אינני מבינה איך מי שמגדיר את עצמו "ימין" רואה את העתיד אם ישראל תמשיך במסלולה הנוכחי. הכוונה לא למי שמשוכנעים שיש בכוחן של תפילות לבטל כל גזרה, וגם לא למי שסבורים שרצונו של ריבונו של עולם ברור להם, והתנ"ך הוא מדריך להתנהלות מדינה במאה ה-21, אלא לימנים אחרים ובהם דתיים, מסורתיים, חילוניים.
לכתחילה, מוסכם שב-1967 ישראל התוקפה בידי ירדן וכבשה ממנה את השטח המוכר בין היתר כ"יהודה ושומרון" ו"הגדה המערבית". בנוסף, מקובל שלא כל הפלסטינים חובבי ציון, ושהיה עדיף להם - ולנו - אלמלא מצאנו את עצמנו על אותה חלקת אדמה, מקווים שצד השני ייעלם ומבינים שזה לא יקרה. נסכים גם שהיו מוסלמים וערבים, ובהם פלסטינים, שלא הצטערו ב-7 באוקטובר. הסכמנו? אפשר להתקדם.
רבים בשמאל ובמרכז סבורים שישראל חוסמת את האפשרות לצאת בעתיד מהתסבוכת שהיא מייצרת, ולכן היא בדרך לאסון. ואסביר. אחרי מלחמת ששת הימים, התפיסה בישראל הייתה שהשטחים ישמשו למשא ומתן לשלום, אולי עם תיקוני גבול. מאחר שהחוק הבינלאומי אוסר על הוספת שטח למדינה באמצעות כיבוש, והוא מונע העברת אוכלוסייה מהשטח הכבוש לשטח הנכבש (ולהפך) אלא לצרכי ביטחון, ישראל הקפידה שהחלטות להרחיב את הנוכחות האזרחית בשטחים, יזכו לנימוקים ביטחוניים. ככל שעבר הזמן (58 מתוך 77 שנות עצמאות), העילות הביטחוניות להרחבת ההתיישבות פחות משכנעות, אבל נשמרה מעין מראית עין.
צעדים כמו הכשרת מאחזים שגם לפי החוק הישראלי לא היו חוקיים, הכרזות על סיפוח קרב, ההחלטה לבנות ליד מעלה אדומים כך שלא תוכל לקום ישות פלסטינית רציפה אי פעם בעתיד, כל אלו מעידים שישראל לא מוכנה לשום הליך מדיני שיוביל לפשרה, לא בטווח הקרוב ולא בטווח הרחוק. בכך היא מתעלמת הן מהחוק הבינלאומי והן מהפלסטינים - לעד הם יהיו נתונים לשלטון ישראלי. האם מישהו סבור שהם יקבלו את המצב? כלומר ישתכנעו שגורלם להיות חוטבי עצים ושאבי מים?
השליטה בשטח ובאנשים תדרוש עוד ועוד משאבים, על חשבון כלל הציבור. המיסים יעלו, הפריון ירד, יהיו נפגעים משני הצדדים. העולם (וכן, יש לא מעט צביעות) לא ישלים עם שלטון דיכוי נצחי, ויטיל עיצומים. לא כולם מיד, אבל יהיה תהליך. מילא, לא נשתתף באירוויזיון, אבל האם נגדל תה ואורז? נחפש מכרות ברזל? נייצר בעצמנו את המחשבים שלנו ואת המטוסים שלנו?
במקביל, המשטרה נוקטת יד קשה כלפי מפגינים נגד הממשלה, אבל מתנחלים ובהם נערי גבעות כמעט חסינים, כלומר מועדפת בגלוי מדיניות אשר פוגעת בעקרונות של אזרחים רבים ובכיסים של כולם. לאור זאת, צפויה להתגבר הירידה מהארץ, בעיקר בקרב מי שעיסוקו מבוקש. כמה זמן ייקח עד שישראל תהיה לא רק מבודדת, אלא גם תאבד הרבה מיכולותיה? כיצד היא תשרוד באזור הזה, בתור מדינה נחשלת?
מה תשובת הימין לתסריט הזה? במה טעיתי? "הם התחילו", הסכמתי. "ראית מה היה בשבעה באוקטובר?" ראיתי. "אבל הם לא רוצים שנהיה פה!" כנראה, וזה הדדי. וחוץ מזה? על "הם" הסכמנו, אבל מה עם "אנחנו"? לנוכח ההכרה הגוברת במדינה פלסטינית, ועל רקע נסיעת ראש הממשלה לעצרת האו"ם, ומאחר שממשלת ישראל פועלת ככל יכולתה למנוע את האפשרות של פתרון מדיני, לא רק עתה אלא גם בעתיד, ובהנחה ש"יהיה בסדר" איננו תוכנית פעולה, מה התוכנית?
הכותבת היא שגרירה בדימוס