זה היה התסריט שממנו חששו במערכת הביטחון, כאשר החלו לדון בהרחבת הייצוא הביטחוני למדינות המפרץ הפרסי בעקבות חתימת הסכמי אברהם - שמערכות ישראליות שנמכרו למדינות זרות יופנו נגד ישראל.
לאחר התקיפה של חיל האוויר נגד הנהגת חמאס בדוחא, בירת קטאר - תקיפה שזכתה להצלחה חלקית מאוד - הודיע ראש ממשלת קטאר ושר החוץ שלה, מוחמד בן עבד א-רחמן אאל-ת'אני, כי "קטאר לא תסבול כל הפרה של ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית. הגענו לרגע קריטי, חייבת להיות תגובה למעשים".
מוקדם יותר השנה חשף בן כספית ב"מעריב" כי התעשיות הביטחוניות מכרו לקטאר, באישור משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מערכות נשק בשווי של מאות מיליוני דולרים. לפי הפרסום, אלביט מכרה ציוד בכ־100 מיליון דולר ורפאל בכמה עשרות מיליוני דולרים. לפי מקורות זרים, מצוידים מטוסי הקרב של קטאר במערכות לוחמה אלקטרונית מתוצרת אלביט ורפאל. השתיים הגיבו אז לפרסום כי כל עסקה שלהן נעשית באישור הגורמים המוסמכים.
עד 2014 נחשב חיל האוויר הקטארי לאחד החלשים במזרח התיכון, כאשר מטוס הקרב המתקדם ביותר שלו היה מיראז' 2000 הצרפתי. אולם, מאז השקיעו הקטארים עשרות מיליארדי דולרים בחיזוקו.
ב־2017 הם הזמינו מחברת בואינג 36 מטוסי F-15QA בעלות של 12 מיליארד דולר - גרסת התקיפה ארוכת הטווח של מטוס הקרב האמריקני הוותיק - מתקדמים יותר ממטוסי ה־F-15I רעם של חיל האוויר הישראלי. נכון לעכשיו, סופקו כבר 33 מטוסים, ולקטאר יש אופציה לעוד 36. בנוסף, רכשה קטאר מארצות הברית גם מסוקי אפאצ'י מדגם E המתקדם, מטוסי תובלה סילוניים C-17, מגלה כיוון ומרחק (מכ"מים) של הגנה אווירית וציוד נוסף.
אבל הקטארים לא שמים את כל הביצים בסל אחד, ודואגים להצטייד גם במוצרים צרפתיים ובריטיים. זאת, כדי להבטיח שאמברגו אמריקני לא ישבית את חיל האוויר שלהם. הקטארים רכשו גם 36 מטוסי דאסו רפאל מתקדמים מצרפת ו־24 מטוסי יורופייטר טייפון, שמיוצרים בבריטניה בשיתוף עם גרמניה, איטליה וספרד. אם תבחר קטאר בתגובה צבאית, צי מטוסי הקרב שלה צפוי להוביל אותה.
בניגוד לאיראן, למשל, לקטאר אין טילים בליסטיים בעלי טווח המסוגל לפגוע בישראל. לקטארים גם אין מטוסי תדלוק שיאפשרו למטוסי הקרב שלהם להשלים טווח של כ־1,800 ק"מ הלוך וחזור כדי לתקוף בארץ. הם הזמינו מטוסי KC-46 פגסוס מחברת בואינג, כמו שהזמינה גם ישראל, וכן מטוסי איירבוס A330MRTT מצרפת, אך טרם קיבלו אותם. בנוסף הזמינה קטאר מל"טים תוקפים ארוכי טווח מדגם MQ-9 ריפר מתוצרת ג'נרל אטומיקס האמריקנית, אך גם אותם טרם קיבלה.
מנגד, יחד עם מטוסי הרפאל, רכשו הקטארים 140 טילי שיוט חמקנים למחצה מדגם "סקאלפ" - הגרסה הצרפתית של ה"סטורם שאדו", שפותח בשיתוף עם בריטניה ונמצא כיום גם בשירות אוקראינה מול רוסיה. לטיל, שמחירו כשני מיליון דולר, יש טווח של 550 ק"מ וראש קרבי במשקל 450 ק"ג, המותאם לחדירת מטרות מוקשחות.
שימוש בטיל מאפשר לטייסים הקטארים לשגרו ממרחק שיאפשר להם לשוב לבסיסם ואף להימנע מקרב מול חיל האוויר הישראלי. "סקאלפ" הוא טיל מתקדם בהרבה מטילי השיוט ששיגרו האיראנים והחות'ים לעבר ישראל: בעל חתימת מכ"ם נמוכה שהופכת אותו קשה יותר ליירוט, וגם מהיר יותר.
ועדיין תקיפה קטארית בישראל נראית הסלמה שסיכויה נמוכים, לאור יכולתו של חיל האוויר לגרום לקטארים נזקים גדולים בהרבה. והעובדה שישראל אמנם תקפה בדוחא, אבל התקיפה לא כוונה נגד מטרות קטאריות, ובגלל המאמץ להימנע מנזק לקטארים, נעשה בה שימוש בפצצות קטנות מדי בשיעבד, שגרמו נזקים למבנה שבו שהו אנשי החמאס אבל לא השמידו אותו. לקטאר יכולת כלכלית ופוליטית לגרום לישראל נזקים חמורים אחרים. אם באמצעות הגברת ההסתה נגד ישראל באמצעות רשת אל ג'זירה שבבעלותה, לעודד חרמות כלכליות נגד חברות זרות שפועלות בארץ ולתרום לגופים עוינים לישראל.
קטאר יכולה להשתמש בקשריה בהתאחדות הכדורגל הבין לאומית פיפ"א, אותם קשרים שהביאו אותה לארח באופן שנוי במחלוקת ומושחת לפי דיווחים רבים את המונדיאל ב-2022. קטאר יכולה להשתמש בקשרים ובהשקעות העתק שלה כנותנת חסות לקבוצות כדורגל בכירות כדי לפגוע בקבוצות ישראליות ולהדיח אותן ואת נבחרת ישראל מפעילות בין לאומית. ג'אני אינפנטינו, נשיא פיפ"א האיטלקי, כבר מיהר לגנות את התקיפה ואת "האזרחים התמימים של קטאר שנפגעו מהאירועים בדוחא", במה שיכול להיות רמז לתגובה כזאת.