

קחו למשל את הפרסומת האחרונה לתחתונית "טנגה". רקדנית צעירה מפזזת על שולחן במועדון. היא לבושה סטייל קיילי מינו, במכנסונים קוליים וגופייה נוצצת. החבר'ה במועדון מוקסמים ממנה. הם מחקים את כל תנועותיה בצייתנות. אבל, אויה, מה זה קרה לרקדנית הטרנדית שלנו? מדוע היא מתפתלת כמו לוטרה מסוממת? אה, ברור. הטיפשה שכחה ללבוש תחתונית טנגה. הו, מה רבה הפדיחה! והטמטום! כיצד אפשר לרקוד במועדון בלי חיתול שיגן על חלצייך?

מיקי מאוסים חביבים במשרדי הפרסום, ברשותכם, מילה. אנחנו מבינות שאתם מבועתים מהאנטומיה הנשית. אנחנו מבינות שהיא מבלבלת אתכם. כל האיברים הפנימיים האלו, כל הצנרת המסובכת הזאת. ברור. אז הרשו לנו להסביר: אישה ללא תחתונית לא נכנסת להיסטריה. היא לא עושה פרצופים איומים (כמו הרקדנית הטיפשית שלכם). היא גם לא מתחילה להגיר נהרות של נוזלים מגעילים לאורך חדר הישיבות. אישה ללא תחתונית היא בסך הכל אישה ללא תחתונית. ברור?

אז תפסיקו לנסות לרמוז לנו שאנחנו לא מוגנות, רעננות ויבשות בלעדיהן. ותפסיקו להמציא לנו כנפיים כאילו שאתם האחים רייט. כי אם לא, אנחנו נתחיל לדרוש שיוויון. למשל, מגני ביצים מבושמים. למשל, תחתונית אירודינמית בשביל החלק שאתם תמיד מפספסים בניגוב (ואל תיתממו), אל תחשבו שזה בשמיים. הרי גם לכם לא צומח גן של פטוניות בין הרגליים.