ד"ר שירי ברקן פרל, רופאת ילדים בקופת חולים מאוחדת, מתארת היום (רביעי) בכנס הכנס השנתי של החברה הישראלית לרפואת הילדים בקהילה- חילי"ק מצב מטריד בחלקה נוספת במדינת ישראל - "אנחנו מקבלים עוד ועוד מטופלים והמערכת קורסת. אנחנו עומדים להיות המענה העיקרי לנפש של הילדים". הסיפורים שמגיעים אל מרפאות הילדים ממחישים עד כמה המערכת אינה מצליחה לספק מענה. ד"ר ברקן פרל מספרת על נערה הסובלת מדיכאון, הפרעת אכילה וניסיונות אובדניים שנאלצת להמתין חודש שלם לפגישה עם פסיכיאטר ולפחות שישה שבועות עד שתראה עובד סוציאלי.
"זה אומר שהיא עלולה לנסות למות שוב, כי היא לא מסוגלת להחזיק את עצמה בחיים", היא מזהירה. הנערה לא התקבלה לטיפול במסגרות ייעודיות משום שלא התאימה ל"קריטריונים", שילוב בין מחלת נפש, הפרעת אכילה וניסיונות אובדניים. כך נותרה היא ומשפחתה בין הכיסאות, בלי כתובת טיפולית והמעמסה נשארה על רופאת הילדים.
במקרה אחר, נער שאובחן מילדות על הרצף האוטיסטי סורב לטיפול כי הרבה בתי חולים לא מקבלים ילדים לטיפול על הרצף משום שסירב ליטול תרופות או להגיע לטיפול פסיכולוגי. הילד הפסיק להגיע לבית הספר, מיעט בשינה ונסגר בבית. גם כאן, מי שנשאר להתמודד עם המציאות הקשה הם רופאי הילדים, ללא הכלים המתאימים.
אנחנו בקריסה
לצד הטיפול השוטף במחלות ילדות, חיסונים ומעקב התפתחותי, נאלצים רופאי הילדים לשמש גם כקו ראשון במענה למצוקות נפשיות: לנהל שיחות עם בני נוער במצוקה, להרגיע הורים ולספק תמיכה ראשונית. "אנחנו לא פסיכיאטרים ולא פסיכולוגים", מדגישה ד"ר ברקן פרל. "אבל כשילד אומר שהוא רוצה למות, אי אפשר לומר להורים שיחכו חודשיים לתור. האחריות נופלת עלינו וזה מעמסה עצומה".
התמונה שמצטיירת רחבה ועגומה: רשימות המתנה ארוכות, מחסור חמור באנשי מקצוע, ומחסומים ביורוקרטיים שמונעים גישה מהירה לטיפול. התוצאה היא "אפקט דומינו" - ילדים שאינם מקבלים טיפול בזמן, חוזרים שוב ושוב אל רופאי הילדים שמרפאותיהם קורסות גם כך תחת מחסור בכוח אדם ותורים ארוכים.
גורמי רפואה מזהירים כי ללא פתרון מערכתי, הוספת תקנים, הכשרת אנשי מקצוע והקמת מסלולי חירום לילדים ובני נוער במצוקה ימשיכו רופאי הילדים להיות הכתובת האחרונה לפני קריסה נפשית, אך יישארו חסרי כלים לטפל במצבים הקשים ביותר. עד אז, במרפאות הילדים ברחבי הארץ, ממשיכים הרופאים להתמודד מדי יום עם ילדים ובני נוער על סף ייאוש, בידיעה שכל עיכוב נוסף עלול לעלות בחיים.
"המענה של בריאות הנפש בקריסה ואין לנו ברירה להוות מקום לבעיות שלהם. זאת המשמעות להיות רופא ילדים. לראות את המשפחה שבוע אחר שבוע ולתת להם את המקום שלהם, צריך לדעת להקשיב להורים", סיכמה ד"ר דפנה עידן פרוסק, מנהלת רפואית מרכז גושן.
פרופסור סילבנה פניג, פסיכיאטרית בכירה במערך לבריאות הנפש במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית וממובילות הפרויקט מספרת: "במרכז שניידר לרפואת ילדים יצאה לפני כשנתיים דרך יוזמה ייחודית שמבקשת לשנות את האופן שבו נתפסת בריאות הנפש ברפואת ילדים בישראל: לראות את הילד כמכלול, ולשלב את בריאות הנפש כחלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי הראשוני.
הצורך ברור, אנו עדים לעלייה הדרמטית במצוקה נפשית בקרב ילדים, עוד בטרם אירועים כמו מגפת הקורונה ,ה-7 לאוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שעדיין מתמשכת. אל מול העליה זו עומד המחסור בכוח אדם המקצועי בתחום וחוסר היכולת של המערכת לספק מענה לילדים ומשפחותיהם . הגדילה בביקוש אל מול הקושי בסיפק מענה, גרם לתחושת אייוש בקרב הילדים והמשפחות המתמודדים עם בעיות רגשיות, חוסר אונים של הרופאים הנמצאים בקו הראשון ופגיעה בהתפתחות התקינה של הילדים. נתונים מלמדים על עלייה משמעותית בפניות למיון פסיכיאטרי והמתנה ארוכה למרכזי בריאות הנפש לקבלת הערכות וטיפול.
רופאי הילדים הם סוכני הקהילה בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר לזיהוי והתערבות מוקדמת של בעיות ריגשיות, אך במהלך התמחותם ( 5 שנים) אינם מקבלים הכשרה או את הכלים המתאימים למתן סיעה בבריאות הנפש . כשהילד ממשיך להתפתח עם בעיה רגשית, שהיתה ניתנת למניעה או הקלה, נפגעת התפתחותו התקינה. ההפניות לבריאות הנפש הרבה פעמים אינן מדויקות, בשל זיהוי לא נכון, העדר היכרות מספקת עם תתי ההתמחויות במקצועות בריאות הנפש ועוד. הילד והמשפחה ממתינים חודשים ארוכים לעיתים בכלל לשירות שלא מותאם לצרכיו.
הצורך בפיתוח כלים מותאמים לרופאי ילדים בתחום בריאות הנפש מעסיק אנשי מקצוע בתחום מזה כעשור, אך האתגר דחוף ביתר שאת עכשיו במיוחד בשל השפעות המלחמה הממושכת על ילדים ומשפחותיהם.
"הסתמכות על אנשי מקצוע בבריאות הנפש בלבד אינה מספיקה להיקף הצורך הקיים ומותירה את רופאי הילדים עצמם ללא מענה בהתמודדויות יום יומיות ולכן חשוב היה לפתח כלי תומך החלטה בתחום בריאות הנפש עבור רופאי הילדים בקהילה חקרנו את עולם התוכן ואת הפתרונות הקיימים בארץ ובעולם התחלנו בתהליך מול קבוצת רופאי ילדים בקהילה כדי להבין - מה קשה להם, מה חסר להם ולאיזה פתרון הם זקוקים בתחום של בריאות הנפש. אנחנו רואים ברופאי ילדים לא רק כמשתמשים עיקרים אלא כיזמים ושותפים פעילים. התחלנו בפיתוח של ממשק שמטרתו ללוות את רופא ילדים בלגשר את עולם של רפואת ילדים לבריאות הנפש, ובכך להתייחס לילד כמכלול".
לדבריה, "הממשק האינטראקטיבי יעזור לרופא לזהות דרך התלונות וסימפטומים בעיות רגשיות, להתחיל בירור,לזהות דגלים אדומים שדורשים טיפול מיידי, להדריך את ההורים כמטפלים הראשונים של הילד, לספק התערבויות ראשוניות, לזהות מקרים דחופים ולהפנות את הילד לשירותים המותאמים ביותר לצרכיו".