אשתו של החטוף דוד קוניו: "כמה אני עוד אשקר לבנות שלי שעוד רגע זה קורה?"

שורדת השבי ואשתו של החטוף דוד קוניו, שרון, הגיעה היום (שלישי) אל ועדת החוץ והביטחון בכנסת, שם דיברה מדם ליבה על מה שהיא עוברת כבר 704 ימים. בפנייתה אל יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת בועז ביסמוט שאלה קוניו: "כמה אני עוד אשקר לבנות שלי שעוד רגע זה קורה? די, כמה אני כבר יכולה, כמה? יש גבול לכמה שאני מסוגלת לעבור, זו התעללות יום-יומית".

"זה לא מזיז לכם", זעקה קוניו אל עבר חברי הוועדה. "האדישות שלכם, אין לי כבר מילים. למה אני צריכה לבוא לכאן ולפתוח את הטראומה שלי בפני כל העולם רק כדי שמישהו ישמע את הקול של בעלי וגיסי?".

שרון קוניו שאלה את חברי הוועדה, שאמונה לפקח על צה"ל: "מה למדתם מזה? למה? למה לא כל מה שדנים פה זה אך ורק על איך מחזירים את החטופים? הסתכלתי על הנושאים היום. עצוב לי שאלה הנושאים. עצוב לי שאתם בכלל לא מסתכלים על משפחות החטופים או על החטופים לשעבר ששבורים ולא מתפקדים".

עוד שיתפה קוניו על המציאות בה היא חייה מאז אותו יום שחור. "אני כבר לא אחזור להיות מי שהייתי לפני ה-7 באוקטובר ועם זאת אני גם לא מסוגלת להמשיך. אני חיה בפחדים. אני כמעט ולא יוצאת מהבית. אני סובלת גם מפוסט-טראומה וגם מטראומה מתמשכת כי בעלי עדיין שם, וכך גם הבנות שלי, שנחטפו כשהיו בנות שלוש ועכשיו הן בנות חמש. ואני תוהה לעצמי, מה אתם עושים כדי להחזיר אותם?".

שרון קוניו, ששוחררה לאחר למעלה מ-50 ימים בשבי יחד עם שתי בנותיה, המשיכה ופרקה את אשר על ליבה: "למה אני צריכה כל יום להתרסק מחדש? כל יום אתם הורגים אותנו מחדש, אותנו ואותם. וזה נראה שזה לא מזיז לאף אחד מכם. עולם כמנהגו נוהג. כל הוועדות ממשיכות פה, יוצאים לפגרה, מרימים כוסית. מה איתם? שנמקים שם מתחת לאדמה, ואלוהים יודע איך הם שורדים את זה בכלל. בתנאים לא תנאים. יש דברים שאני אפילו לא מסוגלת לדבר עליהם מהשבי, מרוב שאני מתביישת במה שאני עברתי. זה לא אמור להיות ככה, שבעלי סובל שם, יש לו לילדות בבית שצריכות אותו.

למה? למה לא שומעים מכם? למה אתם לא בצד שלנו? למה? כי זה לא בן משפחה שלכם? כי אולי אם דוד היה הבן שלך, אז אולי היית עושה משהו בנדון? שאף אחד לא מבטיח לי בכלל אם הוא יחזור אליי בארון או לא".

קוניו המשיכה בדבריה: "החיים שלנו זה משחק בעיניכם? החיים של החטופים, של החיילים, של המילואימניקים, של האזרחים, הכל זה משחק בעיניכם? כשחמאס דיברו על עסקה חלקית, רצו מלאה כאן. עכשיו הם אומרים כן למלאה, ואתם מתקדמים אך ורק להיכנס ולהעצים, וכעת בעיר עזה. שכולכם מכירים את הסיכון הברור בזה. אתם אפילו לא מתביישים כבר להגיד את זה למען האמת. שמוכנים לשלם במחיר החטופים", אמרה אל חברי הוועדה. זה בושה מה שקורה פה. זה בושה שאין לכם טיפת רחמים, לא עלינו ולא עליהם. וצר לי, צר לי שאני צריכה לבוא לפה לוועדה ולהפריע לסדר היום, רק כדי שמישהו ישמע שיש בעזה 48 חטופים, ביניהם בעלי דוד קוניו וגיסי אריאל קוניו. כנראה שאנחנו נצא מכאן, ותמשיכו בסדר היום שלכם, ואנחנו נחזור למציאות הזוועתית שלנו, לסיוטים, ללילות בלי השינה, לפחדים, לחרדות. הלוואי, הלוואי שזה יזיז לכם אפילו בטיפה".

"האם הפעולה בעזה תסכן חיי חטופים?" שאל את ביסמוט גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת שנרצחה בשנה שעברה בשבי חמאס בזמן ששהתה במנהרה בחאן יונס יחד עם הירש גולדברג פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב ואלמוג סרוסי. בתגובה ענה יו"ר הוועדה כי לא יענו לו בפורום הזה.

מירב סבירסקי, אחות של איתי סבירסקי דיברה אף היא: איך אתם בוחרים ביודיעין פעולה שמקריבה אותם? איך אתה (ביסמוט, א.ס) יכול להסתכל לשרון קוניו ויאיר הורן בעיניים? אתם יכול להתחייב שאתה ערב לחיים של איתן ושל דוד? זו החובה שלי לזעוק ולהתריע כי אני יודעת מה קורה. זה לא אמור להיות ככה".

יאיר הורן, ששוחרר מהשבי ואחיו איתן עדיין נמצא בידי חמאס אמר: "אני חושב שהמדינה במצוקה, עם ישראל במצוקה. אנחנו צריכים להתחיל להשתקם, לסיים את המלחמה, להחזיר את החטופים ולחזור להיות משהו קרוב יותר לחברה מתוקנת".