בית הדין הצבאי הכריע: שמות הנאשמים בפרשת משחקי פז"ם ביחידת החץ לא יפורסמו

האם הרעת היחסים בין מדינות אירופה לישראל משנה את החלטות השיפוט הצבאי? כך לפחות ניתן להתרשם מהחלטה תקדימית אותה קיבל בית הדין המחוזי של חיל האוויר, באוסרו לפרסם את שמותיהם של עשרת הנאשמים שהורשעו בפרשת 'משחקי פז"ם' ביחידת החץ של החיל.

כזכור, פרשת 'משחקי פז"ם', עסקה בטקסי חניכה אותם ערכו חיילים ותיקים כלפי חיילים צעירים ביחידת החץ, ובמסגרתה נעצרו כעשרה חיילים מהיחידה.

בתחילה פורסמו בתקשורת חשדות חמורים שלפיהם נתפסו חיילים המבצעים פגיעות מיניות קשות בחבריהם ליחידה, וניתן היה להתרשם כי הפרשה תסתיים בעונשי מאסר משמעותיים. אולם לאחרונה הסתיימה הפרשה בהסדרי טיעון מקלים לכלל המעורבים, במסגרתם הורשעו החיילים שנטלו חלק במעשים, ונגזרו עליהם עונשים קלים. לאורך כל ההליך, נאבקו באי כוחם של הנאשמים בבקשתה של התביעה הצבאית לפרסם את שמותיהם, וסביב סוגיה זו נערכו מספר רב של דיונים.

בימים אלה קיבל השופט אל"מ שחר גרינברג את טיעוני ההגנה, וקבע כי שמותיהם המלאים של עשרת הנאשמים שהורשעו - לא יפורסמו, אלא יופיעו בראשי תיבות בלבד, בעוד יתר פרטי הפרשה, ההליכים ותוצאותיהם יוותרו גלויים לציבור. לדברי אל"מ גרינברג הכרעתו מאזנת בין עקרון פומביות הדיון לבין ההגנה על ביטחונם האישי של החיילים בנסיבות התקופה.

ראש זירת ביטחון, שזומן לדיון, קבע בחוות דעתו כי חיילי צה"ל מהווים כיום יעד לפגיעה מצד גורמי טרור ופלילים. לדבריו, לא אותר איום מודיעיני קונקרטי בפרשה זו, אך חרף כך, פרסום שמות עלול לאפשר הצלבת מידע שתעמיד את החיילים בסיכון עתידי.

בחוות דעתו ציין ראש הזירה כי לחיילים בעלי אזרחות זרה נשקף סיכון מוגבר. הוא הדגיש שהנחיית מפקד חיל האוויר לגבי איסור צילום אינה חלה כשגרה על מערך ההגנה האווירית, ולכן חוות דעתו לא השתנתה.

ראש מחלקת בטחון מידע [רמחב"ם] קבע בחוות דעתו, כי מבחינת ביטחון מידע אין מניעה לפרסם את השמות, שכן לא נחשפו במסגרת הפרשה חומרים רגישים, אך הדגיש שתי הסתייגויות: האפשרות להשהות את פרסום שמו של מי שהחשד נגדו עשוי להתבטל, והסיכון המוגבר לחיילים בעלי אזרחות אירופית נוספת - העלולים להיות חשופים לסנקציות מצד מדינות אזרחותם.

בנוסף, טען הרחמב"ם, כי פרסום שמות עלול לקשור את החיילים עצמם ליחידת החץ ולאירועים מבצעיים, וכך לסכן את ביטחון המידע. בעדותו בפני בית המשפט הוא ציין כי מתנהלת עבודת מטה בצה"ל לבחינת שינוי ההגדרה של מערך ההגנה האווירית כך שייכלל תחת איסור חשיפה, בדומה לטייסים.

לטענת באי כוח הנאשמים, פרסום שמות חלקיים יביא ממילא לזיהוי מלא שלהם בסביבתם, לנוכח חשיפת פרטי היחידה אליה הם משתייכים, ועקב הסיקור התקשורתי הקודם לפרשה.

הסניגורים טענו כי לחלק מהנאשמים יש אזרחות זרה, וכי פרסום מלא יפגע בהם באופן לא מידתי. בנוסף, טענו באי כוחם, כי רבים מהנאשמים הורשעו בהסדרי טיעון מקלים מאד, וחשיפת שמם תזיק להם מאד, בשל החשדות המנופחים שיוחסו להם בפרסומים בתקשורת עם פרוץ הפרשה.

התביעה הצבאית, שהתעקשה על עמדתה לתת פומבי לשמות הנאשמים, טענה כי הכלל במקרה זה הוא פומביות, ואיסור פרסום ניתן רק תחת חריג מצומצם של פגיעה קשה בפרטיות - פגיעה שלא הוכחה כלל. לשיטת התביעה הצבאית, מדובר באירועים חמורים, חלקם בעלי יסוד של התעללות ואף הטרדה מינית, ולכן קיים אינטרס ציבורי מובהק בהוקעת המעשים ובהרתעה באמצעות פרסום שמות מלאים.

השופט הצבאי אל"מ שחר גרינברג, פרסם לאחרונה (28/9) את החלטתו בסוגיה. בהחלטתו הוא הסכים עם טענת התביעה לפיה פרסום שמות נאשמים שהורשעו מעוגן בחוק, ומהווה ברירת המחדל.

לדבריו החוק בא לעגן את זכות הציבור לדעת, לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט, ולשפר את איכות ההכרעה - שכל אלה מחייבים שקיפות.

עם זאת, ציין השופט, חוק השיפוט הצבאי מאפשר לאסור פרסום פרטים מזהים לשם הגנה על ביטחונו האישי של נאשם או עד. לדבריו, די בקיומה של "אפשרות סבירה" לפגיעה בהם כדי לאסור את פרסום זהותם, וזאת בניגוד למבחן המחמיר בהרבה המופעל כאשר נטענת פגיעה חמורה בפרטיות הנאשם.

לאור זאת, קבע אל"מ גרינברג בהחלטתו, כי בנסיבות הייחודיות של הפרשה מתקיימת אפשרות סבירה לפגיעה בביטחונם האישי של החיילים במקרה בו פרטיהם יפורסמו ברבים.

לדבריו, הכרעתו הושפעה מהמצב הביטחוני החריג, מהשתייכותם של הנאשמים למערך ההגנה האווירית, ומהסתייגויות אותן העלה רמחב"ם לגבי הסכנה לנאשמים בעלי אזרחויות זרות. בהחלטתו ציין אל"מ גרינברג גם את עבודת המטה המתנהלת כיום בצה"ל לשינוי הגדרות החשיפה של חיילי יחידת החץ.

השופט גם דחה את בקשת התביעה לפרסם לפחות את שמותיהם הפרטיים של הנאשמים, וקבע כי פרסום חלקי של שמות יגרום ממילא לחשיפת היתר, ולכן קבע כי יש להותיר את השמות בראשי תיבות בלבד.

בנימוקים להכרעתו ציין השופט, כי אין מדובר בבחירה בינארית בין חשיפה מלאה לבין דיון במחשכים, אלא בדרך אמצע: פרסום מלא של פרטי הפרשה, ההליכים ותוצאותיהם, בצד שמירת זהות הנאשמים בראשי תיבות בלבד.

החלטתו של השופט אל"מ שחר גרינברג ניתנה ב-28 בספטמבר 2025.

עורכי הדין אבי פינרסקי, עמרי לשם וארטיום נאורוב, המייצגים אחד מהנאשמים שיוחסו לו בתחילה חשדות כבדים, מסרו בתגובה כי החלטת בית הדין מעידה שפרשת 'משחקי פז"ם' יצאה מכל פרופורציה, בעיקר בשל הדלפות לכלי התקשורת שניפחו את הפרשה לממדים מפלצתיים. לדבריהם מלכתחילה, על רקע המעשים הפליליים המינוריים שנחשפו, לא היה מקום לפתוח חקירה פלילית אלא לנהל הליך משמעתי פנימי בלבד נגד המעורבים.