בנק ישראל: אמצעי התשלום במשק עלו במרץ ב-1.2% ל-31.6 מיליארד שקל

אמצעי התשלום במשק עלו בחודש מרץ ב-1.2% לעומת ינואר והתייצבו ברמה של 31.6 מיליארד שקל. בהשוואה למרץ 2002 רשמו אמצעי התשלום ירידה של 3.7%. הדבר מצביע על המיתון הקשה הפוקד את המשק הישראלי זה הרבעון ה-10 ברציפות. הירידה בקצב הצמיחה של אמצעי התשלום החלה במחצית השנייה של 2002 עם סדרת העלאות הריבית החדות שביצע הנגיד. שיעור אינפלציה הצפוי ל-12 החודשים הקרובים ירד מרמה של 2.8% בחודש פברואר ל-2.5% בחודש מארס.

השיא ברמת אמצעי התשלום נרשם במרץ וביוני בשנה שעברה בהם עמדו על 32.8 מיליארד שקל. הירידה הדראסטית בקצב צמיחת אמצעי התשלום ב-12 החודשים האחרונים, וכן מדדי המחירים לצרכן ב-4 החודשים האחרונים, תומכים בשינוי מדיניות של ישראל ומעבר להורדת ריבית במשק. ואכן, לקראת סוף חודש מרץ הפחית בנק ישראל את הריבית של חודש אפריל ב-0.2%, הדבר השפיע לחיוב על רמת אמצעי התשלום שרשמה עלייה קלה.

השבוע צפוי נגיד בנק ישראל, דוד קליין, להודיע לגבי מדיניות הריבית בחודש מאי. הדעות בשוק חלוקות - כלכלנים אחדים סוברים כי נוכח האינדיקטורים הכלכליים הכוללים את התחזקות השקל מול המטבעות הזרים, הירידה בתשואות של האג"ח ארוכות הטווח והירידה בציפיות האינפלציה בחודשים האחרונים, סביר כי הנגיד יבחר להוריד שוב את הריבית בשיעור קל של כ-0.2%. מולם, כלכלנים אחרים טוענים כי הנגיד לא ינקוט בצעד של הורדת ריבית עד שתוסר מעט אי הוודאות סביב אישור התוכנית הכלכלית בכנסת, וכן בנוגע לשביתה במשק.

מרבית הכלכלנים מסכימים כי הנגיד יפחית את הריבית במשק במנות קטנות של 0.2%-0.3% בחודשים הקרובים, וכי ריבית בנק ישראל תעמוד על כ-7.5% בסוף שנת 2003.

עוד נמסר מבנק ישראל כי בעקבות הרפורמה במס הכנסה, אומדני הציפיות לאינפלציה הנגזרים משוק ההון יתבססו מעתה על התשואות ללא מס - "ברוטו" - ולא על תשואות לאחר התחשבנות חלקית במיסוי - "ברוטו יחסי" - כפי שנעשה עד כה. הסיבה למעבר בחישוב הציפיות נעוצה בהשלכות של יישום הרפורמה במס הכנסה, ובפרט בעובדה ששיטת החישוב שהופעלה עד כה אינה מאפשרת עוד חישוב סדיר של הציפיות לאורך זמן.