עד לפני סוף השבוע האחרון, מעטים במדגסקר שמעו על קולונל מישל רנדריאנירינה. אך בתום ימים ספורים בלבד, הוא הפך ממפקד יחידת עילית מסתורי לאיש החזק ביותר במדינת האי שלחופי אפריקה.
הדרך לשלטונו נסללה ביום שבת, כשהכריז - בתור מפקד יחידת העילית CAPSAT - על התייצבותו לצד המפגינים נגד הנשיא אנדיי רג'ואלינה שאותם ליווה אל מרכז הבירה אנטננריבו.
בידודו של הנשיא הלך וגבר, והוא נמלט מהמדינה, ככל הנראה במטוס צבאי צרפתי. ממקום מחבואו, ניסה רג'ואלינה עוד לעצור את האסיפה הלאומית שהתכנסה כדי להצביע על הדחתו, אך היא התעלמה מהצו שלו שהורה על פיזורה והצביעה פה-אחד נגדו.
זמן קצר לאחר מכן, הקולונל רנדריאנירינה בן ה־51 עמד מול ארמון הנשיאות הריק והודיע לתקשורת העולמית כי יחידתו משתלטת על השלטון.
מעט מאוד ידוע על מנהיג היחידה הצבאית החזקה ביותר בקולוניה הצרפתית לשעבר. לפי רשת BBC, הוא נולד בעיירה סבווהיפוטי שבחבל אנדרוי בדרום מדגסקר. בהמשך, הוא שימש מושל המחוז בין השנים 2016 ל־2018, בתקופת כהונתו של הנשיא הקודם הרי רג'ונארממפיאן. לאחר מכן, הוא מונה למפקד גדוד חי"ר בעיר טוליארה, תפקיד שבו החזיק עד 2022.
הוא היה מבקר חריף של הנשיא רג'ואלינה, איש עסקים שתפס את השלטון בהפיכה בשנת 2009, שגם היא הייתה במעורבות יחידת CAPSAT. רג'ואלינה עזב את התפקיד ב־2013 ושב לשלטון חמש שנים מאוחר יותר לאחר שניצח בבחירות. הוא זכה בכהונה נוספת ב-2018, שלטענת האופוזיציה זויפו. רוסיה הואשמה אז בסיוע לו. ב-2023 נבחר רג'ואלינה לכהונה נוספת, בצל טענות דומות לאי-סדרים.
ב־נובמבר 2023 נכלא רנדריאנירינה נכלא ללא משפט והועבר לבית סוהר תחת שמירה מקסימלית, באשמת הסתה למרד ותכנון הפיכה. אך סטודנטים, חיילים ופוליטיקאים טענו כי מדובר במאסר פוליטי בלתי מוצדק, והוא שוחרר בפברואר שלאחר מכן.
שעות ספורות בלבד לפני שהכריז על השתלטותו על מדגסקר ביום שלישי, אמר רנדריאנירינה ל־BBC כי הוא רק "משרתו של העם". לדבריהם של עיתונאים שפגשו אותו, הוא הקרין קסם אישי, ביטחון עצמי ואדיבות - אך לא יהירות. העיתונאי המלגשי ריבונלה רזפיסון תיאר אותו כ"פשוט אך קשוח", "ישיר" ו"פטריוטי".
לרנדריאנירינה יש דעות נחרצות על יחסי מדגסקר עם צרפת, ששלטה בה עד 1960. כשהוצע לו לענות לשאלות ה־BBC בצרפתית - אחת השפות הרשמיות במדינה - השיב: "מדוע שאדבר בצרפתית? למה לא בשפת העם שלי, מלגשית?". הוא הוסיף כי אינו אוהב להאדיר את שפת הקולוניאליזם.
לפי דבריו לתקשורת המקומית, סדר העדיפויות הראשון שלו כעת הוא רווחה חברתית, נושא בוער במדינה שבה כ־75% מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני. המחאות פרצו בחודש שעבר במחאה על מחסור במים ובחשמל, והתפתחו במהרה למחאה נגד הנשיא והשחיתות השלטונית.
שליטה החדש של מדגסקר הצהיר כי הצבא ימשול במשך כשנתיים לצד ממשלה אזרחית זמנית, שלאחריה ייערכו בחירות כלליות. עם זאת, יש חשש שהצבא לא יוותר במהירות כה רבה על השלטון, בדומה להפיכות צבאיות אחרות שאירעו בשנים האחרונות באפריקה, בעיקר במערב היבשת.
בעוד צעירים רבים הריעו לנפילתו של רג'ואלינה, חלקם כבר הביעו חשש מהמהירות שבה הצבא התערב.
אפילו מפגיני דור ה־Z שהגיעו לחגוג את טקס ההשבעה של המנהיג הצבאי החדש - חלקם לבושים בחולצות שעליהן מודפס גולגולת עם כובע קש מסדרת המאנגה היפנית "One Piece"- לא ראו בכך את סיום המאבק שלהם.
"עדיין לא", אמרה מִיּוֹטי אנדריאנאמבינינצואה, סטודנטית בת 18, מחוץ לבית המשפט, בשעה שאורחים רשמיים עטופים בצבעי הדגל - אדום, ירוק ולבן - חלפו על פניה לעבר ג'יפים ממתינים. "זהו שלב אחד. המטרות שלנו עדיין לא הושגו".
כשנשאל מהם אותן מטרות, ענה עמיתה להפגנה, פראנקו ראמאננבאריבו, בן 23: "המטרה שלנו היא שתהיה לנו ממשלה שקרובה לעם. עוד לא הגענו לשם".
מאחורי חוסר היציבות הקבועה של מדגסקר עומדת אוכלוסייה צעירה - הגיל החציוני במדינה נמוך מ־20 - ועוני מחפיר: כשלושה רבעים מ־30 מיליון תושביה חיים מתחת לקו העוני.
למרות היותה יצואנית של סחורות יקרות ערך כמו וניל, ניקל ואבני חן, ההכנסה השנתית הממוצעת באי עומדת על כ־600 דולר בלבד, בעוד שמחירי מוצרים בסיסיים כמו אורז, מוצר המזון המרכזי במדינה, הרקיעו שחקים.
על פי נתוני הבנק העולמי, בין העצמאות בשנת 1960 לשנת 2020 צנח התמ"ג לנפש במדגסקר כמעט בחצי - מה שהופך אותה לאחת המדינות הבודדות בעולם שמצבן הכלכלי הורע במהלך התקופה הזו.