ב"מנהיגות אזרחית", ארגון הגג של החברה האזרחית בישראל, התקבלו לאחרונה פניות מעמותות וארגונים המסייעים לשורדי מסיבת הנובה בבקשה להכיר בהם כזכאים ליום חופש בתשלום ביום הזיכרון לטבח השבעה באוקטובר, אותו שרדו בעצמם. בעקבות כך, פנה הארגון במכתב בהול לשר העבודה, יריב לוין, בדרישה לתקן את המעוות כך שיוכלו להגיע לבתי העלמין להתייחד עם חבריהם שנרצחו באותו היום לנגד עיניהם.
כיום החוק מקנה זכות זו לקרובי משפחה של חללי מערכות ישראל ופעולות איבה, אך לא לאלפי השורדים שחוו את הטבח הקשה ביותר בתולדות המדינה. רבים מהם מדווחים על מצוקות נפשיות קשות המתגברות עם התקרבות יום השנה, סיוטים חוזרים, פגיעה בשגרת החיים ואף ניסיונות אובדניים.
מדובר בקבוצה מצומצמת ומוגדרת של כ-3,800 שורדים בלבד כך שגם אם תחושב עלות ההכרה ביום חופש בתשלום לכלל השורדים, מדובר בסכום של כ־2.07 מיליון שקלים בשנה, בהתאם לעלות שכר ממוצעת במשק. סכום זה, זניח לחלוטין בקנה מידה תקציבי אך בעל ערך אנושי, מוסרי וציבורי עצום. בפועל, המספר הזה רחוק מאוד מהמציאות מאחר ורבים מהשורדים כלל אינם מסוגלים לעבוד, אינם יוצאים מביתם ונאלצים להתמודד יום-יום עם ההשלכות הקשות של אותו בוקר נורא. ההכרה בהם אינה רק סוגיה כלכלית שולית, אלא מחווה חיונית של צדק, תיקון והזדהות לאומית עם מי שנפגעו באופן הישיר ביותר.
"אי ההכרה בשורדים מייצרת פער צורם וכואב", ציינה עורכת הדין רוית גרוס, מנכ"לית מנהיגות אזרחית. "בעוד קרובי החללים שבוודאי זכאים ליום חופש בתשלום, מי שחוו את הזוועות באופן הישיר ביותר וראו את החברים שלהם נטבחים לנגד עיניהם נותרים ללא מענה. הכרה בשורדי הנובה ביום חופש רשמי היא לא רק הקלה טכנית אלא אמירה חברתית של הזדהות, הכלה ותיקון".
עומר לשם, מנהל קהילת שורדי נובה של תכנית טרייב, אמר לוואלה: "אנחנו, כשורדים, מתקשים גם שנתיים אחרי לגרד את עצמנו מהמיטה, לעבוד או לעשות משהו עבור עצמנו. יום השנה לטבח הוא יום קשה במיוחד, יום שבו אנחנו רוצים להתייחד עם הזיכרון ולהיות חלק ממנו. רבים מאיתנו פוקדים את בתי העלמין כדי לעמוד לצד החברים שנרצחו, אבל את מעט ימי החופש והמחלה שיש לנו אנחנו נאלצים לנצל לטיפולים. לכן לא נשאר לנו מרחב לנשום ביום הזה, וההכרה הרשמית מצד המדינה היא עבורנו צורך אמיתי וחיוני".