בדיקות מעבדה שנערכו אתמול בכלב ובשני תנים העלו כי שלושת בעלי החיים היו נגועים בכלבת. אלו, מצטרפים לנוספים, ומעלים נתון מדאיג: מתחילת שנת 2025 אותרו בישראל לא פחות מ-77 בעלי חיים נגועים בכלבת - מספר המקרים הגדול ביותר ב־25 השנים האחרונות. עד היום, הכי הרבה מקרים נרשמו בשנת 2017, שבה נמצאו 74 בעלי חיים עם כלבת.
יש לציין כי ברישומי השירותים הווטרינריים של משרד החקלאות מקרה כלבת נכנס לרשימה רק לאחר שהחיה החשודה בכלבת נתפסה, נשלחה לבדיקה במעבדת הכלבת של המכון הווטרינרי, והבדיקה העלתה כי אכן הייתה נגועה בכלבת. לכן, גם אם ההתנהגות של החיה התוקפת - לרוב יהיו אלה תן או כלב - היא התנהגות אופיינית לחיה נגועה בכלבת, היא לא תיכנס למניין מקרי הכלבת אם החיה התוקפת לא נתפסה. כלומר, מספר המקרים הרשומים מהווה מעין מדגם ולא את המספר האמיתי של בעלי החיים הנגועים במחלה.
מחלת הכלבת הינה חשוכת מרפא ונגרמת על ידי נגיף. מרגע הופעת סימנים קליניים ראשונים בבני אדם או בבעלי חיים, אין אפשרות להציל את החולה והמוות ודאי. נגיף הכלבת פוגע בכל היונקים ומועבר ברוק, בעיקר על ידי נשיכה. ניתן למנוע את המחלה בבעלי חיים בחיסון הניתן מבעוד מועד, ובבני אדם באמצעות חיסון לאחר חשיפה לנגיף.
מרבית המקרים מתגלים סמוך לאזורי הגבול בצפון. מדינת ישראל מוקפת במדינות שבהן המחלה אינה זוכה לטיפול ומניעה, הן במסגרת חיות הבית והן במסגרת חיות הבר. מקור התפרצות המחלה נובע מחדירות מתמידות של נגיף הכלבת על ידי חיות בר מהמדינות השכנות - לבנון, סוריה וירדן. מכיוון שבניגוד למדינות השכנות המחלה לא מתקיימת בישראל באופן אוטונומי, הרי שהרכיב המרכזי שיכריע האם המחלה תצליח להתפשט בתוך ישראל ולהתקיים בתוכה או שתגווע מעצמה, הוא צפיפותן של אוכלוסיות חיות בר - בעיקר תנים ושועלים.
לאחרונה התגלו גם שלושה מקרי כלבת ביישובים של אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון. ברישומי משרד החקלאות נספרים בשטחים רק מקרי כלבת שנמצאו בתוך יישובים בהם גרים ישראלים. עם זאת ידוע כי מספר מקרי הכלבת ביהודה ושומרון גדול בהרבה. השנה מתו ילד בן חמש ואישה פלסטינים בכפרים בנפת ג'נין, סמוך לקו התפר. מדיווחים בעיתונות פלסטינית עולה כי מספר נשיכות הכלבים השנה כפול מהשנה הקודמת. עד חודש אוגוסט נרשמו כאלף מקרי נשיכות.
בישראל אירע לפני שנה מקרה מוות ראשון מכלבת מאז שנת 2002. מדובר במותו מכלבת של תושב נצרת בן 76 אשר ננשך כחודש וחצי לפני מותו על ידי הכלב הפרטי שלו, שלא היה מחוסן לכלבת כנדרש בחוק.