בצאת השבת בה הודיע טראמפ על יציאתה לדרך של העסקה, הגיעו שר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ברקע המתיחות בין השלושה על הסכמתו של נתניהו למתווה אליו השרים כבר התריעו חוזר ונשנה כי אינם מסכימים לקיומו. בחדר נמצאו ראש הממשלה, השר רון דרמר ובן גביר לפרקים שונים של השיחה.
סמוטריץ לא הרים את הקול, אבל שפתו הייתה חדה, ברורה ונוקבת - "זה עליך אדוני ראש הממשלה. אתה החלטת לבד, אתה תישא בתוצאות לבד. צל"ש או תר"ש. ואם זה ייכשל אני אבקר אותך בכל הכח במערכת הבחירות הבאה", איים סמוטריץ'.
נתניהו לא התרגש, היה נטול אמוציות, מוכוון לשתי מטרות: קבלת עסקת טראמפ והמשך כהונתה של הממשלה. נתניהו הסביר, שיתף והכניס טיעונים לוגיים - "העסקה היא בדיוק מה שדרשתם, כל החטופים בפעם אחת, בלי יציאה של הצבא מעזה, עם הבטחה לפירוז ופירוק חמאס. קחו את זה כהישג שלכם", קבע נתניהו.
אז מה יעשו סמוטריץ' ובן גביר?
בשלב הראשון, והדי קל מבחינתם, יצביעו נגד העסקה ולא יפרקו את הממשלה.
האירוע המסובך יותר יתחיל בשלב השני: אנשי מפלגת הציונות הדתית לא חלמו בחלומות הבלהות שלהם על תרחיש כזה. תרחיש בו יצטרכו לדון האם יכולים לבלוע אפשרויות של שחרור ארכי-מחבלים, וקביעות בשטח שמשמעותם הציבורית מתנגשת עם כל אידאולוגיית המפלגה שלהם. כמו אמירה שעזה שייכת לעזתים, אישור מתן נשק למדינית ערביות (ד"ש מאוסלו) ואפילו הקמת מדינה פלסטינית דה פקטו והכל במשמרת של סמוטריץ, סטרוק וסוכות.
קביעת התקדים הזה והחשש שאם סמוטריץ' חתום על הכרה במדינה פלסטינית, אוסלו וכדומה - מעתה והלאה כל מנהיג פוליטי יוכל לומר "אם סמוטריץ' הסכים- לי בטח אין בעיה" מדירה שינה מעיניו של שר האוצר.
קשה לראות את סמוטריץ שורד בממשלה במצב כזה - התשלום גדול מדי, בטח כשהבחירות מעבר לפינה. על אף שהממשלה הנוכחית והעומד בראשה היו רוצים את הבחירות במועדן, לא מופרך להמר שהבחירות יוקדמו למרץ או אפילו לפברואר הקרוב.