רס"ן שחר נתנאל בוזגלו, מ"פ בשיריון, מת מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה במארב של חוליית מחבלים בעיר עזה. הקצין, בן 27 ממגדל העמק, פונה לבית החולים, שם חרף המאמצים הרפואיים נקבע מותו.
אימו של החלל אסנת זוהר ואחיותיו אביב יחיאלי וירין בוזגלו אחיפז שוחחו היום (חמישי) עם וואלה וסיפרו על התחושות הקשות. "דיברנו ביום ראשון, ממש רגע לפני שהוא נכנס לעזה" סיפרה אימו לוואלה. "התחננתי בפניו שלא ייכנס, ממש אמרתי לו שחר, אל תיכנס. הוא אמר לי: "אימא, אני חייב להיכנס, יש 60 חיילים שאני צריך להחזיר הביתה בריאים ושלמים להורים שלהם". סמכתי עליו, הוא ילד שאי אפשר לא לסמוך עליו. הוא משרה ביטחון".
בכניסה לתפקיד, בוזגלו נאם להורי חייליו ואמר: "עכשיו אתם הדבר החשוב ביותר בחיים שלי. המטרה שלי, התפקיד שלי זה להחזיר אתכם הביתה לאימהות שלכם בריאים ושלמים", אימו סיפרה, ואמרה בכאב: "אז הוא החזיר אותם - ולא חזר".
"אנחנו לא מכירים עד הסוף את הפרטים". סיפרה אימו על הדיווחים מההתקלות, "אנחנו יודעים להגיד שהם סיימו את ההתקפה ומה שקורה בדרך כלל זה שפשוט מתמקמים ובזה נגמר התהליך. הוא זיהה משהו שנראה לו חשוד הוא יצא כדי להרחיב את מעגל ההגנה על המגנן. הוא הרגיש, הוא ידע".
אחותו של שחר, ירין סיפרה גם היא על אחיה האהוב, ושיתפה איך היווה עבורה מודל לחיקוי: "הלכתי בעקבותיו להכל. הלכתי אחריו למכינה, אחרי זה התגייסתי אחריו. רציתי להיות בשריון, אבל הוא כל כך צדק שרצה שלא אהיה שם. במלחמה האחרונה הייתי קצינת נפגעים, והוא חווה איתי את כל הדרך, ממש ליווה אותי".
"בתחילת המלחמה אני זוכרת שחזרנו מהביתה אחרי הרבה זמן שלא נפגשנו". שחזרה. "הוא נשאר פה עם אימא שלי, דיבר איתה ובדיוק הגעתי, הדבר הראשון שעשיתי היה לחבק אותו. הוא חיבק אותי כל כך חזק ושתינו פרצנו בבכי. והוא אמר לי שהוא יודע מה אני רואה בשירות, מה אני שומעת. הוא אמר שהוא רואה בפנים את מה שאני שומעת בחוץ", סיפרה ירין על תמיכתו של אחיה בקשייה בשירותה כקצינת נפגעים. "הוא הבטיח לי שכשהוא יוצא, כשנסיים את כל הסיבוב הזה, אנחנו נלך ביחד לטיפול, נטפל בזה יחד, ואנחנו לא נהיה לבד - עכשיו אנחנו נצטרך לטפל בזה לבד. אני יודעת שהוא כל כך טהור ונקי עכשיו, שלא נשאר כלום מהכאב, אני מקווה שהוא הלך שלם" אמרה.
"הוא רצה תמיד לדאוג שכולם יהיו בסדר וביחד", המשיכה אחות החלל. "לצערי עכשיו בביחד הזה הוא חסר. מבחינתי זו הצוואה שלו שנשמור על הביחד הזה. אנחנו נשמור על ההומור והבדיחות שלו, שהן רק שלו. הוא ידע לשלב את זה, הוא היה כל כך רציני ועדיין כל כך מצחיק".
"אני רוצה לספר על הדוד ששחר היה", אמרה אביב, אחותו השנייה של החלל. "יש לי שני ילדים, אלמוג ובועז והוא היה הדוד הכי טוב בעולם. הוא כל כך אהב אותם, והם כל כך אוהבים אותו". אמרה והמשיכה לתאר את אופיו המיוחד. "הוא היה מנצל כל הזדמנות להיות איתם, וברגע שהוא היה מגיע, הוא היה מתיישב על הרצפה, ממש בגובה העיניים ומתפנה אליהם לגמרי. בלי טלפונים, בלי רעשי רקע - רק להיות איתם, להרגיש, להיות נוכח".
"הוא עוד חיכה לשחק ולהחזיק על ידיים את התינוק שלו", סיפרה בכאב, "הוא היה יכול להיות אבא מושלם כמו שהוא היה דוד מושלם. ואנחנו לא יכולות למלא את החלל, אבל אנחנו נהיה בשביל הילד הזה הכל. אנחנו נעטוף אותו, נהיה שם תמיד לכל מה שצריך נהיה ביחד, וננציח את שחר. הילדים יגדלו על הסיפור שלו והערכים שייצג".