כנס MEAD ה-3 נערך בוושינגטון, מהאירועים הבינלאומיים החשובים ביותר העוסקים במזרח התיכון, חשף פערי עומק בגישות כלפי "היום שאחרי" ברצועת עזה בין ישראל, הממשל האמריקאי ונציגים אזוריים. בין הבולטים שהשתתפו: השר רון דרמר, ראש השב"כ לשעבר רונן בר, איש העסקים סטיב ויטקוף ודיפלומטים זרים.
הדיונים העלו מחלוקת מהותית ביחס לדרך היישום של היום שאחרי ברצועה. ישראל הבהירה, במישרין ובעקיפין, כי צה"ל ימשיך להחזיק בנוכחות מסוימת בעזה לצורך יישום תוכנית הכוללת את פירוז הרצועה, הכנעת חמאס והבטחת היעדרו מהשלטון. עיקרון יסוד זה: "אין חמאס ביום שאחרי", זכה להסכמה הן מצד גורמים ישראלים והן מצד דיפלומטים זרים. לצד ההיבט הביטחוני הודגש גם הממד האזרחי והשיקומי, אך כל זאת תחת הנחת היסוד שחמאס יורחק מהמערכת השלטונית.
במהלך הועידה, נמסר כי ישראל מקדמת תוכנית חד צדדית ליום שאחרי הנשענת על שליטתה בשטח גם ללא השגת הסכם כולל. חמאס לא יורשה להמשיך לשלוט ברצועה, הוזכרה האפשרות לשיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים, אך טרם הוצג גוף חלופי שעליו ישנה הסכמה רחבה. המסר מישראל היה ברור: גם בהיעדר הסכם רשמי - ייקבעו עובדות בשטח שישמשו בסיס להסדר עתידי.
נושא איראן הוזכר שוב ושוב, ונשמעו אמירות חדות מצד משתתפים ישראלים שהגדירו אותה כאיום קיומי מרכזי. גורם בכיר אמר כי במסגרת מבצע 'עם כלביא' "הזמן פועל לטובת ישראל ולא לטובת איראן", ואף הועלתה האפשרות לקריסת המשטר האיראני.
ברקע הדיונים נרשם גם מתח אזורי בעקבות ניסיון חיסול של בכירים בדוחא, שאירע עם פתיחת הועידה. מדינות ערביות הביעו מחאה, אולם ישראל הדגישה כי מדובר בפעולה שנועדה להאיץ את סיום הלחימה ולא להתנגח בקטאר.
הגישה האמריקאית, כפי שהוצגה בוועידה, הייתה שונה. לפי גורמים בבית הלבן, קיימת תוכנית ליום שאחרי שאותה מקדם הנשיא, דונלד טראמפ. המטרה המוצהרת: להפוך את עזה ל"מקום טוב יותר עבור תושביה". התוכנית, שהוצגה בקווים כלליים בלבד, מתמקדת בשיקום אזרחי, כלכלי ותשתיתי. אף שארצות הברית מסכימה כי חמאס לא יכול להמשיך לשלוט ברצועה, ניכר כי היא אינה מציגה מתווה שלטוני קונקרטי. בחלק מהדברים אף נרמז כי ההתייחסות לעזה היא במונחים של 'פרויקט נדל"ן', תוך הימנעות ממענה ישיר לסוגיית ההגירה הפלסטינית שלא צלחה עד כה. כמו כן, נמסר כי הסיכול הממוקד שבוצע בקטאר לא תואם עם ארצות הברית וכי הנשיא האמריקאי לא העניק לו גיבוי.
מאחורי הקלעים נרשמה תופעה חריגה: מפגשים בלתי רשמיים בין דיפלומטים ערביים ממדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל לבין גורמים ישראלים - שדנו יחד על אותן במות.
בסיכומו של דבר, כנס MEAD ה-3 שיקף את המורכבות האסטרטגית סביב היום שאחרי בעזה: בעוד שישראל נחושה להוביל מהלך חד צדדי ולבסס בשטח את תפיסתה, האמריקאים מדברים על עתיד טוב יותר לרצועה אך נזהרת מלהתחייב על מתווה שלטוני ברור - והפערים נותרו בעינם.