ראש ממשלת בריטניה קיר סטארבר יכריז היום (ראשון) על הכרה במדינה פלסטינית. מנהיג הלייבור היה נתון תחת לחץ גובר מצד חברי מפלגתו להכיר במדינה פלסטינית לאור המבוי הסתום במשא ומתן.
ביולי, סטארמר הזהיר את ישראל שהוא יכיר במדינה פלסטינית אם היא לא תעצור את המלחמה בעזה ותשפר את המצב ההומניטרי שם. סטארמר, לפי דיווח בתקשורת הבריטית, המתין עם ההכרה הרשמית במדינה הפלסטינית עד לסיום. ביקורו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ המתנגד ליוזמה.
טראמפ, בדומה לעמדה הרשמית של ישראל, רואה בכך פרס לחמאס בעודו מחזיק בחטופים ישראלים ומסרב להניח את נשקו. על רקע זה, סטאמר גם צפוי להודיע על שורת סנקציות חדשות על חמאס.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר שהכרה במדינה פלסטינית - שאותן מקדמות עוד מדינות מערביות לקראת תחילת העצרת הכללית של האו"ם השבוע - "מתגמל טרור".
עם זאת, שרי ממשלת בריטניה טוענים כי קיימת אחריות מוסרית לפעול כדי לשמור על התקווה להסכם שלום ארוך טווח. מקורות בממשלה הבריטת אמרו ל-BBC המצב בשטח הידרדר באופן משמעותי בשבועות האחרונים. הם ציינו תמונות המראות רעב ואלימות בעזה, אותן תיאר ראש הממשלה בעבר כ"בלתי נסבלות".
הפעולה הקרקעית האחרונה של ישראל בעיר עזה, שתוארה על ידי פקיד או"ם כ"קטסטרופלית", אילצה מאות אלפי אנשים לברוח. מוקדם יותר השבוע, ועדת חקירה של האו"ם קבעה כי ישראל ביצעה רצח עם נגד הפלסטינים בעזה, מה שישראל גינתה כדוח "מעוות ושקרי".
השרים הדגישו גם את ההתרחבות המתמשכת של ההתנחלויות בגדה המערבית כגורם מרכזי בהחלטה להכיר במדינה פלסטינית.
שר המשפטים דייויד למאי, שהיה שר החוץ ביולי כשסטארמר הציב את תנאיו, ציין את הפרויקט E1, שמבקרים מזהירים כי יסיים את התקוות למדינה פלסטינית בת קיימא ורציפה.
יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בירך על התחייבות בריטניה להכרה במדינה פלסטינית כשנפגש עם סטארמר מוקדם יותר החודש, ושני המנהיגים הסכימו כי לחמאס אין תפקיד בממשל עתידי של מדינה פלסטינית.
מנהיגת השמרנים קמי באדנוק אמרה כי היא תומכת בפתרון שתי המדינות. אבל במאמר שפרסמה בטלגרף בסוף השבוע, היא אמרה: "זה ברור, וארצות הברית הבהירה זאת, שהכרה במדינה פלסטינית בשלב זה וללא שחרור החטופים, תהיה פרס לטרור".
בינתיים, במכתב פתוח לסטארמר, בני משפחה של חלק מהחטופים דרשו מראש הממשלה לא לנקוט בצעד זה עד ששאר 48 החטופים, ש-20 עדיין בחיים, ישוחררו.
הכרזת ההכרה הקרובה "תסבך באופן דרמטי את המאמצים להחזיר את יקירינו הביתה", כתבו. "חמאס כבר חגג את ההחלטה של בריטניה כניצחון וחזר בו מהסכם הפסקת אש". מקורות בממשלה אמרו כי השרים יפרסמו את הצעדים הבאים לסנקציות על חמאס בשבועות הקרובים. במהלך ביקורו בממלכה בשבוע שעבר, טראמפ גם אמר כי הוא מתנגד להכרה.
קארמר קבע את העצרת הכללית של האו"ם כמועד האחרון לישראל לנקוט "צעדים מהותיים לסיום המצב הנורא בעזה, להסכים להפסקת אש ולהתחייב לשלום ארוך טווח ומקיים, שמחייה את סיכויי פתרון שתי מדינות". בנאומו ביולי, הוא אמר: "תמיד אמרתי שנכיר במדינה פלסטינית כתרומה לתהליך שלום ראוי, ברגע ההשפעה המרבית לפתרון שתי מדינות.
"כשהפתרון הזה כעת תחת איום, זה הרגע לפעול".
כמה מדינות אחרות כולל פורטוגל, צרפת, קנדה ואוסטרליה אמרו גם הן שיכירו במדינה פלסטינית, בעוד ספרד, אירלנד ונורבגיה נקטו בצעד בשנה שעברה. פלסטין מוכרת כיום על ידי כ-75% מ-193 מדינות החברות באו"ם, אך אין לה גבולות מוסכמים בינלאומיים, אין לה בירה ואין לה צבא - מה שהופך את ההכרה לסמלית בעיקרה.
פתרון שתי מדינות מתייחס להקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה, עם מזרח ירושלים כבירתה. ישראל כובשת כיום הן את הגדה המערבית והן את עזה, מה שאומר שהרשות הפלסטינית אינה בשליטה מלאה על אדמתה או על עמה.
עם זאת, מבקרי הממשלה דחקו בה להסביר מדוע היא הטילה תנאים על ישראל אך לא על חמאס, כשפרסמה את כוונתה להכיר במדינה פלסטינית.
הרב הראשי של בריטניה, אפרים מירוויס, קרא לממשלה להשהות את החלטתה. "ההכרה המיועדת אינה תלויה בממשלה פלסטינית מתפקדת או דמוקרטית, ואפילו לא בהתחייבות הבסיסית ביותר לעתיד שלום," אמר. "לתדהמה, היא אפילו אינה מותנית בשחרור 48 החטופים שנותרו בשבי".
מקורות בממשלה התעקשו כי דרישותיהם מחמאס לשחרר את החטופים ולהסכים להפסקת אש לא השתנו. אבל גורמים במשרד החוץ הבריטי טוענים שהקמת מדינה היא זכות של העם הפלסטיני ואינה יכולה להיות תלויה בחמאס, אותו רואה הממשלה כארגון טרור.