הדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם) לשנת 2024 יוגש הבוקר (שני) על־ידי הנציב, השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין, לשר המשפטים יריב לוין.
הדוח כולל פירוט נרחב של עיקרי התלונות שהתקבלו בנציבות במהלך השנה החולפת ביחס לתובעי המדינה - וביניהם פרקליטות המדינה, התביעה המשטרתית, היועצת המשפטית לממשלה ותובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי־כוח מטעמה, וכן את אופן הטיפול בתלונות.
נתונים מרכזיים מהדוח:
במהלך השנה האחרונה הוגשו לנציבות 552 פניות, שמתוכן 239 הוגדרו כתלונות. אליהן נוספו 24 תלונות שהוגשו בשנת 2023, והטיפול בהן הסתיים ב־2024. בסך הכול טיפלה הנציבות בשנת 2024 ב־263 תלונות.
66 תלונות (25%) נמצאו מוצדקות, ול־24 מהן צורפה המלצה אופרטיבית, מאחר שבמהלך בירורן התגלה ליקוי מערכתי או דפוס עבודה הטעון תיקון. מספר המלצות אופרטיביות ניתנו גם לגבי תלונות שנדחו. ב־220 תלונות (92%) הסתיים הבירור במהלך 2024, וניתנה בהן החלטה לגופו של עניין. זמן הבירור הממוצע לתלונה עמד על כ־50 ימים בלבד, וב־87% מהתלונות ניתנה החלטה בתוך פחות מ־3 חודשים.
חלוקת התלונות לפי הגורם המבוקר: 133 תלונות (50% מהתלונות) הוגשו ביחס לפרקליטות; 40 תלונות (15%) ביחס לתביעה המשטרתית ולחוקרים משטרתיים; 33 תלונות (13%) ביחס למיופי כוח או בעלי כתב הסמכה מטעם היועצת המשפטית לממשלה; 16 תלונות (6%) ביחס ליועצת המשפטית לממשלה; ו-6 תלונות (2%) ביחס למייצגי מדינה בערכאות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, הכונס הרשמי והממונה על חדלות פירעון ואחרים. מתוך כלל התלונות שנמצאו מוצדקות: 38 תלונות (58%) התייחסו לפרקליטות; 10 תלונות (15%) התייחסו למשטרה; 10 תלונות (15%) התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה; ו-8 תלונות (12%) התייחסו לייעוץ המשפטי לממשלה.
דוגמאות לתלונות שנמצאו מוצדקות במהלך שנת 2024
הפרקליטות לא העבירה לנאשם חומרי חקירה מזכים: הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד נאשם מבלי לעיין בסרטוני מצלמות הגוף שהיו בתיק החקירה, אף שהייתה אינדיקציה לקיומם. רק לאחר שההגנה ביקשה לעיין בהם נחשפו הסרטונים, ובעקבותיהם חזרה בה הפרקליטות מהאישום. נציב התלונות המליץ לקבוע נהלים ברורים המחייבים צפייה בסרטוני מצלמות גוף לפני קבלת החלטה על העמדה לדין או גניזת תיק, וכן לוודא שכל חומרי החקירה נבדקו. בעקבות ההמלצה פרסמה הפרקליטות בינואר 2025 מסמך מנחה בנושא, ומשטרת ישראל חידדה את חובתה להעביר את כל חומרי החקירה, כולל תיעודי מצלמות גוף.
חובת התביעה לנמק את סירובה לשנות עילת גניזה: בדיקת תלונה העלתה כי בניגוד לחוק ההנמקות, התביעה לא נדרשה לנמק סירוב לשינוי עילת גניזה אלא רק אם הפונה ביקש זאת מיוזמתו. הנציב המליץ לתקן את ההנחיות, ובעקבות ההמלצה חודדו הנהלים: כיום על התביעה לנמק כל החלטה לדחות בקשה לשינוי עילת גניזה, לפחות בתמצית.
פגמים בטיפול הפרקליטות בתיק התעללות בקטינים חסרי ישע: בירור תלונה העלה כי בפרקליטות נרשמו עיכובים משמעותיים בטיפול בתיק התעללות בקטינים חסרי ישע. ההורים לא הורשו לעיין בחומרי החקירה גם לאחר סיום השימוע, וכתבי האישום הוגשו רק כשנה וארבעה חודשים לאחר פתיחת התיק - חריגה ניכרת מהנהלים. הנציב קבע כי שימוע צריך להיות מוגבל בזמן כדי לא לעכב את ההליך הפלילי, וביתר שאת כשמדובר בקטינים. בעקבות המלצתו חודדו הנהלים והובטח להורים עיון בחומרי החקירה.
החלטות נוספות בתלונות שנמצאו מוצדקות במהלך השנה
- פרקליט לא דייק בדבריו במהלך דיון בתיק פלילי באופן שהיה עלול להוביל להטעיית בית המשפט.
- עיכוב ממושך של הפרקליטות בקבלת החלטה מי הגורם שיטפל בפנייה על תופעה שלפיה שוטרים מגישים או מאיימים להגיש נגד אזרחים תביעות לפי חוק איסור לשון הרע.
- פרקליט הגיש בקשה למחיקת הליך כבקשה מוסכמת, מבלי שקיבל לכך הסכמה מפורשת מאת הפונה, וטען טענות שאינן נכונות בבית המשפט.
- ראש שלוחת תביעות במשטרה סירבה לשוחח עם סנגור במהלך פגישת משא ומתן לעריכת הסדר טיעון.
- תובעת עירונית לא השיבה לפניות ולא פעלה לאכיפתו של צו הריסה שנכנס לתוקפו.
- אי הסמכת תובע עירוני ברשות שמתנהלת ללא תובע במשך מספר חודשים, ואשר איננה מבצעת אכיפה אפקטיבית בתחומה כתוצאה מכך.
- אי דיוק ברישום הפלילי.
- פגמים בטיפולה של יחידת תביעות משטרתית בתיק עבירות אלימות.
- התנהלות פגומה של תביעה עירונית אשר הובילה לביטול כתב אישום.
דוגמאות להחלטות בעלות עניין ציבורי שניתנו השנה
שיהוי ניכר בטיפול הפרקליטות בתיק חקירה נגד שופט:
בירור תלונה העלה כי פרקליטות המדינה התעכבה כמעט שנתיים בבדיקת בקשה לפתיחת חקירה פלילית נגד שופט בחשד לעבירות פליליות, בין היתר בשל שגגה בבחינת ראיות שהועברו מהמשטרה. הנציב קבע כי אף שהעיכוב נגרם בחלקו בשל המשטרה, מצופה היה מהפרקליטות לפעול לזירוז ההליך. הוא הדגיש כי מדובר במקרה נוסף המעיד על הצורך להגדיר בחוק ובנהלים פרקי זמן קצובים לטיפול בבקשות רגישות מסוג זה.
טענה לניסיון טיוח פרשת הסוהרות בכלא גלבוע:
עיתונאי טען כי חקירת פרשת ההטרדות המיניות שנסגרה תחילה על ידי הפרקליטות, לא הייתה מקיפה מספיק. לאחר לחץ ציבורי ועבודת ועדת הבדיקה הממשלתית נפתח התיק מחדש. הנציב קבע כי סגירת התיק נבעה משיקולים ראייתיים מקצועיים ולא מניסיון הסתרה, אך ציין כי כבר מהחשיפה הראשונית היה צריך להיות ברור כי מדובר בפרשה חמורה. לדבריו, שליחת סוהרות ביודעין לעבוד מול אסיר שביצע בהן עבירות מין, ואף לבקשתו הישירה, מצביעה על חומרה שלא הובנה במלואה בזמן אמת.
עיכוב בטיפול בתיק בעניינה של שרה וחברת כנסת מכהנת:
בירור תלונה העלה עיכוב משמעותי בטיפול בתיק תאונת דרכים שבו הייתה מעורבת שרה וח"כ מכהנת. עלה כי השרה, באמצעות עורך דינה, סירבה להתייצב לחקירה חרף דרישות חוזרות של המשטרה והפרקליטות. הנציב ציין כי אף שהטיפול בתיק לא נזנח, נדרש היה לפעול בנחישות ובתעדוף גבוה יותר. בהמשך עודכנה הנציבות כי השרה נחקרה לבסוף באזהרה, וכי התיק מצוי כעת בבחינה סופית לקראת החלטה.
החלטות נוספות בעלות עניין ציבורי שניתנו על ידי הנציב
- שיהוי בטיפול התביעה בתיק המייחס חשדות פליליים לשר לביטחון לאומי.
- עיכוב בקבלת החלטה על פתיחה בחקירה של סגן שר וחבר כנסת.
- אי מסירת נימוקים לסגירת תיק חקירה נגד חברת כנסת לשעבר מצד היועצת המשפטית לממשלה.
- שרשרת פגמים בטיפול בערר על סגירת תיק חקירה בפרשת רצח הנערה תאיר ראדה ז"ל.
- עיכוב משמעותי שנמשך שנים בטיפול הפרקליטות בבקשות לפתיחה בחקירה פלילית נגד גורמים ישראליים המעורבים לכאורה בייצוא ביטחוני למדינות זרות.
- פנייה בגין חשדות פליליים כנגד ח"כ, שהופנתה מלשכת היועצת המשפטית ללשכת פרקליט המדינה, "נפלה בין הכיסאות" ולא טופלה במשך כשנתיים.
- שרשרת פגמים בטיפול הפרקליטות בבקשות הפונה לפתוח בחקירה נגד ארבעה אנשי ציבור בגין אירועי הסתה שונים.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "דו"ח הנציבות הוא נדבך חשוב במאמץ לחזק את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ואני מברך על פרסומו. עלינו להבטיח כי גופי התביעה יפעלו במקצועיות, בהגינות ותוך שקיפות מלאה".
נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס (פרופ') מנחם פינקלשטיין: "בתקופה מורכבת זו, גוברת חשיבותו של פיקוח ציבורי יעיל על התנהלותם של מייצגי המדינה בערכאות, שכן נדרש להבטיח ביתר שאת כי אירועי השעה אינם גורעים ממקצועיותם, הגינותם ונאמנותם לאינטרס הציבורי. כפי שדוח זה מפרט, תלונות רבות שהתקבלו בנציבות נבחנו לגופן, ובחלקן נמצאו ליקויים של ממש, אשר טופלו באופן פרטני. הנציבות המשיכה להצביע גם על תקלות מערכתיות והמליצה לערוך שינויים רוחביים, למניעת הישנותם של כשלים עתידיים. תכליתו של הדוח איננה רק לבקר, אלא גם להכווין את התנהלותם העתידית של מייצגי המדינה בהליכים משפטיים, ולסייע בחיזוק אמון הציבור ברשויות המדינה ובמייצגיהן".