בית המשפט העליון בברזיל הרשיע אתמול (חמישי) ברוב דעות את הנשיא לשעבר ז'איר בולסונארו באשמה שתכנן הפיכה כדי להישאר בשלטון לאחר שהובס בבחירות 2022. מדובר בהרשעת נשיא לשעבר הראשונה בתולדות המדינה בעבירה של פגיעה בדמוקרטיה. על בולסונארו בן ה-70 נגזרו 27 שנות מאסר, והוא הורחק מהחיים הפוליטיים עד 2060. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הביע אכזבה עמוקה מההכרעה ואמר כי הופתע ממנה.
בולסונארו הורשע בחמש עבירות, בהן השתתפות בארגון פשיעה חמוש, ניסיון לבטל בכוח את הדמוקרטיה, ארגון ניסיון הפיכה, וכן פגיעה ברכוש מדינה ובנכסים בעלי ערך תרבותי. עורכי דינו של בולסונארו טענו בהצהרה כי גזר הדין "מופרז באופן אבסורדי" וכי בכוונתם לערער.
השופטת כרמן לוסיה ציינה בנימוקי פסק הדין כי "קיים שפע של ראיות לכך שבולסונארו פעל במטרה לערער את הדמוקרטיה והמוסדות", והוסיפה: "התיק הפלילי הזה הוא מפגש בין העבר, ההווה והעתיד של ברזיל".
ההרשעה של בולסונארו - קצין צבא לשעבר בדרגת קפטן, שמעולם לא הסתיר את הערצתו לדיקטטורה הצבאית שהרגה מאות ברזילאים בשנים 1964-1985 - מצטרפת לשורת הרשעות משפטיות של מנהיגי ימין קיצוני אחרים השנה, בהם מרין לה פן בצרפת ורודריגו דוטרטה בפיליפינים.
המהלך עלול לעורר את חמתו של בעל בריתו הקרוב של בולסונארו, דונלד טראמפ, שכינה את התיק "ציד מכשפות" והגיב בהעלאת מכסים על ברזיל, בסנקציות על השופט שעמד בראש ההרכב ובשלילת ויזות מרוב שופטי העליון.
כשנשאל על ההרשעה, טראמפ שב ושיבח את בולסונארו, ואמר כי מדובר ב"עניין נורא". "אני חושב שזה רע מאוד לברזיל", הוסיף.
בארצות הברית, הנשיא דונלד טראמפ תקף את פסק הדין ואמר כי הוא "מופתע ומאוד לא מרוצה" מההכרעה. כבר בעבר כינה את ההליך "ציד מכשפות", ובתגובה לצעדי בית המשפט העליון בברזיל הטיל סנקציות על השופט שעמד בראש ההרכב, העלה מכסים על יבוא מברזיל ואף ביטל את הוויזות של רוב שופטי העליון במדינה.
שר החוץ האמריקני מרקו רוביו אמר כי ארצות הברית "תגיב בהתאם לציד המכשפות". לדבריו, מדובר ב"רדיפה פוליטית".
בנו של הנשיא לשעבר, חבר הקונגרס אדוארדו בולסונארו, שצפה בהרשעה מארה"ב, אמר לסוכנות רויטרס כי הוא מצפה שטראמפ ישקול להטיל סנקציות נוספות על ברזיל ועל שופטי העליון.
משרד החוץ הברזילאי פרסם הצהרה בה כינה את דבריו של רוביו "איום שתוקף את הריבונות הברזילאית ומתעלם מהעובדות והראיות המכריעות". המשרד הדגיש כי הדמוקרטיה הברזילאית לא תירתע מארצות הברית.
נשיא ברזיל, לואיש אינאסיו לולה דה סילבה - שאותו ניסה להפיל בולסונארו - אמר גם הוא כי אינו חושש מסנקציות נוספות מצד ארצות הברית, בראיון שהעניק לטלוויזיה המקומית שעות לפני שההרשעה אושרה.
הפסיקה לא הייתה פה אחד: השופט לואיש פוקס הצביע ביום רביעי בעד זיכוי בולסונארו מכל האישומים, ואף הטיל ספק בסמכות בית המשפט לדון בתיק. הצבעה זו עשויה לפתוח פתח לערעורים, שעשויים לדחות את סיום המשפט עד סמוך לבחירות לנשיאות באוקטובר 2026. בולסונארו עצמו חזר ואמר כי יתמודד בבחירות, אף שנאסר עליו לכהן בתפקיד ציבורי.
משפטו של בולסונארו מתווסף לשורת צעדים שנקט בית המשפט העליון בברזיל נגד גורמים בימין הקיצוני במדינה מאז אירועי ינואר 2023, אז הסתערו אלפי מתומכיו על מוסדות השלטון בברזיליה. ההרשעה הנוכחית נתפסת כצעד שיא במאבק מערכת המשפט הברזילאית להגן על הדמוקרטיה מפני ניסיונות לערערה.
מהספסלים האחוריים לנשיאות
ההרשעה מסמנת את השפל במסלולו של בולסונארו - מהשוליים של הקונגרס ועד לגיבוש קואליציה שמרנית חזקה שבחנה את גבולות המוסדות הדמוקרטיים הצעירים של ברזיל.
דרכו הפוליטית החלה בשנות ה־80 במועצת העיר ריו דה ז'ניירו, לאחר קריירה קצרה כצנחן בצבא. בהמשך שירת קרוב לשלושה עשורים כחבר קונגרס בברזיליה, שם נודע במהרה כתומך במדיניות מתקופת הדיקטטורה.
באחד הראיונות טען כי ברזיל תשתנה "רק ביום שבו נצא למלחמת אזרחים ונעשה את מה שהמשטר הצבאי לא עשה: להרוג 30 אלף."
לאחר שנים שבהן נחשב לדמות שולית, שינה בהדרגה את מסריו והדגיש ערכים של מאבק בשחיתות ומשפחה. הוא מצא קרקע פורייה במחאות ההמונים ב־2014 וב־2015 סביב פרשת השחיתות "כביסה שחורה", שהפלילה מאות פוליטיקאים, בהם גם הנשיא לולה, שהרשעתו בוטלה בהמשך.
הכעס הציבורי סלל את דרכו לניצחון בבחירות לנשיאות ב־2018, אז נבחרו עשרות מחוקקים שמרנים וימניים לצדו. הם שינו את פני הקונגרס והפכו אותו למכשול קבוע בפני קידום האג'נדה הפרוגרסיבית של לולה.
כהונתו התאפיינה בספקנות כלפי חיסונים בתקופת הקורונה ובתמיכה בכרייה לא חוקית ולגידול בקר באמזונס - תהליכים שהאיצו את כריתת היערות. במהלך הקמפיין הקשה מול לולה ב-2022 - שבו הפסיד - דבריו נעשו בעלי גוון משיחי, והעלו חששות באשר לנכונותו לקבל את תוצאות הבחירות.
"שלוש אפשרויות בלבד עומדות בפניי: מעצר, מוות או ניצחון", אמר בפגישה עם מנהיגים אוונגליסטים ב-2021. "אף אדם על פני האדמה לא יאיים עליי".
ב־2023 פסל בית המשפט העליון לענייני בחירות את בולסונארו מלהתמודד לתפקיד ציבורי עד 2030, לאחר שהפיץ טענות חסרות בסיס נגד מערכת ההצבעה האלקטרונית.
שרת היחסים המוסדיים בממשלת לולה, גלייסי הופמן, אמרה כי הרשעת בולסונארו "מבטיחה שאיש לא יעז שוב לתקוף את שלטון החוק או את רצון העם כפי שבא לידי ביטוי בקלפי".
הגנה על הדמוקרטיה
ההרשעה של בולסונארו ועמידתה במבחן הערעורים יהוו מבחן משמעותי לאסטרטגיה שבית המשפט העליון של ברזיל אימץ בשנים האחרונות - להגן על הדמוקרטיה מפני התקפות מסוכנות מצד הימין הקיצוני, כפי שהגדיר.
המטרות כללו גם רשתות חברתיות שהואשמו בהפצת דיסאינפורמציה על מערכת הבחירות, וגם פוליטיקאים ופעילים שתקפו את בית המשפט. שליחת הנשיא לשעבר ובעלי בריתו לכלא על תכנון הפיכה משקפת את שיאו של קו פעולה זה.
בראשם עומד השופט אלכסנדר דה מוראס, שמונה לבית המשפט ב־2017 בידי נשיא שמרני, ואימץ גישה תקיפה במיוחד כלפי בולסונארו ובני בריתו - גישה שזכתה לשבחים מהשמאל ונתפסה על ידי הימין כרדיפה פוליטית.
"הם רוצים להוציא אותי מהמשחק הפוליטי בשנה הבאה", אמר בולסונארו בראיון לרויטרס, בהתייחסו לבחירות 2026 שבהן צפוי לולה להתמודד לכהונה רביעית. "בלעדי במירוץ, לולה יכול לנצח כל אחד".
במקביל להרשעת בולסונארו, הרשיע בית המשפט העליון גם שבעה מבעלי בריתו - בהם חמישה קציני צבא.
הפסיקה מסמנת את הפעם הראשונה מאז שברזיל הפכה לרפובליקה לפני כמעט 140 שנה שבה אנשי צבא נענשים על ניסיון להפיל את הדמוקרטיה.
"המשפט הוא קריאת השכמה לצבא", אמר ההיסטוריון קרלוס פיקו מאוניברסיטת ריו דה ז'ניירו. "הם בוודאי מבינים שמשהו השתנה - שכן בעבר מעולם לא הייתה ענישה, ועכשיו יש".