כבר למעלה מחודש קיים מחסור בחלב ניגר שמחירו נמצא תחת פיקוח, בעיקר ברשתות המזון הקטנות. מה הסיבה למחסור הזה, איך זה קשור לרפורמה בחקלאות ואיך כל זה קשור לפורום קהלת?
הרפורמה בחקלאות שנכנסה לתוקף ביולי 2022 נוסחה על ידי פורום קהלת, המוכר לרובנו מההפיכה המשפטית. היא בנויה על כמה עמודי תווך מרכזיים: הקלה על יבוא פירות וירקות, הסרת מכסים על מגוון מוצרים, שינוי תקנות היבוא המגבילות תוצרת חקלאית, ביטול ופירוק האיגודים המקצועיים של החקלאים שאחראים על התכנון וחלקות המכסות לחקלאים והגברת התחרות בשוק על תוצרת חקלאית. במקביל, הובטח לחקלאים שהם יקבלו הגנות בצורה של תמיכה כספית ישירה ותקציב למחקר וחדשנות.
איך עובד משק החלב בישראל?
החוק בישראל קובע מחיר מפוקח על החלב שאותו רוכשות המחלבות מהיצרנים (הרפתות). המחיר מתעדכן מעת לעת על ידי משרד החקלאות. בנוסף, כל מחלבה מקבלת "מכסה" של חלב אותה היא יכולה למכור למחלבות. אם הרפת מייצרת יותר חלב ממה שמתירה המכסה - היא נאלצת לשפוך את החלב המיותר ולהשמיד אותו - אסור לה למכור אותו.
הבעיה נעוצה באופן שבו נוסחה הרפורמה, המתעלם משלושה עקרונות בסיסיים:
1. אין חקלאות בלי תכנון מראש. החקלאות אינה עסקה של "קונים ומוכרים" כמו באיי-קומרס. חקלאות היא ענף שדורש השקעות עצומות, זמן ארוך, ובעיקר - ודאות שבסוף התהליך יהיה לחקלאי שוק מובטח לתוצרת שלו. כשהחקלאי נוטע פרדס, ייקח לפחות 3-4 שנים עד שהוא יראה רווחים מהשקעותיו, במהלכן הוא נדרש לדשן, להשקות ולטפל בפרדס, ללא כל הכנסות. הקמת רפת או לול היא השקעה של מיליוני שקלים. עגלה שנולדת היום תתחיל לתת חלב בעוד כשלוש שנים ותמשיך לתת חלב 5-6 שנים נוספות. בחוסר וודאות שכזה, איך חקלאי אמור לבחור כמה עגלות לגדל כשהוא לא יודע איך ייראה שוק החלב בעוד שלוש שנים או מה יהיו המחירים שיקבל על החלב והאם המכסות שיש לו היום ישארו גם בעוד 3 שנים? אם החקלאי לא יודע שיש לו מכסת ביצים וחלב מובטחת, שתאפשר לו להחזיר את ההשקעה - הוא לא יבצע אותה.
2. ישראל היא מדינת אי. בניגוד לרוב מדינות המערב, ישראל מוקפת במדינות אויב ומרבית היבוא, כולל יבוא של תוצרת חקלאית מגיע אלינו דרך הים או האוויר. במקרים של סגירת הנמלים לסחורות, כמו שקרה במהלך הקורונה ובמלחמה, חווינו במחסור מיידי של תוצרת חקלאית טריה כמו ביצים וחמאה.
3. הגדלת התחרות לא בהכרח תוביל לירידת מחירים. במקרים קודמים בהם ישראל הסירה חסמי יבוא על תוצרת חקלאית ופתחה את השוק לתחרות, חווינו ירידת מחירים בטווח הקצר אך מייד לאחריה הגיעה עליית מחירים בטווח הארוך. זה קרה בחמאה וגם בדגים. מדוע זה קורה? מפני שהתחרות לא גורמת לחקלאים למכור בזול יותר אלא להפסיק לייצר.
מאז נפתח שוק הדגים ליבוא - נסגרו 40% מבריכות הדגים בישראל. כשהחל יבוא החמאה - המחלבות צמצמו את הייצור של חמאה ועברו לייצר מוצרים אחרים. לאורך הזמן היבואנים הבינו שאין להם תחרות מבית - והעלו מחירים.
הרפורמה בחקלאות והקו שמתווה פורום קהלת באמצעות שרי החקלאות, הכלכלה והאוצר, היא מדיניות שמנסה לפתור בעיית יוקר מחיה בטווח הקצר, על חשבון היכולת לייצר מזון בעתיד. איך בכל זאת משלבים בין הצורך להפחית ביוקר המחיה לצד הגנה על החקלאות הישראלית ומניעת חוסרים בתוצרת חקלאית כפי שאנחנו רואים כיום?
כאן נדרשת מדיניות מגובשת שתבטיח לחקלאים תחזיות ברורות חמש שנים קדימה: כמה יוכלו לייצר, איזה רמת יבוא צפויה, ומחיר מינימום המובטח להם. במקביל, לפתח תמריצים לייעול ולחדשנות שיאפשרו לייצור המקומי להתחרות בייבוא - לא על בסיס הגנות מכסיות אלא על בסיס איכות ויתרון לוגיסטי. זה אפשרי, הרי החקלאות הישראלית הוכיחה בתחומים אחרים (כמו פרחים וירקות לייצוא) שהיא יכולה להיות מובילה עולמית.
הרעיון הוא ליצור איזון בין הגנה על הבטחון התזונתי של המדינה, לבין ירידה במחירי המזון לצרכן. זהו אתגר מורכב שדורש חשיבה ארוכת טווח ולא הצעות מנותקות הפותרות לכאורה את בעיות היום אך יוצרות את הבעיות של מחר.
הכותבת היא חברת כנסת לשעבר, חברה בשדולה החקלאית ועסקה בעצמה בחקלאות במשך עשור