"נאום ספרטה" לא היה פליטת פה. זה היה נאום מתוכנן, כזה שהושקעה בו מחשבה. הביטוי "סופר ספרטה" בו השתמש הנואם, אמור היה להפוך לסלוגן ויראלי ולהכתיב את סדר היום. במקום זה, הוא הפך לפיגוע. העובדה שנתניהו ישב ותיכנן את הפיגוע (המטאפורי) הזה, מעידה על כי האיש אינו כשיר. לא לתפקיד הרם שלו ולא לשום דבר אחר. אם הוא היה הבייביסיטר של הילדים שלכם, צריך היה לחלץ אותם מידיו.
זמן קצר לפני הנאום, הגיעה לישראל הידיעה לפיה האיחוד האירופי שוקל לבטל את הסכם הסחר עם ישראל ולהטיל עליה סנקציות. אני מעריך שלנתניהו המידע הזה היה זמין פרק זמן משמעותי עוד קודם. אם האיום האירופי יתגשם, זה יהיה אסון במימדים קולוסליים. מה אמור לעשות ראש ממשלה סביר בסיטואציה הזו? לעזוב הכל ולפתוח במאמץ דיפלומטי אדיר לביטול רוע הגזירה. להפעיל את האמריקאים, לשחרר כמה הצהרות מרגיעות לפיהן אין לישראל כוונה לכבוש את עזה או לספח אותה, לשכנע את העולם שאנחנו שואפים לסיים את המלחמה וחמאס הם אלה שמתעקשים, להרים טלפונים לכל מנהיגי אירופה, בעלי בריתנו עד לפני זמן קצר, לפתוח במתקפת הסברה (נתעלם מהנזק שמלאך החבלה גרם למערך ההסברה לאומי), ועוד.
"ההגירה האיסלמית למערב אירופה"
מה עשה נתניהו? את ההיפך הגמור. מכיוון שהמדינה כבר מזמן לא מעניינת אותו, הוא דאג לעצמו ומיהר לנסות לקושש לעצמו אליבי לקראת המפולת. כמו שהוא מנסה ליידות את אחריותו המובנית לטבח 7 באוקטובר בכל מי שכשיר לשאת באחריות, כך הוא שאף להיות זה שמבשר לנו לראשונה שהבידוד שהולך וסוגר עלינו הוא סוג של גזירת גורל, כוח עליון, עונש משמיים, אנטישמיות או חוסר מזל. זה לא הוא. זה לא בגללו. זו "ההגירה האיסלמית למערב אירופה".
כאילו ההגירה האיסלמית למערב אירופה היא עניין חדש. כאילו לא נהנינו מתמיכת העולם כולו למחרת 7 באוקטובר. כאילו לא הגיעו לכאן במרוצה ראשי רוב מדינות אירופה (כולל צרפת ובריטניה), כאילו הנשיא ביידן לא הגיע עם נושאות מטוסים, כאילו זה הכל אנטישמיות. האליבי הזה יחזיק מים בדיוק כמו קודמו, בעניין 7 באוקטובר. החבר'ה בערוץ 14 יעבירו דאחקות, ינון מגל יצהל, אראל סג"ל ירייר, ברדוגו יגיד משהו על היועמ"שית והאולפן כולו יתמוגג מגאונותו של המנהיג ששוב קרא את המפה לפני כולם.
הבעיה היא, שהוא לא קרא את המפה, אלא קרע אותה. הוא הפך את ישראל למדינה מצורעת באמת, בעשר אצבעותיו. אחרי שנים של אזהרות צונאמי (מדיני), מולן גיחך נתניהו וליגלג וניפנף מעליו כאילו מדובר בזבוב טורדני, הדבר האמיתי הגיע. חובה לציין כאן שבאותן שנים, נתניהו צדק. מעמדה של ישראל היה יציב. היא נחשבה לאומה לגיטימית שמשחקת בכללי המשחק הבינלאומיים. ישראל היא הדמוקרטיה האמיתית היחידה במזרח התיכון, יש בה מערכת משפט עצמאית חזקה, אין בה דיקטטורה או סממני פאשיזם, אפשר להתווכח איתה ואפשר לחלוק עליה ואפשר להתעמת מולה באו"ם, אבל אי אפשר ואין צורך לנדות אותה מקרב העמים. הברית בין ישראל לעולם הנאור ולמשפחת העמים בני התרבות, הייתה חזקה בהרבה מהאיומים שנשקפו לה.
ובכן, לא עוד. זה החל כבר בהפיכה המשטרית, שבאה לעולם כדי לסרס ולאלף ולהשתלט על מערכת המשפט העצמאית וזה נמשך אחרי 7 באוקטובר. אף אחד בעולם הנאור ובקרב בעלות בריתנו הרבות מאוד, לא חלק על זכותה של ישראל להגן על עצמה, להיכנס לעזה, להכות את חמאס, לבער את קיני הטרור ולפתוח בפעולה צבאית נרחבת, אפילו במלחמה.
תארו לעצמכם שמתישהו לפני כמה חודשים, אחרי הריגתו של סינוואר, אחרי הריגת סינוואר האח, היינו מתחילים לחתור לסיום. עזה הייתה הרוסה עד היסוד גם אז. 30 אלף המחבלים כבר חוסלו (למרבה הצער יחד איתם נהרגו מספר דומה של אזרחים, אבל מדובר בנתון טוב בהרבה מזה שמשיגים צבאות אחרים). האם הצונאמי המדיני שאנו חווים עכשיו היה בא לעולם? התשובה היא לא רבתי.
המשך המלחמה בעזה, אותה רואה העולם כ"רצח עם", יגרום לנו נזק כבד בהרבה מאשר הוא גורם לפלסטינים. הנזק שהוא גורם לנו יהיה בלתי ניתן לתיקון בעתיד הנראה לעין. נזק אסטרטגי, הסטורי, במימדים תנ"כיים. ממגדלור של אור לגויים, ערכי יסוד ודמוקרטיה, אנחנו מושלכים עכשיו לפח האשפה בו נרקבות צפון קוריאה ואיראן. יהיה קשה מאוד להיחלץ משם. פירומן נרקיסיסט זרק את האבן לים, אלף חכמים יתקשו להוציא אותה. את עזה אפשר לבנות מחדש. את המותג "ישראל" יהיה קשה שבעתיים.
הסיבה היחידה להמשך המלחמה בעזה היא חזונם המשיחי של בן גביר וסמוטריץ'. הסיבה לגירושנו במקלות ממועדון האומות בנות התרבות היא העובדה שבנימין נתניהו הקים כאן ממשלה שנשענת על שני אלה, שני הפירומנים המשיחיים ביותר שניפקה הפוליטיקה הישראלית אי פעם (מיסודו של הרב כהנא), ונתן להם את המפתחות לקופה הלאומית, לבטחון הלאומי ולנעשה ביהודה ושומרון.
וכאילו כדי להוכיח את כל מה שנכתב כאן, הפציע הגרנדמייזר בכבודו ובעצמו, בצלאל סמוטריץ', פחות מ-48 שעות אחרי "נאום ספרטה", עם הברקה פסיכופטית חדשה מתוצרת עצמית לגמרי. הוא ישב בכנס נדל"ן כלשהו ונשאל על תכניותיו לגבי רצועת עזה. בלי למצמץ ותוך שהוא מדגיש כמה פעמים שהוא לא מתלוצץ, שזה רציני, הוא הסביר: "יש תכנית עסקית שגובשה על ידי המומחים הכי רציניים, איך הדבר הזה הופך לבוננזה של ממש, מחזיר את עצמו, אגב, אני לא צוחק, התחלתי מו"מ עם האמריקאים, אני אומר את זה ברצינות עכשיו, כי אני גם דורש, אנחנו שילמנו המון כסף על המלחמה הזו, אז אנחנו צריכים להתחלק איתך, אנחנו עושים אחוזים על שיווקי הקרקע, ועכשיו בשלב ההריסה, שתמיד השלב הראשון, שתמיד השלב הראשון בהתחדשות העירונית עשינו, עכשיו צריך לבנות, זה הרבה יותר".
אתה מקשיב לסאונד, מביט בסרטון, פעם, פעמיים, חמש פעמים. אולי זה AI? יכול להיות ששר בכיר מאוד יגיד את הדברים הללו בעיצומה של סערה בה העולם כולו מאיים להחרים אותנו ולהטיל עלינו סנקציות ולנדות אותנו משל היינו איראן של האיאטולות? יכול להיות שמבחינת סמוטריץ' המלחמה היתה בעצם תכנית תמ"א 38? בינוי-פינוי? יכול להיות שהוא ניהל באותו ראיון מו"מ פומבי עם נדל"ניסט נוסף, דונלד טראמפ, על אחוזי הרווח בעיסקת הקומבינציה המכונה בטעות גם "חרבות ברזל"? פסלתי את האפשרות שמדובר ב-AI. גם הבינה המלאכותית ביותר היתה מתפלצת למשמע הדברים שיצאו מפיו של שר האוצר והשר במשרד הבטחון, בעליצות מופגנת.
כמובן שהדברים הללו שטפו את העולם כולו ובאו בדיוק בזמן, מיד אחרי קטסטרופת ספרטה. שונאינו התנפלו על זה כמוצאי שלל רב. הרי סמוטריץ' בעצם מסגיר בדבריו את העובדה שאין כאן מלחמת קיום, שאין כאן כורח בטחוני, הרי החמאס כבר ספג את המכה הקשה בתולדותיו, את המכה הקשה ביותר שישראל הנחיתה אי פעם על מי מאויביה, מה גם שחמאס הוא החלש שבהם. סמוטריץ' הודה בפומבי, מבלי שחתם על הסכם עד מדינה, שכל מה שמעניין אותו זה הקרקע בעזה, אחוזי הבניה ושולי הרווח. הרי "השקענו כסף במלחמה הזו", מגיעים לנו אחוזים מהרווח. צריך להתעקש שכל שר בקבינט ו/או חבר בפאנל הפטריוטים יקבל זכויות לשתי דירות ופנטהאוז בסביוני שג'אעיה.
זה לא מצחיק. זה גם לא עצוב. זו טרגדיה. אני מפשפש במצבור ידיעותי בעניין אישיותו של בנימין נתניהו, אחריה אני עוקב מסוף שנות השמונים, ומחפש הסבר. איך יכול להיות שהוא עושה את הדברים האלה בכוונת מכוון? האם נטרפה עליו דעתו? האם הוא איבד את האיזונים והבלמים שאפיינו אותו לאורך שנות דור? בשבוע שעבר כתבתי כאן את תיאוריית הנקמה, הג'יהאד הפרטי שלו נגד המדינה לאחר שזו העזה להגיש נגדו כתבי אישום, שקיבל זריקת סטרואידים מפלצתית אחרי אסון 7 באוקטובר, שגרם לו לאבד את שארית שיקול הדעת.
יש תיאוריות נוספות. איש מודיעין בכיר לשעבר, שמעולם לא נגע בפוליטיקה או התראיין וקריירת השירות בת שלושת העשורים שלו התנהלה במחשכים, אמר לי השבוע שנתניהו הוא בן דמותו של מיכאל קולהאס, גיבור אחד הרומנים ההסטוריים המפורסמים ביותר של התרבות הגרמנית, פרי עטו של הסופר הגרמני הגדול היינריך פון קלייסט. מדובר בסוחר גרמני מהוגן, אדם מן הישוב שתכונותיו טובות והוא משפיע מעושרו ויכולותיו על סביבתו כולה, שיצא למסע עסקים למכור כמה מסוסיו המשובחים. בדרך נעצר במחסום של אחד האצילים המקומיים, סוסיו הוחרמו ממנו ללא סיבה אמיתית והוא עבר עינוי דין ארוך בסיומו נותר בידיים ריקות.
קולהאס הפך מאזרח שומר חוק, טוב ומיטיב, לסוג של מפלצת. הוא אירגן לעצמו צבא פרטי של שכירי חרב ומקורבים, כבש את טירתו של האציל שגרם לו את העוול, העלה אותה באש ואחר כך יצא למסע נקם ברחבי סקסוניה (מדינה בגרמניה של אז) כולה כשהוא הורג, בוזז, שורף ומשאיר אחריו אדמה חרוכה. אמרתי לבן שיחי, איש המודיעין, שלקולהאס אכן נגרם עוול. תחושת הקורבן ואי הצדק שפעמה בו הייתה אותנטית. "גם אצל נתניהו ורעייתו היא אותנטית", השיב לי האיש, "מדובר בנרקיסיסטים קיצוניים, הם בטוחים שתפרו להם תיקים, שקשרו נגדם קשר, שהמדינה קמה עליהם לכלותם, אז הם בסך הכל מתגוננים מפניה בבחינת הקם להורגך".
אין לי כוונה להטיל דופי באלוף דוד זיני. לא עשיתי את זה כשקודמיו, בעלי הכיפות הסרוגות, מונו לתפקידים בכירים ואין לי כוונה לעשות את זה עכשיו. יורם כהן, פאר הציונות הדתית, היה ראש שב"כ מצויין (למרות שמונה על ידי נתניהו בסתירה להמלצת ראש השירות המכהן שהעדיף את הגרוזיני, יצחק אילן עה"ש). גם יעקב עמידרור לא בייש את הפירמה (מה שקשה לי להגיד על פעלו בימים אלה) ורבים רבים נוספים.
אבל יש עם זיני בעיה. גם ממנה, אי אפשר להתחמק. אם הוא היה ממונה לרמטכ"ל, הייתי מודאג הרבה פחות. לצה"ל אין את הכלים והסמכויות שיש לשירות הבטחון הכללי. צה"ל פועל בשקיפות. צה"ל לא מגן על הדמוקרטיה. השב"כ יכול להפוך לכלי נשק אימתני גם נגד אזרחי ישראל שומרי החוק. יש לשב"כ יכולת להתנהל בחשאי ולבצע משימות שהשתיקה יפה להן, מתחת לרדאר.
הבעיה עם זיני היא דרך מינויו. כשראש הממשלה מסתיר את האירוע מהממונה על זיני, הלא הוא הרמטכ"ל, כשהוא לא מקיים התייעצות כנדרש, כשהוא לא מבקש אישור לפגוש אלוף ולהציע לו את התפקיד הקריטי הזה, ועוד לא אמרנו מילה על זה שאין לזיני שום ניסיון רלוונטי שיכול להכשיר אותו לתפקיד, התוצאה פשוטה: זיני "חייב" את מינויו לנתניהו. הוא בחיים לא היה מגיע לתפקיד הזה אלמלא נתניהו. גם אם הוא לא יודה בזה, הוא חייב. יש לו נושה.
הבעיה היא בעיקר בממנה, לא בממונה. מכיוון שנתניהו ביקש משלושת ראשי השב"כ האחרונים, יורם כהן, נדב ארגמן ורונן בר, להשתמש בסמכויות השב"כ שלא כדין, כנגד יריבים פוליטיים או אזרחי ישראל (פעילי מחאה), הנחת העבודה היא שהוא יבקש בקשות דומות, ואף קשות יותר, גם מזיני. ארגמן, כהן ובר דחו את הבקשות ועמדו איתן על משמרתם. האם גם זיני ינהג כמותם?
אגב, יכול להיות שכן. אבל יכול גם להיות שלא. כמו תמיד, האמת, או לפחות החששות, מבצבצים גם מתוך שידורי ערוץ 14, שם ישבה השבוע אחת הפאנליסטיות (שהיתה בעבר יועצת התקשורת של השר עמיחי שיקלי) והודתה בקולה שמינוי זיני הוא מינוי פוליטי. "זיני הוא עבורנו הפתרון וזאת פעם ראשונה שממונה אדם שהוא לא משלהם, לא יהיו מעצרים מנהליים, לא יהיו חקירות של ראש הממשלה וסביבתו. הם מבינים שהשב"כ נפל ואחר כך גם צה"ל יפול", היא אמרה. לא אני.
זו הבעיה במינוי. אין כאן "שנאת דתיים", כפי שמקשקשים חברי מכונת הרעל וסייעניהם. מספיק לקרוא את המסמך המכונן שהגיש יורם כהן, דתי בעצמו, לוועדת גרוניס, כדי להבין את האירוע. מדובר בתחנה נוספת, ראשית ומרכזית, במסע הצלב של נתניהו להפיכת ישראל לדיקטטורה. המשטרה כבר נפלה (תיכף נגיע לזה). אסור לקחת את הסיכון שגם השב"כ יפול. או כמו שכתב יורם כהן, בפיסקה האחרונה למכתבו: "נושא משרה בטחונית כה בכירה אינו ראשי להיות "חייב" דבר לממנה. הוא צריך להיות "חייב" רק למדינת ישראל, לחוקיה, ולעקרונות הדמוקרטיה. כאשר המועמד מונה על אף חוסר נסיונו, מתחדד החשש כי ברגעי המבחן לא הציבור והחוק הם שיעמדו לנגד עיניו, אלא הצורך להחזיר "חוב אישי" למי שמינה אותו. חשש זה הופך ממשי לאור תיאור התנהלותו העקבית ואף המתגברת והולכת של ראש הממשלה נתניהו כאשר הוא מעמיד את ראשי השירות לדורותיהם בדילמה...נאמנותו של ראש השירות צריכה להיות נתונה ללא צל של פקפוק לממלכה, ולא למלך. אישור מינויו של המועמד יהיה בה משום "בפני עיוור לא תשים מכשול" וזאת משום שניתן לצפות בוודאות שבמוקדם או במאוחר ישוב ראש הממשלה נתניהו ויעמיד את ראש השירות בדילמת הנאמנויות ובנתונים שלפנינו ספק אם המועמד מספיק מנוסה ובעל כתפיים רחבות מספיק בתחומים הרלוונטיים על מנת שיוכל להתמודד כראוי עם האתגר ולעשות את הבחירה הנכונה, למרות ההשלכות הצפויות לו מכך".
למי שפיספס, הנה תקציר כמה מהמקרים: יורם כהן עצמו, בשבתו כראש שב"כ, נקרא לנתניהו פעם אחת, מבלי שיהיו בחדר עדים נוספים. ארבע עיניים. נתניהו אמר לו שהגיע אליו מידע לפיו נפתלי בנט, כשהיה לוחם בסיירת מטכ"ל, הודח ממנה בגלל בעיות אמינות. כהן תהה מאיזו סיבה חולק איתו נתניהו את פיסת הרכילות הזו. אני חושב, אמר נתניהו, שמי שנתפס בבעיית אמינות לא יכול לשבת בקבינט ואני מצפה שתפסול את הסיווג הבטחוני שלו.
בנט היה אז שר בקבינט. זה קרה סביב צוק איתן, מבצע בו בנט מירר את חייו של נתניהו עם הנדנודים הבלתי פוסקים לבצע פעולה משמעותית נגד המנהרות. נתניהו רצה אז לברוח, כרגיל, ולא לעשות כלום בעזה. יורם כהן, לאחר שהתאושש מההלם, ענה לנתניהו שאין לו שום כוונה להיענות לדרישה הזו. "בשום פנים ובשום אופן". בדיעבד, התברר שגם המידע הזה אותו חלק נתניהו עם כהן, היה מופרך.
ארגמן קיבל מנתניהו שיחת טלפון באחד מסבבי הבחירות האינסופיים שפקדו אותנו, ממש לאחר פירסום המדגם הטלויזיוני. הסיפור הזה נחשף בעמודים האלה אבל חובה לחזור עליו. זמן קצר קודם פירסם עמית סגל את סיפור הפריצה האיראנית לטלפון הנייד של בני גנץ. כעת, לאחר המדגם, היתה לגנץ הזדמנות להחליף את נתניהו ולהרכיב ממשלה. הוא התקשר לראש השב"כ ודרש ממנו להודיע מיד, עוד באותו הלילה, בהודעה מיוחדת, שבני גנץ לא יכול להיות ראש ממשלה מכיוון שהוא "סחיט" בידי האיראנים. גם ארגמן זרק את נתניהו מכל המדרגות. את הצעקות שהיו ביניהם בלילה ההוא, אפשר היה לשמוע גם בלי קו סלולרי. עכשיו תנסו לחשוב מה יעשה זיני במקרה של בקשות דומות. אני לא יודע את התשובה. השאלה היא אם מותר לנו להמר.
בישראל תמיד היתה שחיתות. קטנה, גדולה, פומבית, חשאית, ציבורית, פרטית. מפא"י ההסטורית נפלה גם בגלל שחיתות. הליכוד של 1992 כנ"ל ("מושחתים נמאסתם"). הבעיה עם מה שמתגלה לנגד עינינו במהלך כהונתה של הממשלה הנוכחית, כמעט מדי שבוע, היא לא השחיתות, אלא העליבות. ולא רק העליבות, אלא גם עזות המצח. חוסר הבושה. לפעמים נדמה שחבורת הכייסים שהשתלטה על המדינה וקופתה מתקוטטת בינה לבין עצמה על התואר מי מושחת יותר, מי משתין יותר מהמקפצה אל תוך הבריכה הציבורית, מעלליו של מי מסמרי שיער יותר.
אי אפשר לא להודות שבתחום הזה, לפחות עד כתיבת הטור הזה, מאי גולן היא ליגה לגמרי אחרת. בהשוואה אליה, מירי רגב היא אנגלה מרקל וטלי גוטליב היא חנה בבלי. כשאתה מביט במה שקורה סביב חקירתה של גולן (בעקבות התחקיר שומט הלסתות של יוסי מזרחי ודפנה ליאל), אתה בעיקר נעלב. מגיע לנו יותר. לא, אני לא מתכוון שממש מגיע לנו כאן משהו, כמו האחוזים שסמוטריץ' דורש על עיסקת הנדל"ן בעזה. אני מתכוון לעקרון לפיו מגיע לנו שגם הנוכלים שמכייסים אותנו יהיו ברמה מינימלית כלשהי, יפגינו תחכום כלשהו, בכל זאת, מדובר בשועי הארץ, בשרי הממשלה, באלה שספונים סביב הפנכה וזוללים את מנעמי השלטון. מילא, שאין שום דרישות סף לח"כים ושרים, הם עושים שכונה גם כשמדובר בנוכלים? איפה הימים בהם אשר ידלין עזב את הארץ בשברון לב לאחר ששוחרר מבית הסוהר, יעקב לוינסון ירה בעצמו, אברהם עופר ירה בעצמו (שניהם לא נחקרו או הורשעו, הם התאבדו בטרם חקירה) ואנשים התביישו כשנלכדוחנו מקבלים שכונה, במובן הכי ירוד של המילה.
כמה פשוט, ככה גאוני
איפה הימים שעסקנים מתוחכמים רקמו כאן עסקאות סיבוביות בין יבשתיות, שאנשים סגרו דילים מורכבים שקשה היה לפצח את אי חוקיותם, שמעטפות כסף החליפו ידיים במחשכים, שיד רחצה יד וששמור לי ואקדם אותך משל בכיפה. עכשיו הכל בחוץ. בגלוי. בפרהסיה. מהמקפצה. באה הגברת גולן ועל פי החשד, פשוט מינתה את חבריה ובני ביתם למשרות בכירות במשרדה, אבל רק בכאילו. ממש כמו במערכון ההוא של הגשש. החלק של העבודה עצמה היה בכאילו, פיקטיבי. המשכורת שולמה באמת. וחלק ממנה חזר למעסיקה, לכאורה. כמה פשוט, ככה גאוני.
מה השלב הבא? שמאי גולן תתגנב להפגנה בקפלן ותכייס את המוחים? שאמא שלה תגנוב לנו את הכביסה מהמתלה בחצר? שמנהלת הלשכה שלה תמכור לנו קנאביס מזוייף? אגב "מנהלת הלשכה", אז פרקליטה המלומד טען שחממת הקנאביס שהתגלתה בביתה לא היתה ידועה לה וגודלה שם מאחורי גבה על ידי בעלה, שרצה להכין לה הפתעה ליומולדת. אני נשבע לכם שזו הגרסה. וכשהוא נשאל בערוץ 12 איך יתכן שהיא לא הריחה את הקנאביס הגדל בתוך חדר בביתה, הוא הסביר שאין לקנאביס ריח מיוחד, בעלה ביקש ממנה לא להכנס לחדר כי יש "הפתעה" ואילו הבלשים הריחו את הקנאביס כי יש להם חוש ריח מפותח, שהרי ידוע שאחד הקריטריונים להתקבל להיות בלש בלהב 433 הוא חוש ריח מפותח. לא, אני לא המצאתי את זה עכשיו.
אז מה הפלא שמאי גולן עצמה פשוט מסרבת להיחקר ואמא שלה מתבצרת בביתה כדי לא להיחקר וכשהיא כבר מגיעה לחקירה, השרה עצמה מגיעה וממלטת אותה דרך השירותים. עוד רבות יסופר על הסחלה הזה ואפשר היה לייצר כאן כמה מערכונים נהדרים לארץ נהדרת אלמלא נזכרתי פתאום שהארץ הנהדרת הזו היתה פעם המדינה שלנו.
במאמר מוסגר, המאמץ שהשקיע השבוע דודי אמסלם לעמוד בקריטריונים של הקולגה גולן בכל הקשור להעסקת מקורבים, נראה די פאתטי. עם כל הכבוד (ועל פי תחקיר נוסף של יוסי מזרחי), מקורבת אחת שעובדת בעיריית ירושלים במשך שנים, אבל לא מגיעה לעבודה ומקבלת שכר מלא, זה כסף קטן. לכאורה.
מעשה הזוי נוסף שעשה ראש הממשלה השבוע, הוא צילום סרטון באנגלית בו הוא מנסה להפריך תיאוריית קונספירציה שהופצה בארה"ב לפיה ישראל היא העומדת מאחורי רצח צ'רלי קירק, אחד הבולטים בתומכיה. נתניהו יצא ממש מגדרו, באנגלית משובחת כמובן, כדי להדגיש עד כמה אין לנו שום קשר לרצח הזה. תאמינו או לא, הפעם אני מאמין לו. גם שעון מקולקל וכו'. הבעיה היא שבסרטון הזה הוא רק העצים את התיאוריה הזו, שקנתה לה אחיזה שולית ברשתות החברתיות. כי אם ראש ממשלת ישראל בכבודו ובעצמו נדרש להגיב לאיזה קשקוש שלא מחזיק מים, אז אולי יש בזה משהו בכל זאת.
ואני שואל את עצמי, איך יכול להיות שעד היום הוא לא צילם שום סרטון במאמץ להפריך את תיאוריות הקונספירציה המדאיגות ביותר שמפיצים חסידיו, שופרותיו ורעלניו. איך הוא לא אמר אף פעם ברצינות, ולא כדי לצאת ידי חובה, שלא היתה שום "בגידה", שטייסי חיל האוויר לא נמנעו מפגיעה במחבלים בכוונה, שהשב"כ לא פתח את הדלת לסינוואר, שהבעל של שיקמה ברסלר הוא בסך הכל לוחם עז נפש ביחידה המבצעית של השב"כ שבילה את חייו בלחימה על בטחוננו, שאין שום מרגל שעבד בשביל "אחים לנשק" ושיאיר גולן, ישראל זיו ונועם תיבון פשוט יצאו בבוקר להציל חיים בעוטף ולא כדי לקמבן משהו עם סינוואר. לא, את הקונספירציות האלה הוא דווקא לא מכחיש. נוח לו שהן פורחות וממשיכות לעשות נפשות ברשתות, כי ככל שהנפח שלהן גדל, כך קטן נטל האחריות על ה-7 באוקטובר המוטל על כתפיו. לפחות זה מה שנדמה לו.
הסיפור הבא אינו תיאוריית קונספירציה, אלא סתם פיסת זוהמה. אראל סג"ל, אלא מי, צייץ השבוע את זה: "הבן של אבו וילן מהשמו"ץ מאיים בבריחה מהארץ. אגב, הוא היה בכיר באמ"ן מחקר מאלו שטענו שהאיראנים הוציאו על באמת פסק הלכה נגד פצצה גרעינית וצריך להאמין להם. זו הרמה".
אם אתם מריחים עכשיו ריח חמוץ שאופייני לחדר הזבל בבניין בו אתם גרים, זה לא במקרה. יותר נכון, מיץ של זבל. ובכן, אבנר וילן הוא אכן הבן של אבשלום (אבו) וילן. שהיה באמת בשומר הצעיר. אלה הפרטים הנכונים היחידים בציוץ. נכון שבפיו מפיק הערגליות של סגל השמו"ץ זו מילה גסה, אבל מדובר בכל זאת בתנועת הנוער הציונית הראשונה (1913) שעודדה יהודים לעלות ארצה, הקימה כאן עשרות קיבוצים, רובם על הגבול, וסיפקה לנו אנשים כמו מרדכי אנילביץ', מאיר יערי, יעקב חזן, אבא קובנר, חיים ג'ומס אורון, חביבה רייק, שאנן סטריט (!), יענקל'ה רוטבליט, אילן גילאון, דניאל הגרי, אריק איינשטיין ואפילו אני הקטן (בקן חולון. גילוי נאות: גם אני וגם מרבי חברי לקבוצה היינו במקביל ליכודניקים).
אבל עזבו שמו"ץ. בואו נדבר על משפחת וילן, ממנה בא אבנר. הסבא, קובה וילן, בלם בקרב גבורה את הפולש המצרי בקרב על נגבה. האבא, ח"כ לשעבר אבו וילן, לוחם בסיירת מטכ"ל עם האחים נתניהו. כל בניו של אבו וילן מקדישים את חייהם לבטחון ישראל. לאבנר וילן, זה שסגל מעליל עליו בענייני אמ"ן, יש 7 פרסי בטחון ישראל. לאחיו הצעיר, איתמר, יש צל"ש רמטכ"ל מצוק איתן. אחיו של אבו וילן, הדוד של אבנר, גרשון וילן ז"ל, ממייסדי סיירת שקד.
שאלתי את עצמי, איך אראל סג"ל מרשה לעצמו פתאום "לערב הורים". למה לא מטריד אותו שבניו של נתניהו לא נמצאים איתנו כאן. הג'ובניק שבהם ירד למיאמי. השני רכש דירה ומתגורר בלונדון. ולגבי אבנר וילן עצמו: לא, הוא לא שירת באמ"ן מחקר, כפי שטען אראל סג"ל. ואין לו שום קשר לשום פתווה איראנית. לטקסי הענקת 2 מתוך 7 פרסי בטחון ישראל שהוענקו לו, הוא לא הגיע כי היה בפעילות מעבר לקווי האוייב. והוא גם לא איים בירידה מהארץ. קראתי את הפוסט שלו. בדיוק כמו שהשופט אהרון ברק לא איים במלחמת אחים, אלא הזהיר מפניה. בשני המקרים, זו עלילת דם מתועבת של מכונת רעל, שסג"ל הוא אחד מרעלניה הבולטים.
אבנר וילן, בדיוק כמוני, מודאג מאוד, שנתו נודדת בלילות (גם שנתי), מהעזיבה ההמונית של ישראלים את ישראל. בעוד סגל מטנף, פורסמו נתוני הלמ"ס והתברר שבשנת 2024 היה זינוק חד במספר הישראלים שעזבו את הארץ יחסית ל-2023, שגם בה היה זינוק חד במספרים יחסית לשנה קודמת. אלה עובדות. כל ישראלי שהמדינה הזו יקרה לו, חייב להיות מוטרף מדאגה. אלא אם כן בא לו להשאר כאן לבד עם אראל סג"ל, ינון מגל ויעקב ברדוגו.
ההייטק אחראי היום על מרבית היצוא הישראלי. המצב הנוכחי, שהממשלה מדרדרת במהירות, הופך את המשבר בהייטק לאסטרטגי. נפתלי בנט שהיה השבוע בוושינגטון ראה את זה בעיניים. לקוחות עוזבים, אפילו ספקים עוזבים. אנשים לא רוצים לגעת בשום דבר שקשור בישראל במקל ארוך. תוסיפו לזה את מה שקורה כאן אצלנו, את ההתקפה הפסיכית על מוסדות המדינה והדמוקרטיה, את "שנאת האשכנזים" ו"שנאת האליטות" (גילוי נאות, אני ספרדי למחצה), את התחושה שהמדינה הולכת למחוזות משיחיים, אנטי ציוניים ונטולי ערכים דמוקרטיים, ותקבלו את העזיבה המואצת.
אני מסוג האנשים שכל "יורד" עולה לו בבריאות. אני לא מצליח להבין את אלה שמעדיפים לגדל את ילדיהם בנכר, תלויים בגחמתם של גויים כאלה ואחרים, במצב רוחו של השליט המקומי, במידת קיצוניותה של הקהילה האיסלמית וכו'. אני לא אהיה מסוגל לעשות את זה ולכן גם לא טרחתי לארגן לעצמי דרכון זר (למרות שאני זכאי). אני, כמו אבנר וילן, פשוט מודאג מהרס מה שנבנה כאן. השבוע דיבר איתי חבר ומסר לי ד"ש מבנו, הגר בניו-יורק. תחזיר אותו הביתה, אמרתי לו. הוא יחזור, ענה, כשביבי יילך. אמרתי לו שאם כל אלה שעזבו בגלל ביבי יחזרו, אז יש מצב שביבי יילך. אבל אם הם יעזבו, ביבי יישאר והמדינה, כפי שהוקמה על ידי האבות המייסדים, היא שתלך.