"עופרה חזה פחדה מפרסום המחלה יותר מהאיידס"

"למנוחה היה פחד עצום מפני גילוי מצבה, ופחד זה שלט בה מעל לכל שיקול אחר", כך עולה מדו"ח ועדת הבדיקה של משרד הבריאות, שחקרה את נסיבות מותה של הזמרת עופרה חזה ז"ל.

חזה נפטרה בפברואר 2000 לאחר ששכבה מחוסרת הכרה במשך כשבועיים בבית החולים "שיבא" בתל השומר. חברי הוועדה קבעו כי הזמרת ידעה שהיא נושאת את נגיף האידס וטופלה נגד המחלה במסגרת ביתית במשך שמונה חודשים לפני מותה, בשל רצונה לשמור את דבר מחלתה בסוד.

עוד נטען כי לו חזה הייתה מתאשפזת מוקדם יותר בביה"ח, יתכן מאוד שניתן היה למנוע את ההידרדרות במצבה ואולי אף את מותה. חברי הוועדה העלו את מסקנותיהם בדו"ח המתנשא על פני עשרה עמודים, תמצית ממנו פורסם היום בעיתון "ידיעות אחרונות".

מעדויות ומסמכים שהוצגו בפני הוועדה עולה כי חזה גילתה שהיא נושאת בגופה את נגיף האידס כבר בחודש מאי 1999, תשעה חודשים לפני מותה. הדבר התגלה לה בעקבות סדרת בדיקות שעשתה בהפניית ד"ר מימי הטמן-פרי, רופאת הנשים שלה וידידתה הקרובה. חזה הביעה רצון להרות באמצעות הפרייה חוץ גופית. הדו"ח סותר בכך את טענת המשפחה שגרסה כי חזה לא ידעה על דבר מחלתה.

חזה שמרה את סוד מחלתה בקנאות, כך לדוגמא על בדיקות הדם שנלקחו ממנה נרשמו בשם בדוי - "בת שבע אשכנזי" - והתרופות להן נזקקה נרכשו באופן פרטי על ידי רופאת הנשים שלה ולא באמצעות קופת החולים. חברי הוועדה מסכמים כי האחריות העיקרית על כך שחזה לא התאשפזה מוקדם יותר נופלת בעיקר עליה, ונובעת מהעובדה שסירבה "בתוקף ובמלוא הכרתה להתאשפז" אף שחשה ברע זמן רב יחסית ועל אף שרופאיה המליצו לה ולחצו עליה לאורך כל הדרך - להתאשפז. "למנוחה היה פחד עצום מפני גילוי מצבה. הפחד הוא שגרם לה לנהוג בצורה שנהגה ובכל שבשה את מהלך ויכולת הטיפול הרפואי הנדרש".

"אין הוועדה יכולה לקבוע בוודאות מתי התחילה השפעת של חזה, מתי החמיר המצב ובאיזה דרגה וקצב וכמה זמן בדיוק נמשכו הבחילות וההקאות" טוענים חברי הוועדה ומתייחסים לוויכוח בין המשפחות בנוגע למועד המדויק בו פיתחה חזה את מחלתה. לפי עדויות חזה חשה תקופה ארוכה "כנראה בסמוך או מיד לאחר מחלה זו" כותבים חברי הוועדה, מבחילות והקאות חוזרות "אשר באו וחלפו לסירוגין ונעשו קשות יותר בהמשך".

מדו"ח הוועדה עולה כי אין הכרעה בשאלה האם המשיכה חזה בטיפול האנטי ויראלי שניתן לה ואשר גרם, על פי החשד להחמרת מצבה. למרות הזמן הרב שחלף מאז מותה של הזמרת המפורסמת, נותר הגורם שהביא בסופו של דבר למותה בגדר תעלומה. הוועדה קובעת כי למעט הזיהום הסופי בדם ואי ספיקת הריאות הסופנית ממנה סבלה, נותרה האבחנה של מחלתה העיקרית, אשר גרמה בסופו של דבר למוות הטרגי, לא ברורה. זאת, מאחר שלא נערכה נתיחה שלאחר המוות.הוועדה פותרת את בית החולים "שיבה" בו אופזה חזה, מאחריות למותה. "הוועדה השתכנעה לא היה כל פגם מקצועי רפואי בטיפול שקיבלה חזה בבית החולים", מסכמים חברי הוועדה.