דמיינו תחנת רדיו שכל מה שהיא משדרת, 24/7, הוא זמזום אלקטרוני קבוע ומונוטוני. במשך עשרות שנים, גלי האתר הקצרים של תחנה רוסית מסתורית המכונה UVB-76, או בכינוי החיבה שלה "המזמזם" (The Buzzer), משדרים בדיוק את זה. התחנה מופעלת בידי ברית המועצות ורוסיה מאז ימי המלחמה הקרה של שנות ה-70 של המאה ה-20 למטרות שאינן ידועות באופן רשמי.
עד שפתאום, השבוע, הזמזום המונוטוני הופר. לראשונה מזה חודשים, קול אנושי חתך אותו ושידר מסר מוצפן לאלמונים.
התחנה, הממוקמת כ-29 ק"מ ממוסקבה, שידרה סדרה של שמות פרטיים ששימשו ככל הנראה כקוד: "ניקולאי, יבגניה (ז'ניה), טטיאנה, איוון" - שראשי התיבות שלהם ברוסית הם NZhTI, אות קריאה שהתחנה כבר השתמשה בו בעבר. לאחר מכן נשמעה סדרת מספרים - "38, 965, 78, 58, 88, 37" - ואז שוב שמות: "אולגה, טטיאנה, ילנה, ליאוניד", שראשי התיבות שלהם מאייתים את המילה OTEL (מלון). השידור הסתיים במילים: "סימן רך, 78, 58, 88, 37".
ככה זה נשמע
המשמעות, כרגיל, נותרה עלומה, אך מומחים, פרשנים וחובבי קונספירציות מיהרו לנתח את השידור. "אני כמעט בטוח שזו ממשלת רוסיה שמשדרת", אמר פרופסור דיוויד סטפלס, מומחה להנדסת רדיו מאוניברסיטת לונדון. בראיון למגזין Popular Mechanics, הוא הוסיף את האזהרה המצמררת: "אם זו אכן ממשלת רוסיה, זה לא למטרות שלום". לדבריו, ייתכן שהצבא פשוט שומר על התדר "חי" כדי למנוע מגורמים אחרים להשתלט עליו, אך המורכבות של השידורים חריגה מאוד לתחנה שכל מטרתה היא שמירת תדר.
התיאוריה המפורסמת והמטרידה ביותר קושרת את התחנה למערכת "היד המתה" (Dead Hand) - מנגנון הגנה גרעיני אוטומטי מתקופת המלחמה הקרה. על פי התיאוריה, אם הזמזום ייפסק - למשל, במקרה שבו הפיקוד הרוסי יושמד במתקפת פתע - המערכת תפרש זאת כאות למתקפה ותשגר באופן אוטומטי מתקפת נגד גרעינית על המערב. הקשר האפשרי הזה העניק לתחנה את כינויה המאיים ביותר: "רדיו יום הדין".
אך המסתורין לא נעצר שם. ארי בונדר, חובב רדיו הולנדי שעוקב אחר התחנה במשך שנים, אסף תיאוריות קונספירציה פרועות אף יותר. "יש כאלה שאומרים שזו משואה שנועדה להכווין עב"מים", הוא מספר, "או מכשיר לשליטה מוחית שבאמצעותו הרוסים יכולים לתכנת את המוח שלך". בעבר, היו שטענו כי מדובר בתחנת שליטה מרחוק של הכור הגרעיני בצ'רנוביל - תיאוריה שבונדר פוטר כ"שטויות".
ההיסטוריה של התחנה מסתורית לא פחות מהשידורים שלה. היא החלה לפעול בשנות ה-70, וב-1982 משכה לראשונה תשומת לב כששידרה סדרת צפצופים. ב-1992, הצפצופים הוחלפו בזמזום המוכר, שלעיתים לווה בצליל דמוי צופר ערפל. לאורך שנות ה-90, הזמזום הופרע מדי פעם על ידי קולות שקראו רשימות של שמות, מילים או מספרים. אפילו גובה הצליל של הזמזום משתנה, מה שמרמז על מידע שייתכן ומוצפן בתוך הרעש עצמו.
כצפוי, השידור האחרון הצית את הרשתות החברתיות. "מילות הקוד האלה נשמעות כאילו נלקחו היישר ממותחן ריגול על המלחמה הקרה", כתב אחד הגולשים. "מי מאזין לזה, ולמה דווקא עכשיו?". ככל הנראה, לעולם לא נדע. וזה, אולי, כל הרעיון.