"עלינו להכיר, לכבד ולהבטיח את בטחונה של ישראל", את הדברים הללו לא אמר הנשיא הפרו ישראלי ביותר שהיה לארצות הברית - דונלד טראמפ מעל בימת עצרת האום, אלא דווקא הנשיא שבא אחריו, פראבווו סוביאנטו, נשיא אינדוזנזיה, שכבר יום שני ברציפות מבטיח להכיר בישראל ואף לשמור על בטחונה באמצעות כוח שמירת שלום שישגר לעזה ביום שאחרי. הוא כמובן מתנה את החום הרב שלו כלפינו בהכרה ישראלית במדינה פלסטין, סיום המלחמה בעזה ועוד... אבל כשמדובר במדינה המוסלמית הגדולה בעולם זה לא עניין של מה בכך, ואפשר שתרמו לנאום הזה התרחשויות שקרו לפני ובעיקר מאחורי הקלעים בראי השנים בין המדינות. ישראל למשל הייתה מהראשונות להכיר בעצמאות מדינת האי, ועוד שורה של עסקאות בתחומים שלאינדונזים יש עניין בתוצרת הישראלית, נגיד זאת כך.
ואם זה נשמע לכם היסטורי, קבלו את זה, דיווח בסקאי ניוז בערבית, מאשר את הפרסום שלנו בוואלה מהבוקר לפיו גוברים המאמצים לקיום פגישה בין נשיא סורי אל ג'ולאני לנתניהו בחסותו נשיא ארה"ב טראמפ. בדיווח הערב נמסר כי האמריקאים מפעילים לחץ כבד על הנשיא הסורי לחתום על ההסכם הביטחוני עם ישראל כבר בימים הקרובים, מה שיוכל להבשיל את התנאים לפגישה.
מנגד, השושבין העיקרי, טראמפ התייחס בנאומו בעיקר לעזה, בהקשר הישראלי ושב וביקש מהעולם לא לשכוח את זוועות ה-7 באוקטובר, לא לפני ששוב שגה במספר החטופים, הפעם זה של החללים, 38 במקום 28, וכמובן קרא להשיב את את כולם כולל 20 החיים.
אמנם זו הבמה העולמית המובהקת ביותר, אבל טראמפ דיבר בעיקר לקהל שלו, קהל מחנה MAGA, יש לו בחירות אמצע בקרוב והוא חייב היה להפוך את נאומו לסוג של "מצב האומה" בסוף ספטמבר. אז זה כלל שבחים על פועלו בזירה הכלכלית הפנים אמריקנית, ההשמצות הרגילות על ממשל ביידן שקדם לו, וכדי לבסס את טיעונו על הסכנה שבמהגרים לא חוקיים, הרחיק עדות עד תקיפת ראש עיריית לונדון עלו הוא מקפיד לרדת לא אחת, ודאי לאחרונה עת ביקר בממשלה הבריטית.
בשורה התחתונה - אף שישראל מוצאת עצמה מותקפת ולפעמים אף מותקפת קשות כפי שראינו בנאומו של ארדואן, חשוב לשים לב להפתעות בצד הדרך, כשגם אלה הקוראים להקמת מדינה פלסטינית רוצים לראות את הפלסטינים ראויים לכך ולא הולכים אוטומטית. ניתן לראות זאת בתנאי הבלגי להכרה, אבל יסודי יותר וקפדן יותר הוא שר החוץ של דנמרק, חברה במועצת הביטחון, מדינה סקנדינבית שהייתם בטוחים שתגנה ותתנגד לישראל.
אז למרות כל ההנחות האלה שר החוץ שלה לארס רסמוסן אמר: "על הפלסטינים להיות אחראים לגורלם ולכן דנמרק תכיר במדינה פלסטינית רק כאשר תנאים מסויימים יתקיימו:
1. שחרור כל החטופים
2. חמאס מפורק מנשקו ולא שולט בעזה
3. רפורמות ברשות הפלסטינית
4. מדינה פלסטינית מפורזת לחלוטין מנשק
היו ימים שבישראל עמדה כזאת הייתה מתקבלת באהדה רבה...