דרמטי מכפי שאפשר היה לדמיין: ישראל עמוק בתוך משבר בידוד מדיני | כך זה נראה, מדינה אחר מדינה

בנאום קודר, פסימי ומעורר חשש מפני העתיד, הזהיר אתמול (שני) ראש הממשלה בנימין נתניהו שישראל כבר נמצאת במצב של בידוד מדיני, וכי על הציבור להיערך להחמרה במצב ולאפשרות של "משק אוטרקי". מדינה אחרי מדינה תוקפות את ישראל, והביקורת לא נחסכת גם בקרב ידידותיה של ישראל.

למעשה, בידוד מדיני הוא פגיעה בכלכלה, סנקציות נגד אישים, איסורים שונים על אזרחים ובעיקר במקרה הישראלי הנוכחי - פגיעה בתעשיית הנשק. לא כל סנקציה היא אירוע בלתי הפיך אך בחלק מן המקרים, הנזק העיקרי יגיע רק בהמשך.

בתחילת המלחמה ישראל "נהנתה" מגיבוי בין לאומי ומתמיכה ב"זכות להגנה עצמית" אך אחרי כמעט שנתיים של לחימה עצימה ועשרות אלפי הרוגים ברצועת עזה - הביקורת מיתרגמת גם למעשים, והישראלים ישלמו את המחיר. כך נראה הבידוד:

עוד באוקטובר 2023 הכריזה ספרד על אמברגו נשק על ישראל, וכעת מטרת ראש הממשלה העוין פדרו סנצ'ס היא לגבש מנגנון חוקי קבוע שיאסור קניה ומכירת נשק מול ישראל. בין היתר ספרד לא מאפשרת מעבר בנמליה לספינות ועליהן דלק אשר יעדן הוא צה"ל. ספרד גם אוסרת על טיסה בשמיה של מטוסים ועליהם אמצעי הגנה שעושים את דרכם לישראל. סביר שכל משרת בסדיר ובמילואים מצוי בסכנת איסור כניסה לספרד, אם יחשוד פקיד הגבול כי הוא היה חלק ממה שהספרדים מכנים "רצח העם" בעזה.

עוד לפני ספרד, הייתה זו סלובניה שהכריזה ביולי האחרון על עצירה כללית של כל מה שקשור בענייני עסקאות נשק עם ישראל. בתחילה הצהירו שם כי כל שרי ממשלת ישראל הם "אישים לא רצויים במדינה" ולאחר מכן ב-31 ביולי, הודיע ראש הממשלה שם רוברט גולוב בתום ישיבת ממשלה כי מוטל אמברגו נשק כללי על יבוא, יצוא ואפשרות מעבר של נשקים לישראל. סלובניה מתגאה בכך שהייתה המדינה הראשונה לעשות כן.

בהולנד היה זה בית המשפט לערעורים שהורה כבר ב-2024 לממשלת הולנד לעצור שיגור חלפים ל- F-35 וזו שינתה מדיניות לאחר שהובהר לה כי "חרגה מסמכותה".

אולי בעלת הברית הגדולה ביותר של ישראל אחרי ארצות הברית, אבל זה לא עוזר בכל מה שקשור לאספקת נשק. בראשית אוגוסט האחרון הודיעה גרמניה כי היא משהה יצוא נשק לישראל שעשוי לשמש אותה במלחמה בעזה ולסייע לה בהרחבת המבצע שם. זו הפעם הראשונה בתולדות גרמניה המאוחדת שיש סירוב שכזה להעביר נשק לישאל לאור הברית החזקה בין המדינות. יש לציין כי גרמניה היא ספקית הנשק הגדולה ביותר לישראל לאחר ארצות הברית.

גם צרפת כמו גרמניה תומכת בקו של לא לספק נשק "שעלול לשמש" למלחמה בעזה, וקידמה קו אירופאי כללי בנושא הזה. נזכיר שב-2024 אירעה תקרית תערוכת הנשק בפריז עם חברות שחלקן לא יכולות היו להשתתף. אצל הצרפתים אין אמברגו כולל בחוק, אבל קו ממשלתי שמצמצם את אספקת הנשק.

אמנם נחשבת עדיין לידידה ולבעלת ברית חזקה של ישראל, אבל היא בהחלט הכניסה עצמה לתוך גוזרי הסנקציות, בעיקר ברמת הנשק - עוד לפני שנה בריטניה השהתה כ-30 רשיונות יצוא נשק לישראל לשימוש בעזה בשל דאגות על "עמידה במסגרת החוק הבינלאומי".

איטליה מנסה לשחק משחק כפול, מצד אחד להצהיר שהנשק שיועבר לישראל מתבסס רק על הסכמים שכבר יצאו לפועל, ולא יכרתו הסכמים חדשים. מן הצד השני, רק בחודש דצמבר 2023 לאחר פתיחת המלחמה איטליה העבירה לישראל משלוחי נשק בשווי של למעלה ממליון יורו, פי שלושה מאותה התקופה בשנה הקודמת.

אחת מיצרניות הנשק הקל הגדולות ביותר העולם. המאג מיוצר בבלגיה למשל. הפרלמנט הואלוני עצר רשיונות ליצוא נשק לישראל, אמנם באופן זמני, כשבעיקר מדובר על אבק שריפה לרובים ואקדחים.


ומה מחוץ לעולמות הנשק?

נשיאת נציבות האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין, שהיא למעשה ראשת הממשלה של האיחוד האירופי, הציעה רק לפני חמישה ימים את השעיית הסחר החופשי עם ישראל, הקפאת הסיוע לישראל זולת התמיכה ביד ושם ועמותות הפועלות בתחומי החברה האזרחית. כלל לא ברור, אם ימצא הרוב הדרוש באיחוד האירופי כדי לאשר צעד שכזה. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל עם חלופת טובין בשווי 68 מיליארד יורו.

טורקיה עצרה את כל הסחר עם ישראל כבר במאי 2024, יבוא, יצוא ולמעשה - אמברגו כלכלי מלא.

קנדה הקפיאה אישור רשיונות יצוא חדשים לנשק לישראל כבר בראשית שנת 2024.

בארה"ב התמונה קצת שונה. ממשל טראמפ חידש את מה שביידן עצר. נזכיר - במאי בשנה שעברה ממשל ביידן עצר משלוח פצצות מיוחדות על רקע החשש שיעשה בהן שימוש בפעולת ישראל ברפיח, בעצם בכך נתן ביידן גושפנקא לידידות אחרות של ישראל לעשות כן.

קולומביה השהתה רכישת נשק מישראל בפברואר 24 ולאחר מכן גם נתקה קליל את היחסים.

לפני 30 שנה הגיעה אירופה לשיא. האיחוד האירופי, האירו - פריחה של ממש. ואולם מאז אין ילודה, נדרשה חלופה כדי לקיים את המדינות, ולכן נפתחו השערים ומוסלמים היגרו לאירופה. דבר דומה קורה גם בקנדה - אחוז המוסלמים גדל, ובשכונות מסויימות הם רוב מוחלט. הם לא מיישרים קו עם התרבות המקומית הליברלית וכל זה מניב לבסוף לחץ על ישראל. אומר לעצמו הפוליטיקאי המקומי - כדי להיבחר אני חייב את הקול המוסלמי - וכך נולדות הסנקציות והבידוד המדיני.

ומה בספרד, שלא ידועה בקהל המוסלמי הגדול שבה בטח לא בהשווה לצרפת, גרמניה ובריטניה? שם יש פוליטיקה פנימית מסוג אחר. הציבור הספרדי חצוי, חציו ימני - בעד ישראל - וחציו בשמאל של סנצ'ס. אלא מה, גם עבורו יש תחרות מצד השמאל הקיצוני עוד יותר, ולכן יש להחניף לבוחרים, מה שמוביל לקריאה שלו ליציאה לרחובות ופגיעה בסדר הציבורי בספרד כמו שראינו בתחרות האופניים "וואלטה".

איך מטפלים?
בישראל מנסים לפרק כל בעיה לגורמים ולטפל בה עצמאית, למשל שר החוץ גדעון סער לקח על עצמו להיות בקשר הדוק ויומיומי של דיפלומטיה אישית עם שר החוץ של גרמניה, ובאופן דומה מטופלים גם יחסינו עם איטליה. מושם דגש גם על מדינות נוספות שאינן נקשרו בסנקציות כמו קרואטיה והונגריה.