ראש המוסד לשעבר יוסי כהן מגביר בימים האחרונים את מסריו הפוליטיים גם מעבר לים, ומבהיר כי ישראל זקוקה להנהגה חדשה ומאחדת. בסדרת ראיונות לקראת יציאת ספרו האוטוביוגרפי "חרב החירות", הוא אומר בראיון לסאנדיי טיימס הבריטי: "אני מסיר את הכפפות. עלינו לאחד את העם. נתניהו לא יכול ליצור את השינוי שהמדינה זקוקה לו".
כהן, מהדמויות המוכרות בזירה הציבורית, סומן במשך שנים כמי שמקורב לנתניהו ואף הוזכר כיורש פוטנציאלי בראשות הליכוד, אך כיום הוא מביע אכזבה ממדיניותו של ראש הממשלה. "נתניהו הקדיש את חייו למדינה ואינו אופורטוניסט, אבל כמו כל מנהיג טוב, יש רגע שבו הוא צריך לפנות את מקומו", אמר כהן. לדבריו, ראש הממשלה "כלוא" בקואליציה עם גורמים קיצוניים, דבר שמונע רפורמות חיוניות כמו ביטול הפטור מגיוס לחרדים ולערבים.
במקביל הוא מציג חזון פוליטי ברור: קידום אחדות לאומית והחזרת הליכוד למרכז המפה. כהן חשף כי טוני בלייר עודד אותו להקים "ליכוד חדש" בדמות הניו-לייבור בבריטניה, ולהחזיר למפלגה את הגישה הפרגמטית: "הליכוד אינו מפלגה קיצונית, אבל היום הוא נשמע אחרת משהיה לפני עשור. יש בעיית איכות בכוח האדם, צריך מקצוענים". עם זאת, הוא מדגיש כי לא יתמודד כל עוד נתניהו עומד בראש המפלגה: "אם ביבי שם, הליכוד שלו, והוא ינצח. אבל אחרי נתניהו, זו כבר תהיה תקופה אחרת".
כהן מתייחס בחריפות לכישלון ההתרעה לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, אותו כינה "הכישלון הביטחוני הגדול בתולדות ישראל". הוא גילה כי ביקש להרחיב את פעילות המוסד בעזה כבר בתקופתו כראש הארגון, אך נענה בשלילה מצד השב"כ. "אם יכולנו להוציא את ארכיון הגרעין האיראני 2,000 קילומטר מכאן, היינו יכולים להשיג תוצאות אחרות גם בעזה", טען.
בנוגע להחזרת החטופים הבהיר כהן כי יש להעדיף משא ומתן, אך בהיעדר הסכם "על צה"ל להמשיך להילחם עד חיסול שלטון חמאס". לדבריו, "היום שאחרי" בעזה מחייב הקמת הנהגה פלסטינית מקומית, ללא מעורבות חמאס, בדומה לדרך שבה גרמניה קמה מחדש אחרי מלחמת העולם השנייה.
על הסוגיה הפלסטינית הרחבה אמר כהן כי אין כיום היתכנות לפתרון "שתי המדינות", ותמך ב"צמיחה טבעית" בהתיעישבות היהודית ביהודה ושומרון, תוך הדגשה שבעיניו ההתנחלויות לא מהוות מכשול להסכם עתידי. עם זאת, כהן גינה בחריפות את האלימות מצד המתנחלים נגד הפלסטינים, ויכנה את הגורמים הקיצוניים "כתם על מדינת ישראל, המדינה חייבת לאכוף את החוק".
הראיון התקיים לקראת יציאת ספרו החדש "חרב החירות" שייצא לאור בארה"ב, שבו מספר כהן גם על המבצעים המרכזיים בתקופתו, ובראשם גניבת ארכיון הגרעין האיראני בשנת 2018, מבצע אותו הגדיר כ"מפעל חייו". הוא מתאר כיצד השקיע שנים בבניית תשתיות מודיעיניות עמוקות באיראן, שסייעו לישראל ולארצות הברית לחשוף את תכנית הגרעין ולהשיג הישגים אסטרטגיים במהלך מבצע "עם כלביא".
בהתייחסו לאיראן, כהן הדגיש כי מניעת נשק גרעיני מטהרן היא "מפעל חייו" וכי השקעת המוסד במודיעין אנושי אפשרה את החדירה העמוקה למערכי המשטר. הוא חשף כי תחת הנהגתו נבנה במשך שנתיים מבצע מורכב להוצאת ארכיון הגרעין האיראני, שהוביל בין היתר לפרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין. לדבריו, "חדרנו ללבבות, למוחות, למתקנים ולמנהיגות שלהם".
כהן אף הביע חרטה על כך שישראל לא הרחיבה את התקיפות שביצעה בחודש יוני האחרון נגד מתקנים אסטרטגיים באיראן. לדבריו, לאחר שורת פגיעות מוצלחות בתשתיות גרעין ובמוקדי שלטון, נוצר "חלון הזדמנויות נדיר" לבצע מהלכים רחבי היקף שהיו יכולים לערער את יציבות המשטר בטהרן ואף לזרז תהליך של שינוי פוליטי מבפנים. "הייתה הזדמנות להכות חזק יותר, כדי שהעם האיראני ייקח אחריות על עתידו", אמר, והבהיר כי מדובר בשילוב של תקיפות ממוקדות והפעלת לחץ בינלאומי מתואם שהיה עשוי "להשלים את העבודה" ולחולל מהפך היסטורי. כהן רמז כי הזהיר בזמן אמת על הצורך בהעמקת המערכה, אך לדבריו "החלטות התקבלו באופן זהיר מדי", מהלך שלדעתו החמיץ סיכוי נדיר להחליש משמעותית את כוחם של האייתוללות ולמנוע את המשך פיתוח תכנית הגרעין