יותר דיכאון, יותר השמנה ופחות חיסונים: תמונת המצב המלאה של הבריאות בישראל

דו"ח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2024, בהובלת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות המתפרסם היום (חמישי) בצל מלחמת חרבות ברזל, מציג תמונת מצב עגומה וקשה על הבריאות הנפשית של אזרחי ישראל. ישנה עלייה של 4% בצריכת תרופות נגד דיכאון. העיר המובילה היא תל אביב, וגם חיפה לא הרחק מאחור. אך עם זאת ישנה ירידה קלה של צריכת תרופות לשינה והרגעה. הדו"ח מזהיר מעלייה בהשמנת ילדים וגם נמשכת מגמת הירידה בשיעורי ההתחסנות נגד נגיף השפעת באוכלוסיות בסיכון.

אחד מהממצאים המרכזיים של הדו"ח הוא בנוגע לצריכה של תרופות נוגדות דיכאון. בשנת 2024 נרשמה עליה של כמעט 4% בצריכת תרופות אנטי דיכאוניות (שיעורי הצריכה עמדו על 675 מרשמים לכל 1000 איש בשנת 2024 לעומת 650 בשנת 2023). מדובר על שיעורי צריכה גבוהים בעיקר בגילאים צעירים. לגבי צריכת תרופות לשינה והרגעה בשנת 2024 נמצאה ירידה קלה של חצי אחוז, בהשוואה לצריכה אשתקד כאשר נרשמו 549 מרשמים לכל 1000 איש לשנה בשנת 2024 לעומת 552 איש בשנת 2023.

לפי הדו"ח, העיר שבה צורכים ומשתמשים הכי הרבה תרופות נגד דיכאון היא תל אביב עם 826 רכישות ל-1000 איש. אחריה, חיפה עם 816, רמת גן עם 784, פתח תקוה 783, חולון ובת ים עם 764, רחובות 751, בטבריה 755, צפת 743, יזרעאל עם 741, אשקלון עם 685, הגולן עם 668, גם הנגב המערבי עם נתון קרוב של 676, חדרה עם 609, באר שבע עם 595, יהודה ושומרון עם 571, נצרת עם 442, ו-ירושלים סוגרת את הרשימה עם 537 צריכה ושימוש בתרופות נוגדות דיכאון.

כמו כן, נשים צורכות בשיעורים גבוהים יותר תרופות נגד דיכאון, שינה והרגעה בהשוואה לגברים. בשנת 2024 מספר המרשמים לתרופות נוגדות דיכאון בקרב הנשים היה 802 )לכל 1,000 איש( לעומת 529 מרשמים בקרב גברים .מספר המרשמים לתרופות לשינה והרגעה בקרב נשים עמד על 607 מרשמים לכל 1000 איש לשנה לעומת 473 בגברים.

על פי הדו"ח שיאנית הצריכה בתרופות למרשם עבור שינה והרגעה היא העיר חיפה עם 823 רכישות ל-1000 איש בשנה. אחריה הערים חולון ובת ים עם 733 (אחוז אוכלוסייה מבוגרת, צורכת יותר כדורי שינה), אשקלון עם 631, יזרעאל עם 621, טבריה 619, תל אביב עם 587, השרון 564, עכו 549, באר שבע 540, צפת 531, רמת גן 541, פתח תקוה 532, רמלה עם 506, 448 נצרת, 479 נגב מערבי, ירושלים 396, ו-יהודה ושומרון 370.

בדו"ח נמצא כי היקף השימוש של תרופות שינה והרגעה בשנת 2024 היה גבוה יותר בקרב אלו המשתייכים למעמד החברתי-כלכלי הנמוך יותר, ואילו שימוש נמוך נרשם יותר בקרב השכבה הגבוהה ביותר. כמו כן, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, נרשמו שיעורים נמוכים בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית.

מנגד, השימוש של תרופות נוגדות דכאון עולה ככל שהמעמד החברתי-כלכלי גבוה יותר. בדו"ח נמצא כי היקף השימוש היה גבוה בקרב אלו המשתייכים למעמד כלכלי חברתי הגבוה ביותר, ואילו היקף השימוש נמוך נרשם בקרב השכבה הנמוכה ביותר. כמו כן שיעורים נמוכים נרשמו גם בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית .

על פי הדו"ח, לאחר ירידה בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים (בני 7) בשנת 2023, חלה עלייה של כ- 0.4% בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים בשנת 2024. שיעור הילדים בקבוצת גיל זו הסובלת מהשמנה עלה מ 8.1% בשנת 2023 ל 8.4% בשנת 2024.

שיעורי השמנת היתר הגבוהים ביותר בקרב ילדים בני 7: עכו: 12.2%, כנרת: 12%, השרון: 10.6%, חיפה: 10%, חולון: 9.6%, נגב מערבי: 9.3%. והנמוכים ביותר: יהודה ושומרון: 5.2% רמת גן: 5.7% תל אביב: 6.4%, וירושלים: 7.8%.

בשנת 2024 ביצעו 72.3% מהנשים בגילאי 50-74 ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד לעומת 70.5% בשנת .2023 כאשר שיעור הבדיקות בשנת 2024 הוא הגבוה ביותר שנרשם בשנים האחרונות. ככל שהמעמד הסוציו אקונומי גבוה יותר, כך עולים בהתאמה שיעורי ביצוע הממוגרפיה. בשנת 2024- 76.5% מהנשים במצב החברתי-כלכלי הגבוה ביותר ביצוע ממוגרפיה בהשוואה ל 66.4% בלבד בקרב הנשים במצב כלכלי-חברתי הנמוך ביותר.

כמו כן, בשנת 2024 נרשמה עליה בשיעורי ביצוע בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם - 66.7% מהנשים בגילאים 24-52 ביצעו בדיקת סקר בשנת 2024, בהשוואה ל- 63.5% בשנת 2023.

מנתוני הדו"ח עולה כי נמשכת מגמת הירידה בשיעורי ההתחסנות נגד נגיף השפעת באוכלוסיות בסיכון דוגמת ילדים חולי סוכרת ואסתמה. על פי הנתונים, בשנת 2024 התחסנו רק 22.6% מהילדים שחולים בסוכרת אשר נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סיכונים כתוצאה מהשפעת. כמו כן, בקרב בני ה-65, בשנת 2024 התחסנו רק 55.8% עליה קטנה בהשוואה לשנת 2023 שאז התחסנו .54.1%.

שיעור ביצוע בדיקות ההמוגלובין לתינוקות בני 8-19 חודשים עמד בשנת 2024 על 83.8% לעומת 83.1% בשנת 2023, נתון המצביע על בלימת מגמת הירידה שנרשמה בשנים הקודמות. במקביל, שיעורי האנמיה בקרב התינוקות יורד בשנת 2024 ועמד על 9.1% בהשוואה ל 9.5% בשנת 2023 כאשר בשנת 2021 השיעור עמד על 7% בלבד.

בדו"ח נמצא כי אנמיה בתינוקות בולטת בעיקר במגזר החרדי, כמעט פי 2 מהאוכלוסייה הכללית.

פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי למדיניות הבריאות, הדגיש: "ממצאי דו"ח תכנית המדדים לשנת 2024 משקפים את חוסנה של מערכת הבריאות בישראל, שפעלה ברציפות ובאפקטיביות גם מול אתגרים ביטחוניים חסרי תקדים - עם לחימה מתמשכת ברצועת עזה ובגבול הצפון. למרות התנאים המורכבים, קופות החולים המשיכו לספק שירות יציב, מקצועי ועקבי, ושמרו על יציבות במדדים בריאותיים רבים. בין המגמות המעודדות בולטת העלייה בשיעורי ביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן. לאחר תקופה של ירידה, נרשמה בשנת 2024 עלייה בביצוע ממוגרפיה, בבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם ושל סרטן המעי הגס. השיפור כולל גם עלייה בשיעור ביצוע קולונוסקופיה לאחר ממצא של דם סמוי חיובי, במיוחד בקרב האוכלוסיות החרדית והערבית וממחיש התקדמות משמעותית במניעת מחלות באמצעות גילוי מוקדם. עם זאת, לצד ההישגים ניכרות גם מגמות מדאיגות המחייבות טיפול מיידי וממוקד".

"העלייה המתמשכת בשיעורי ההשמנה מהווה אתגר בריאותי מרכזי, בשל הקשר הישיר לעליה בסיכון ל מחלות כרוניות. נוסף לכך, נרשמה עלייה בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון, בעיקר בפריפריה ובחברה הערבית - נתון המצביע על עומס נפשי כבד, שהוחרף בעקבות המצב הביטחוני. נוכח האתגרים הללו, נדרשת מעורבות מוגברת של השלטון המקומי כשותף משמעותי לצד קופות החולים, בקידום בריאות הציבור ברמה הקהילתית. הנתונים מדגישים את הצורך בהמשך השקעה בצמצום פערים חברתיים ובריאותיים, בחיזוק רפואת הקהילה ובהרחבת שירותי בריאות הנפש. מערכת הבריאות הישראלית הוכיחה עמידות מרשימה - אך עלינו להמשיך ולפעול לשיפור בריאות כלל תושבי המדינה, גם בתקופות הקשות ביותר", הוסיף פרופ' אש.

פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית שעומדת בראש התוכנית, הוסיפה: "על אף ששנת 2024 התנהלה על רקע המלחמה, נצפו מספר מגמות מעודדות, ובראשן עלייה בשיעור ההיענות לבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן, כולל צמצום פערים בין שכבות האוכלוסייה השונות. בנוסף, אף שלא נרשם שיפור בשיעורי התחלואה בסוכרת, נמשכת מגמת העלייה בשימוש בתרופות מתקדמות בקרב החולים הסובלים גם מפגיעה כלייתית. זהו מדד כמעט ללא פערים כלכליים-חברתיים בין קבוצות האוכלוסייה השונות. עם זאת, לצד המגמות החיוביות, בשנת 2024 נרשמה גם החמרה במספר תחומים - ביניהם עלייה בשימוש בתרופות נגד דיכאון בכלל שכבות האוכלוסייה, שיעורי ההתחסנות לשפעת נמוכים, בעיקר באוכלוסיות בסיכון, בלימת הירידה בחוסר איזון בסוכרת, וכן ירידה בתיעוד מדדים כמו לחץ דם ומשקל - תוצאה של ירידה בהגעה למרפאות. התוכנית מחויבת להמשך ניטור איכותי, דיוק המדידה הגאוגרפית, צמצום פערים ובחינת מדידה בתחומים בעלי חשיבות והשפעה על בריאות האוכלוסייה בישראל".