מערך מודיעין הבריאות של משרד הבריאות פרסם היום (חמישי) כי ישנה המשך עלייה בדיווחי התחלואה בחצבת בעיקר בירושלים ובבית שמש, בעיקר באוכלוסייה שאינה מחוסנת. סה"כ 967 מאומתים מתחילת ההתפרצות.
נכון לעתה, 29 חולים מאושפזים בבתי החולים, מתוכם 3 ילדים בטיפול נמרץ שלושתם מתחת לגיל שלוש, אחד מהם בן שנה מונשם על אקמו. לאור אחוזי האשפוז הגבוהים ועדויות מהשטח, במערך מעריכים כי קיימת תחלואה סמויה, והתחלואה מתחילת ההתפרצות מוערכת בכ-2,250-3,950 חולים.
כמו כן, נמשך האיתור הסביבתי בביוב של נגיפי פוליו ממקור תרכיבי מזן 1 של הנגיף במספר מוקדי דיגום ברחבי הארץ, בעיקר במחוז ירושלים ובמרכז הארץ. זאת, באופן המשקף סירקולציה של הנגיף באוכלוסייה, המסכנת בלתי מחוסנים לפוליו.
בנוסף, נמשכת מגמת עלייה בתחלואת קורונה בישראל. מגמה זו באה לידי ביטוי בעלייה של כ-66% במספר המאושפזים באמצע חודש אוגוסט לעומת חודש יולי.
על אף העלייה, התחלואה עודנה ברמות נמוכות בהשוואה לגלי תחלואה קודמים.
מה קורה בעולם?
נמשכות העליות בתחלואת הקורונה בחלק ממדינות המערב - עדיין ברמות נמוכות. החיסונים המאושרים כיום נגד קורונה משמרים היטב את יעילותם נגד כלל הוריאנטים המוכרים שבתפוצה.
פרופ' נדב דוידוביץ', רופא מומחה באפידמיולוגיה ובריאות הציבור, חבר סגל אקדמי בכיר בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל ויו"ר פורום בריאות הציבור, אמר לגבי ההתפרצות הנוכחית: "בישראל של 2025 אנחנו מוצאים את עצמנו שוב מול מציאות שחשבנו שנעלמה: התפרצויות חצבת. מחלה שדור שלם כמעט לא הכיר בזכות החיסונים, חוזרת ומכה במאות ילדים. המחלה פוגעת ברמות שונות; יש ילדים שנדבקו וקיבלו זאת באופן קל יחסי (חלקם אף אינם מדווחים על המחלה), אך יש לא מעט ילדים חולים במצב קשה ואף ישנם מקרים של תמותה.
"מדובר במחלה מדבקת במיוחד וקשה, שכידוע ניתן היה למנוע כמעט לחלוטין באמצעות חיסון שגרתי וזמין לכל. איך ייתכן שמחלה שהאנושות הצליחה לרסן - שבה ומרימה ראש? התשובה טמונה בשילוב של ירידה כללית בהתחסנות, בייחוד מאז מגפת הקורונה, חדירת פייק ניוז והתחזקות תנועות אנטי־חיסונים".
בישראל ראינו לאורך שנים שיעורי התחסנות גבוהים מאוד, אך בשנים האחרונות יש ירידה. הסיבות מגוונות: שחיקה במערך טיפות החלב, נגישות נמוכה באוכלוסיות מסוימות, וגם חוסר אמון והפצת מידע כוזב ברשתות. התוצאה היא ירידה בחסינות הקהילתית (מה שמכונה חסינות עדר, מושג מתחום הוטרינריה במקור), ומכאן הדרך קצרה להתפרצויות.
חשוב לדעת שכדי למנוע הדבקה בחצבת נדרשים שיעורי התחסנות גבוהים במיוחד מעל 96%. ברגע שהכיסוי יורד, אפילו לכ־90%, מדובר כבר בעשרות אלפי ילדים שאינם מחוסנים, וכל אחד מהם עלול להידבק ולהפיץ את המחלה הלאה.
מעבר לסכנה האישית, יש כאן גם אחריות חברתית: אדם שלא מתחסן מסכן לא רק את עצמו, אלא גם את סביבתו - תינוקות שקטנים מדי להתחסן, קשישים, ילדים או מבוגרים שחולים במחלות כרוניות או אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. חיסון הוא לא רק הגנה אישית - הוא אקט של סולידריות.
"החצבת היא תמרור אזהרה"
ההתפרצות הנוכחית של החצבת צריכה לשמש עבורנו תמרור אזהרה ברור: "אסור להמתין עד שמחלה מתפרצת כדי לפעול. חיסונים הם כלי מניעה מהחשובים ביותר שידעה הרפואה המודרנית. הם לא רק מצילים חיים, אלא גם מונעים נכות קשה, חוסכים סבל אנושי עצום ומקטינים באופן משמעותי עלויות מערכתיות ואם למדנו משהו מהחצבת, הרי שזהו הלקח המרכזי: מחלות שנראות 'נדירות' או 'שכמעט נכחדו' יכולות לחזור - ואם לא נתכונן מבעוד מועד, הנזק יהיה עצום", סיכם דוידוביץ'.